אנציקלופדיה תלמודית:ש (האות)
|
|
הגדרת הערך - האות העשרים ואחת מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.
צורתה
צורת האות שי"ן מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2], ולצורת שי"ן שעושים בדופן הבית של תפילין של ראש[3]. על דיני צורת השי"ן בבית של תפילין, ע"ע תפילין[4].
מנין הראשים
השי"ן יש לה שלש ראשים[5]. ובתחילה היו לה ארבע ראשים[6], וכן תהיה לעתיד לבא[7], וכן היא בבית של תפילין בצד שמאל[8]. היתה כתובה בארבע ראשים, נחלקו בדבר: יש סוברים שפסולה[9]. ויש מכשירים[10], לפי שלא נשתנה צורת האות לצורת אות אחרת[11]. הראשים לא יגעו זה בזה[12], ואם נגעו אפילו כחוט השערה, פסולה[13].
צורתה
צורת השי"ן מורכבת מאותיות וי"ו יו"ד זיי"ן[14]. ויש שכתבו שמורכבת משלשה יודי"ן[15], ומלמטה צורתה ככ"ף[16].
גוף הימיני
הראש הימני, צורתו כאות יו"ד[17], וצורת הראש עם הגוף כצורת אות וי"ו[18]. עשויה כזי"ן, כשרה[19]. הראש יש – לכתחילה[20] - לעשות פניו מוטה מעט למעלה[21], שאם היה ישר היו צריכים לעשות התגין* של השי"ן עליו, ולא היו מדלגים לעשות התגין על הראש השמאלי[22]. ויש שכתבו שיש לעשות עוקץ קטן עליו[23]. מתחת הראש יש למשוך את הגוף בשיפוע למטה עד כנגד סוף רגל השלישי[24].
הגוף האמצעי
בצורת הגוף האמצעי, נחלקו ראשונים: יש שכתבו שהוא כמו זי"ן[25]. ויש שכתבו שהוא כמו יו"ד[26], שאם היה כזי"ן היה צריך תגין* בראשו, מלבד התגין שבשמאלו[27]. עשויה כזי"ן, כשרה[28]. פניו למעלה[29], ועוקץ קטן עליו[30]. וימשוך גופו למטה בשיפוע לצד שמאל[31], ויגע ברגל השמאלי[32], בצדו[33], בסוף רגלו[34], ולא באורך רגלו[35]. ויש סוברים שרגל האמצעי לא יגע במושב, שיהא כל הכתב מוקף גויל בין מבפנים בין מבחוץ[36].
הגוף השמאלי
צורת הגוף השמאלי כאות זי"ן[37], בעמידה[38]. עשויה כוי"ו, כשרה[39]. ושלשה תגין* על ראשו[40]. על צורתם ודיניהם של התגין, ע"ע תגין.
המושב
מושב השי"ן קצר ולא רחב[41], שעומד על חודו[42], ולא יהא עגול[43]. היה רחב, יש מן האחרונים סוברים שכשר[44]. ויש שנסתפקו אם פסול[45]. ויש שמעבים המושב[46]. ויש שכתבו שאין לעבותו[47].
נגיעת הראשים
אין הראשים נוגעים במושב האות, פסול[48], שצורת האות היא דבוקה[49], ולפיכך פסול אף בגט אשה[50]. לא יגעו במושב האות אלא ברגל הדק שלהם, ואם נוגעים יותר – היינו שאינו ניכר הראש אלא נראה קו שוה[51] - פסול[52].
שיעור ארכה
שיעור אורך השי"ן כשיעור צורת אות הבי"ת[53].
בכתיבה ספרדית
בכתיבה הספרדית שלשה הראשים כצורת יו"ד[54]. והגוף הימני והאמצעי שוים, ויורדים בשיפוע במרחק שוה ביניהם, ובסוף הגוף הראשון יעגל וימשוך מושב עד השלישי[55], ויהיה המושב קצת באלכסון[56], ורגל האמצעי יגע ברגל השמאלי[57].
שיני"ן מיוחדות
משונות
בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[58], נמנו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה, חמישים ושנים שיני"ן שיש להם שבעה קרנים[59], ועוד שיני"ן שמשונים בתגין[60].
גדולות וקטנות
בין האותיות הגדולות שבמקרא[61], נמנה שי"ן ראשונה של שיר השירים[62], או של ערש ברזל[63]. בין האותיות הקטנות שבמקרא[64], הוזכרה שי"ן של והעוים עשו[65], או של פרשנדתא[66], או של פרמשתא[67].
הברתה ושימושה
אות ש מאותיות השיניים זשר"ץ[68], כשהלשון נוגע בחניכיים ומוציא בראשם סמוך לחיך[69], והיא האות הקלה שמאותיות השיניים[70]. שי"ן ימין אינה באה בכתובים במקום אותיות אחרות, אף על פי ששאר אותיות שהם מאותה מוצא מתחלפים לפעמים[71].
