יעקב משה דוד טעבלי שייאר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתוך הויקיפדיה העברית: ר' יעקב משה דוד טעבלי שייאר (ה'תע"א 1711 - יום שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תקמ"ג 1782), מכונה המהר"ט. בבחרותו שימש כדיין בבית דינו של ה"פני יהושע" בפרנקפורט דמיין. משנת ה'תקכ"ח היה אב"ד בעיר מיינץ (מגנצה). היה רבו של החתם סופר, שלמד כשנתיים משנת ה'תקל"ו בישיבת מיינץ, שנוהלה על ידי בנו ר' יחיאל מיכל.

משפחתו[עריכה]

היה נשוי לרבנית ביילא בתו של ר' נתן אוטיץ, והיא ילדה למהר"ט שלושה ילדים.

ר' יחיאל מיכל נפטר במנהיים ביום ב' באלול ה'תקס"ט בגיל 70 ומנוחתו כבוד בקארלסרוהה.הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי בית אהרן וישראל של חסידות קרלין.

מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, חיזק שמירת מצוות בדרך ישראל סבא. רוב ימיו השקיע בללמד תורה, בשנת ה'תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. החתם סופר, שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד; 'גאון ישראל', 'מופת הדור', ו'כבוד קדושת שם תפארתו'.

השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, ר' יעקב אטלינגר בעל הערוך לנר.

ועל מצבתה כתוב: ‎‏פה טמונה אשה חשובה הצנועה מרת מעלכה שרה רחל בת הגאון אב"ד ק"ק מגנצא מהור"ר טעבלי שייאר נר"ו אשת התורני כהר"ר גבריאל אופנהיים נפטרת ונקברה בשם טוב ביום ב' י"ט בתמוז ה'תקל"א לפ"ק צור ביקס: נוסח מצבתה המלא עם מראי מקומות ראה בערכה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בשם הגדולים השלישי לר' משה מרקוביץ (עמ' 333) כתב וזו לשונו: הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל שייאר הגאון המובהק שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מנהיים ואח"כ היה ראבד"ק פפד"מ ובא גם בהסכמה על ספר "שבות יעקב" הנדפס בעיר מיץ בשנת תקמ"ט, אחי הגאון מופת הדור מו"ה הערץ אברהם נפתלי שייאר אבד"ק מאגנצא בעל ספר "תורי זהב" על שיר השירים, אסתר, רות, איכה, שהיו בניו של הגאון עטרת ישראל מוה"ר יעקב משה דוד טעבלי אב"ד ור"מ דק"ק מעץ והמדינה בהגאון מו"ה מיכל שייאר ז"ל.