טוב לשמים וטוב לבריות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיום מצוות שיש בהם הטבה לא רק לשמים אלא גם לבריות, כגון: כיבוד אב ואם, גמילות חסדים, הבאת שלום בין אדם לחברו; בניגוד לקיום מצוות שיש בהם הטבה רק לשמים, ואילו לבריות אין הנאה מהם, כגון: שילוח הקן, הנחת תפילין, ישיבת סוכה.הגמרא במסכת קידושין (דף מ, א) מביאה את הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ולומדת את כולם מפסוקים שנאמרה בהם ברכה של חיים. ומקשה הגמרא: הרי גם בשילוח הקן נאמר "למען ייטב לך והארכת ימים", ומדוע לא נמנתה מצוה זו בכלל המצוות שאדם אוכל את פירותיהם בעולם הזה. על כך עונה הגמרא: "אמר רבא: רב אידי אסברא לי. כתיב 'אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו'. וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב. טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב".ביאורם של דברים: מצות שילוח הקן אינו משתלבת עם הדברים המנויים במשנה של אוכל פירותיהם בעולם הזה, לפי שבניגוד לכל המנויים שם, שילוח הקן הינה מצוה שטובה רק לשמים, ולבריות אין הנאה ממנה. למצוה כזו אין פירות בעולם הזה. דווקא בצדיק טוב אשר במעשי הצדקות שלו יש הטבה גם לבריות, נאמר "כי פרי מעלליהם יאכלו" - אכילת פירות בעולם הזה[1].

הערות שוליים[עריכה]

  1. מצות תלמוד תורה נחשבת כ"טוב לבריות", שהרי היא כלולה שם במשנה. וטעם הדבר: "אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ", כמבואר בסנהדרין צט, ב עיי"ש.