ימנית ושמאלית
הברה כפולה לשי"ן, שי"ן ימנית ושי"ן שמאלית[72]. הברת השי"ן השמאלית היא בין הברת השי"ן הימני להברת הסמ"ך[73], וההמון מטים הברתה לסמ"ך והחכמים אל השי"ן הימני[74]. הברת השי"ן השמאלית דומה לתי"ו רפה, ולכן הקורא קריאת-שמע*, ידקדק בתיבת "ועשיתם" להפריש בין השי"ן להתי"ו[75]. כהן שאינו יודע להבחין בין שין ימנית לשין שמאלית לא ישא את כפיו[76]. על המשנה בכתיבת השמות בגיטין בין שי"ן שמאלית לסמ"ך, ע"ע שמות-גיטין*[77].
השי"ן בתחילת התיבה משמש במקום "אשר"[78].
באותיות שבתורת מספרים, אות ש' משמשת במקום שלוש מאות[79].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
- ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
- ↑ ע"ע תפילין.
- ↑ ועי' מקורות שבמנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם עמ' פב הערה 266, אם יש הבדלים בין צורתו לצורת השי"ן שבכתיבת סת"ם וגיטין, ועי' חי' רי"ז הלוי תפילין פ"ג.
- ↑ אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט; מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה.
- ↑ ס' התמונה תמונה ג; מגן דוד לרדב"ז אות ש.
- ↑ המפרש לס' התמונה שם.
- ↑ ע"ע תפילין.
- ↑ פר"ח אהע"ז סי' קכה ס"ק טו; עי' פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
- ↑ שו"ת תועפות ראם סי' לו.
- ↑ תועפות ראם שם. ועי' ערך לחם למהריק"ש אהע"ז שם ס"ח.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש או"ח סי' לו אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
- ↑ משנת סופרים שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו אות ש. ועי' ציונים 18, 26, 37.
- ↑ המפרש לס' התמונה תמונה א וב אות ש; מגן דוד לרדב"ז אות ש. ועי' ציון 54.
- ↑ המפרש לס' התמונה תמונה ב אות ש; מגן דוד שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמג); לבוש או"ח סי' לו צורת אות ש; שו"ע הרב שם אות ש.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); משנת סופרים למ"ב אות ש. ועי' מקדש מעט אות ש ס"ק ג, הדין ביו"ד הפוכה, ועי' מקנה אברהם שבציון 26.
- ↑ מקדש מעט אות ש ס"ק ב.
- ↑ משנת סופרים דלהלן.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד ורכב ורמג); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים למ"ב אות ש.
- ↑ עי' ציון 40. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רכב). ועי' ציון 27.
- ↑ אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב). ועי' ראשונים ואחרונים שבציון 30 שלא הצריכו עוקץ אלא בראשה האמצעי.
- ↑ אלפא ביתא שם עמ' רד; אלפא ביתא האחרון שם; לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנג), הובא בהאגור סי' פ ומקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
- ↑ סמ"ג מ"ע כב; עי' או"ז סי' תקסג בשם ר' שמחה; הגהות ברוך שאמר לתקון תפילין שם והאגור ומקנה אברהם שם, בשם ר' שמחה והסמ"ג והרוקח; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו צורת אות ש; שו"ע הרב שם אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש. ועי' בציור במקנה אברהם שם שצורת היו"ד הפוכה.
- ↑ אלפא ביתא האחרון שם, ושלא מצינו בתלמוד שיש לה ב' ראשים עם תגין. ועי' ציון 22, וע"ע תגין.
- ↑ מקדש מעט אות ש ס"ק ב.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד); לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד ורמג ורנו); לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ עי' הגהות ברוך שאמר אות מו בשם מהר"ם מרוטנבורג (קובץ ספרי סת"ם עמ' פב); אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ט); הגהות ברוך שאמר בשם מהר"ם מרוטנבורג שם, ואות צח בשם הרוקח (שם עמ' קנג); אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד), ובשם הרוקח (שם עמ' רמג); אלפא ביתא האחרון שם; לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ הגהות ברוך שאמר שם ואלפא ביתא שם בשם הרוקח.
- ↑ כתרי אותיות תפילין שם; אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד), ובשם הרוקח (שם עמ' רמג); אלפא ביתא האחרון שם; לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ כתרי אותיות תפילין שם. היה דבוק באורך הרגל, עי' דע"ק אות ש ומקדש מעט שם ס"ק ז.
- ↑ ע"ע אותיות: היקף גויל, ושם ציון 26 ואילך. עי' מהר"ם מרוטנבורג שם שי"ס כן.
