זיעה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זיעה - אדים שעולים ממים או נוזלים אחרים.

לעניין טומאה - נאמר במשנה במכשירין פרק ב, ב: "מרחץ טמאה - זיעתה טמאה".

גם לעניין איסור והיתר נאמר (ראה יורה דעה סימן צב סעיף ח), שאם הניח מחבת שמתבשל בה מאכל חלבי, ומעליה מונחת קדרה של בשר, הרי שהזיעה, כלומר האדים שעולים מהמחבת החלבית אוסרים את הקדרה הבשרית שמעליה. עם זאת, כתב הרמ"א שמדובר המחבת מגולה והזיעה עולה מהמאכל עצמו לקדירה שמעליה, וגם מדובר שהמחבת קרובה כל כך לקדירה שמעליה, שהאדים חמים מאד, עד כדי שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגעת בקדרה. וכן, אם המחבת החלבית מכוסה, אין הזיעה שיוצאת אוסרת את הקדירה שמעליה.

ראה גם[עריכה]