מילון הראי"ה:ימות המשיח (כינוי)

מדרגות שונות אפשריות הן להגלות בעולם ובכל אחת מהנה אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו. (שתים מהן מקבילות ל)אפשרות עלייתם של ישראל מידי עומק השפלות של הגלות עד מרום המעלה הראויה להם המצוירת בשני אופנים^[1]האופן האחד הוא ע"י עלייתם העצמית, מבלעדי הקשר שיש להם עם כל העולם כולו, עם כל האנושיות כולה. כשתהיה העליה על זאת הדרך, אז העולם יהיה כמנהגו, העמים יחיו את חייהם הם, וישראל ישב על אדמתו ויחיה את חייו בכבודו הראוי לו. היתרון שבו ודאי יתגלה באופן בהיר ובולט, והשפעה גדולה תצא ממנו על חיי העמים כולם, לאט לאט. אבל לעומת זה כמה ענינים של הכרח יכנסו ג"כ במחנה ישראל, כדי שיהיה בלתי מובדל לגמרי מכלל העמים, למען יתיחסו אליו באופן אנושי, ויקבלו את הראוי לקבל, ויקחו יחד חלק בהקונצרט העולמי של מהלכי הממלכות. לא כן הוא האופן השני היותר נשגב: כשיתרומם ישראל ע"פ סגולתו האמיתית הפנימית, ע"פ כח אלהי שיש בקרבו, לתת לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כ"א כל העולם כולו, אז תחל תקופה של יו"ט וששון אלהים בעולם, חדות עולמים והגברת העדן האלהי על כל מנעמי החיים, אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע. הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעוצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא תוכל לעלות על לב. אז יבטל כח הזרוע מעקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור [עפ"י ע"א ד ו מח, מז]. (בהתאם לאפשרות הראשונה) ימי האורה בהם כח הניגוד הנמצא בכל חלק מחלקי שלשלאות וחוליות החיים השונות ביחש למשנהו יהי' רק שרוי בכח, כדי לעורר את יסוד החיים, ולא יצא אל הפועל לבלע ולהשחית. כח היד התקיפה בלא משפט, תסור, ושיעבוד מלכויות הבא על ישראל מרעי גויים, יבוטל, וכל הזכויות הטובות שראוי לישראל למצא ע"פ גורלו בתבל ישובו אליו בכל המילוי והטוב, שבהן כלולים כבר ארצו וממלכתו וכל חירות קניניו החומריים והרוחניים כולם, חופש השפעתם והכרת כבודם בקרבו בדגל נשא, ובעולם, בכל הרחבתם הראויה להם [עפ"י שם מו]. (בהתאם לאפשרות השניה) תקופת האורה שהשלום יכון וממשלת הצדק תשים משטרה במלא עולם. דהיינו שכבר ישוב הניגוד האנושי להיות לכח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה. הניגוד שהיה לכתחילה עומד, ביחס אל הגויים, במעמד מקולקל והרוס מאד ולא בא אל תעודתו שהיא תכלית שכלול העולם בהמון צבעיו. (כאשר) כבר יקום השלום בפועל על מכונו. העת אשר כבר עלה המעמד למדרגה הגבוהה אשר הניגוד חלף כולו ואין כאן כ"א חטיבה אחת מלאה גוונים מרובים היודעים להוקיר זה את זה ולכבד את כל נטיותיהם המשונות, כי (תוכרנה כולן) להיות עולות לתכלית עליונה אחת ומיוחדת, הגדולה בכבודה והדרה, שהיא השלמת העולם בכל תכונותיו כולן, שממנה יתראה הדר הממלכה האלהית במלא עולמים [עפ"י שם מה]. "ימות המשיח" - יום שכולו ארוך, השבת הגדול, התיקון העולמי בפרטיו וענפיו [א"א 157].

"שני ימות המשיח"[עריכה]

- ימים שבהן מופיעות מדרגות רוחניות יותר עליונות מכל הדורות הקודמים [חוברת שי' עמ' 14].

ע' במדור זה, משיחיות.

הערות שוליים[עריכה]