מילון הראי"ה:עטרה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

◊ משכללת את המלך להורות שמצד השלמות הכל נכנעים אליו לא מצד הכח לבד [מ"ש רצו (ה' רנב)].

עטרה (אלהית), תגא[עריכה]

מורה על הכנעת העושים נגד טבעם ברצון מפני ביטולם אל השלמות הנמצאת בפועל הנס [מ"ש רצו (ה' רנב)].