- ↑ הגהות ברוך שאמר אות צח בשם הרוקח (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנג); אלפא ביתא (שם עמ' רד ורמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו אות ש; שו"ע הרב שם אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
- ↑ אלפא ביתא האחרון שם; משנת סופרים שם: ירכו ממש בעמידה. ועי' משנת הסופר סי' ה בביאור הסופר עמ' פט ד"ה כעין, שהסופרים המפורסמים הקדמונים לא נהגו לעשות הירך בעמידה ממש, ועי' כתוב לחיים אות ש, שאינו נכון להטותו.
- ↑ מקדש מעט אות ש ס"ק ב.
- ↑ רש"י שבת פט א ד"ה קושר; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
- ↑ עי' שבת קד א: אחדא כרעיה קאי, ורמב"ן ריטב"א שם קג ב ורשב"א וחי' הר"ן ונמוק"י שם קד א, ועוד, בביאורו; לבוש או"ח סי' לו אות ש; שו"ע הרב שם אות ש; קסת הסופר סי' ה אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש. ועי' רמב"ן שם: עשוי במדרון, ולא כמו שטעו מקצת סופרים לכופפה.
- ↑ אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תד ותט; עי' מדרש אותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמג); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש שם; שו"ע הרב שם; קסת הסופר שם; משנת סופרים שם.
- ↑ לבוש שם; משנת סופרים שם.
- ↑ שו"ע הרב שם; קסת הסופר שם.
- ↑ פמ"ג או"ח סוס"י לב צורת אות ש, הובא במשנת סופרים שם.
- ↑ עי' שו"ת מנח"י ח"ו סי' קי ושו"ת שבט הלוי ח"ג סי' ד.
- ↑ כתיבה תמה אות ש.
- ↑ עי' הגהות ברוך שאמר אות מו (קובץ ספרי סת"ם עמ' פד) והגהמ"י תפילין פ"א אות צ, בשם מהר"ם מרוטנבורג; שו"ת הריב"ש סי' קכ; טוש"ע או"ח לו ב. ועי' ציון 36 שי"ח.
- ↑ עי' מהר"ם מרוטנבורג שם ותרוה"ד סי' רל בדעתו. ועי' הגהמ"י שם טעם נוסף משום כתיבה תמה, ותרוה"ד שם שמטעם זה אינו פסול אלא בסת"ם ולא בגט אשה.
- ↑ תרוה"ד שם.
- ↑ משנת סופרים דלהלן.
- ↑ ב"י או"ח סי' לו; רמ"א שם לב יח; לבוש או"ח לו ב; משנת סופרים למ"ב אות ש.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רז).
- ↑ עי' מו"ק או"ח סי' לו אות ש, ע"פ המגן דוד שבציון 15, ועי' שו"ע הרב או"ח שם אות ש, שע"פ האר"י צורתם כווי"ן.
- ↑ מו"ק שם.
- ↑ עי' המנהיג (מהדו' תשי"א) דף צג ב, שהשי"ן הספרדית כתובה על רגל אחת ע"פ שבת קד א (עי' ציון 41); עי' מו"ק שם. ועי' שו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' לב, ואור לציון ח"ב פמ"ד אות מו, ושם ושם על הכותבים המושב ישר.
- ↑ מו"ק שם.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
- ↑ ס' תגין אות ש. ועי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעו, ותו"ש כרך כט עמ' צג.
- ↑ עי' מדרש ר"ע שם, ותו"ש שם.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות גדולות וקטנות.
- ↑ שה"ש א א. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ מ"ב יז לא. מנחת שי מלכים שם בשם נוסחא כ"י מאותיות קטנות.
- ↑ אסתר ט ז. מסורה גדולה ריש ויקרא; עי' מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפא. ועי' הערות למדרש ר"ע שם, בשינוי נוסחאות שם.
- ↑ אסתר ט ט. מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ רעיא מהימנא פנחס רכח א; עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג ורס"ג וראב"ד שם.
- ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.
- ↑ ראב"ע שמות ג טו.
- ↑ מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש סוף תמורת האותיות.
- ↑ עי' בספרי המסורה, ועי' להלן. ועי' רמח"ל בס' קנאת ד' צבאות מובא בגנזי הרמח"ל עמ' קלד.
- ↑ מקנה לאברהם (ס' דקדוק) לר"א די בלמש תמורת האותיות.
- ↑ מקנה לאברהם שם.
- ↑ ערוה"ש או"ח סי' סא ס"ח.
- ↑ רמב"ם נשיאת כפים פט"ו ה"ב; ט"ז או"ח סי' קכח ס"ק ל ומ"ב קכח ס"ק קכ, ועי"ש שאם במדינתו רגילים הרבה שלא להבדיל, רשאי לישא כפיו.
- ↑ ועי' גט פשוט סי' קכט ס"ק קל, ושו"ת חת"ס אהע"ז סי' קיח ואהלי שם כלל י.
- ↑ ס' הרקמה ריש ש"ו.
- ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.