(הנשמה, "אתה נפחתה") - כח מפעל הנפיחה בא מתוכיותו הפנימית העצמית של הנופח - עיקרה של הנשמה הוא הגעגוע האלהי העליון, הצמאון האדיר להכלל באוצר האור, בחיי החיים העליונים, מקור כל החיים ושרש כל ההויות [ע"ר א סז].