מילון הראי"ה:מבול

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבדן המקום החמרי "והנני משחיתם את הארץ" שנאחז באבדן המקום המוסרי, שלא היה כלי בכלל האנושיות המחזיק את המוסר האנושי. השחתה ואבדן כללי [ע"א ב 310]. מבול - מֵמי המבול - (דוגמתם בכוחות הנפש) - הזדון והרשע של יד הרשעה המתפשטת והגסות ההולכת ביד רמה. זעף החיים הסואנים והסוערים בהבלי רשעתם, מצד החשך של החומר המצריך את האדם להיות אחוז בחבלי חיי התבל [עפ"י ע"א ד יב מא]. טפשות לב אנשי העולם ע"י זוהמת מעשים רעים ותשוקות דמיוניות [מ"א ב א]. ע' במדור זה, תיבת נח. ושם, מים הזידונים.