דרשני:סיכום:הרב אברהם שילר - מחלוקת לשם שמים (הבעל שם טוב והגר"א) (Yedidyarashi)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחלוקת לשם שמים (הבעל שם טוב והגר"א)

מצד אחד לרב קוק יש ביקורת על רבי יצחק מסלנטר (תנועת ההתנגדות) מייסד תנועת המוסר, והוא אמר שצריך ללמוד מוסר בהתלהבות, בהתרגשות. הרב מוסיף ואומר שההתרגשות טובה, החיות, אבל בסוף זה מפריע ללימוד...כי תנועת המוסר סברו שאם לא התלהבת בלימוד לא למדת, ועל זה הרב קוק יוצא בחריפות.

צריך ללמוד בשכל בסופו של דבר והשכל הוא קר, לא מרוגש וחם. לדוגמא: שאלו את הרב קוק אם הוא חווה גילו אליהו, והרב ענה שהוא חווה גילו אליהו בשכל, בהברקה של איזו הבנה בלימוד...שלא כמו החסידים, שגילו אליהו אצלם זה משהו בחלום משהו עם רגש. מצד אחד הרב היה מאוד בעד השכליות שבלימוד, ומצד שני תלמדיו נדבקו בו בגלל החוויה שבלימוד שלו. הרב דיבר על הסכנה שבחווית הלימוד והדבקות ברבנים עם כריזמה. הרב קוק בעיקר הזהיר על פרצת גבולות בעניין החוויה.

אז מה בעצם שמר על החסידים ההדוקים? (שהרב אומר שהם עברו את הגבול בהזרמה שלהם)

  • אהבת ישראל שלהם
  • והמלחמה  בהם ושהתנגדו אליהם.

ופה הרב ממש נוקט עמדה במחלוקת(בין החסידים למתנגדים), והרב אומר שהגר"א (המתנגדים) הוא "למעלה מהבעל שם טוב, במובן הלימוד והחינוך המעשי, אך לא בעניין ההתעניינות וההתלבות" שחייבת להיות במקום מסוים, בכמות מסוימת בלימוד. לדוגמא: לעשות תפילת ראש השנה בצורה מהירה, העיקר להספיק את הלימוד. או למהר את שולחן שבת העיקר ללמוד עוד דף. הרב מוסיף אומר: "הגר"א כפל בקרבו את ההזרמה גם את ההזרמה החיה אבל אצלו היה זה טפל לגבי עיקר".


לסיכום העניין: באמת הרב מעדיף את הגר"א, אבל זה לא הכרעה לגבי אם אתה רוצה להיות איש שכלי או איש של חיים, צריך להיות שניהם, אבל צריך לשים יותר דגש על השכל.
השיעור הועבר בישיבת נצר מטעי באריאל

תודה לאבישי שמעון מישיבת נצר מטעי באריאל על כתיבת הסיכום