מילון הראי"ה:יראת אלהי האמורי (לא תיראו את אלהי האמורי)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יראת העונש כשהיא אינה משמשת לתפקידה <שהוא, לעורר את המהות העצמית של האידיאליות העליונה, שביסוד יראת הכבוד והרוממות. הזיקוק האידיאלי שהוא מעורר את כח האהבה העדינה, ויראת ההוד המפוארה>, כשהזיקים האידיאליים נכבים, שאז כל עצמה של יראה זו אינה כ"א מפלצת, ועליה נאמר"לא תיראו את אלהי האמורי", וי ליה למאן דדחיל מרצועה בישא[1]בהיותה נטולה מיסוד עץ החיים, של תפארת הצחצחות, המוסריות העליונה בהוד קדשה [עפ"י קובץ ד כג]. ע"ע "יראה תתאה", הנתוקה ממקורה שהוא היראה־העילאה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. וי ליה למאן דדחיל מרצועה בישא - עפ"י ת"ז יב. אמנם שם: "בראשית, יר"א שב"ת, אזהרה דיליה דלא לחללא ברתא דמלכא בט"ל מלאכות, דאינון ארבעים מלאכות חסר א', לקבל ארבעים מלקיות חסר חד, רצועה לאלקאה איהי שפחה בישא, שעטנז, כלילא משור וחמור, דאמר יעקב ויהי לי שור וחמור, על כל דבר פשע על שור על חמור, דאין מלקין בשבת, דלא שלטא שפחה בישא על עלמא, ווי ליה למאן דאשליט לה על עלמא".