מילון הראי"ה:כוכב (כוכב המזהיר למשכילים את זהר הרקיע)

' המזהיר למשכילים ' את זוהר הרקיע^[1]- מרכזה של הנשמה, מקור הענוה. הנקודה המרכזית המצומצמה של הנשמה, העצמיות הנקודתית, המרכזת ומקבצת את האוצר הרוחני, שבמרחב ההתפשטות הנשמתית העליונה, בעושר שלמותו. הנקודה הקטנותית של האדם, שבה יש כל הטוב בצמצום, כמו שישנו בהרחבה במרחב ההתפשטות הנשמתית העליונה שלו [עפ"י ע"ט קכה (א"ק ד תעה)]. השגת תכלית הבריאה כפי מקומו וערכו (של 'מצדיק הרבים') [עפ"י מ"ש שנב]. ע' במדור זה, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. ע"ע זוהר, הזוהר הנשמתי ביסודו, "זוהר הרקיע".

הערות שוליים[עריכה]