מילון הראי"ה:הערת התורה מביאה להערת השכל (כינוי)

אורה של תורה ממנה ישיג כל חמדה בהשגתו הפנימית [ע"א ב ז נב 232]. מעשה המצוות שבתורה מעוררים את כח השכל לעסוק בתורה ובמצוות ע"פ הכרתו הפנימית, ואז ישתלם השכל שיגיע ע"י התורה אל שלמות מדרגתו, מה שזולתה אי אפשר שיעלה כלל לזאת המעלה [מ"ש רס].

הערת התורה[עריכה]

באה להכין את האדם להרגיש בלב (את) חיוב עבודתו, ואז יעשה גם (את) כל חיובי התוה"ק מצד עצם הערת שכלו, שראוי לקבל ולעשות רצון קונו ית"ש. אבל הערת התורה היא הקדמה, אפי' למי שעדיין טבוע במעמק התאוות, מ"מ הרי התורה גוזרת עליו להנזר מכל דבר רע, ועי"ז תזכה נפשו להעשות זכה ולבא לשלמותה, ותכלית הכל היא שיבוא להערת השכל, שזוהי מעלת הדבקות בהשי"ת [פנק' ג ערה].

הערת השכל[עריכה]

להיות רצוי אל השי"ת ולהתקרב לעבודתו בדרך שיטהר את לבו להיות דבק בד' ית', ויכין עצמו להיות נכון בגופו ואבריו לרצון קונו גם במסירות נפש. הערת התורה - הדרך הקצר להיות רצוי אל השי"ת ולהתקרב לעבודתו: להיות שוקד על מצות השי"ת ותורתו [מ"ש סא (מא"ה א קע)]. הטבעיות הישרה החוזרת וניעורה בתור הגדלות היותר עליונה, שכל התורה והחכמה כולה מובילה אליה את האדם, שתצא אל הפועל הערתו השכלית - התגלות נשמתו במעמק עמקה, שרק בהתגלותה יגלה לו אור האלהי בעצמיות בירורו ובהירותו [עפ"י קובץ ז טו]. ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, למודי ד'.