מילון הראי"ה:נפצי גלימייהו מהאבק (כינוי)

כי הוי קיימי רבנן ממתיבתא דרב הונא ונפצי גלימייהו - תלמידי רב הונא, שהיו עוסקים בתורה, וכשהיו קמים היו מרגישים שעיקר התלבשות נפשם ומדותיהם הכל רק מצד התורה, ולא הורגלו בדרך ארץ, הנחוצה מצד חברת בני אדם, היו לוקחים מעט זמן לאחר זמן לימודם ליסד הנהגותיהם על פי הדרך ארץ, וזהו דהוי נפצי גלימייהו. הוה סליק אבקא וכסי ליה ליומא - דכ"כ היו מתחכמים בענייני ד"א, עד שגברו בזה על היושבי קרנות, שכל חכמתם בד"א לבד. וזה מיוחס ליום, <הפך התורה דכתיב בה קומי רוני בלילה>, ובטל ולא היה ניכר הדרך־ארץ של יושבי הקרנות נגד חכמת הדרך־ארץ שהיו קובעים רבנן ע"י עיונם המועט. וזהו דהוי סליק אבקא - עצם הדרך־ארץ כשנפרד מהבגד, והוה כסי ליומא, שהי' מחשיך הדרך־ארץ של יושבי הקרנות. והוי אמרי במערבא, שהביטו יותר בדרך־ארץ, שהיו מנעימים זה לזה, אבל בבבל חובלים כתיב בהו, קמו ממתיבתא דרב הונא בבלאה, והיו מספרים לחידוש גודל יופי דרך־ארץ שלהם שהולידו ע"פ חכמה זו, אע"פ שבמערבא היו בעלי דרך־ארץ בהנהגה והרגל [עפ"י פנק' ג קנג].