מילון הראי"ה:כל מצות שעשו לפניך האבות ריחות היו (כינוי)

ענין מצותם היה רק לחזק חפץ הנשמה בהכלל, כי עיקר ענין התורה מתבחנת כפי מה שהיא מועילה בהכלל, כי הריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו. אבל המצות שאנו עושים כעת שמן תורק היינו שהשמן מועיל להגוף ממש, ומ"מ יש בו אור וריח ע"י מה שמערבין בו, אבל בא בעצמות, וסיכה כשתיה [עפ"י מא"ה ב מג]. כל תכני החיים הפנימיים של האבות היו אציליות. אמנם בבאנו אל הר סיני נקבע בנו אש הקדש בתכונתו המעשית, "נעשה ונשמע". שהריח הרוחני, היפה מאד, שיש בו כ"כ דברים של תפארת, של קיום לדורות, ברוחניות של פאר ושל אצילות מופשטה, נעשה, מקושר עם הצד המעשי, עם כונת המפעל, הנותן את הדחיפה למפעלים של בנין ושל פעולה מקודשה, ופועל ומחמם להאיר את כחות המעשה הנשגבים, העומד למעלה מכל חשבון עיוני פרטי [עפ"י ע"ר א קלב].