מילון הראי"ה:יעקב אבינו לא מת (כינוי)

האדם אשר נשלמה נפשו שלא נמצא בו כלל שום נדנוד חטא ופשע, הוא לא יטמֵא הבא באהלו, (משום) שלא נפרדו יסודותיו - (ש)הנפש ההיולנית נשארה בארץ, והנפשית, החלקים הנשארים, עלו השמיימה - <כי לא היה הגוף שייך אליו רק כבגד אל הלובש (וע"כ, נפשו, באחדות כל חלקיה, עלתה השמיימה)> [ע"א יבמות סג.]. <האבות אברהם ויצחק מחויבת בחקם המיתה גם בתור ענינם הכללי, שהרי היו מתעסקים מצד התכלית הכללית באמצעיים כאלה שההכרח להם להתבטל. משא"כ> יעקב אבינו ע"ה שמטתו היתה שלמה, לא עסק בשום ענין אמצעי הבטל בענינו, כי כל עניניו נצחיים קיימים לעד לעולם, דבקים בעצם התכלית המכוונת של הבורא ית' בעולמו. <ע"כ אמר הכתוב: "אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם", יחשם מצד העדר הכלי' וענין הנצחיות אל יעקב, שבו חקוק הדבר ביותר>. ואם נכנס עכ"פ בגדר המיתה, הי' רק מצד עניניו הפרטים שמצד שפלות העוה"ז אפשר להמצא בהם איזה ענין שמעיק לתכלית הנפש, אמנם לא זהו עיקר נפשו. ע"כ במקום שהוזכר ענינו העיקרי מסילוקו מצד ערכו העצמי שהוא מצד היותו אב לכנסי' הישראלית, לא הוזכרה בו מיתה ולא מת באמת, כי אין דבר מכל קישור נפשו בעסקיו הגשמיים שהי' צריך להתבטל, שזהו ענין המיתה [מ"ש רמט]. יעקב אבינו שהי' ענינו להוציא רק האומה הישראלית לעולם, לא מת, אע"פ שגוע, כי לא הי' צריך שום קישור ממה שהיתה נפשו קשורה לעניני העוה"ז לתכלית הוצאת עם ד' בעולם להנתק, כי כולם קודש ואינם מעיקים אל התכלית כ"א עוד עוזרים לה [שם רנ]. ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, "קברי עכו"ם אינם מטמאים באוהל".