אנציקלופדיה תלמודית:שעה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרת הערך - אחת מעשרים וארבע חלקים מהיממה.

היממה נחלקת לעשרים וארבעה חלקים, שכל חלק נקרא שעה, שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה[1], וחלוקתה מן התורה[2]. ויש שכתבו שמפשוטי המקראות היממה נחלקת לשתים עשרה שעות כנגד הילוך שנים עשר מזלות*[3].

דינים התלוים בשעות

השעה כשיעור זמן ביממה נזכרת לראשונה בדברי תנאים לענין מצוות ודינים שמצוותם בשעות ידועות של היום, כגון קריאת-שמע* של שחרית[4], שנינו שזמנה עד שלש שעות ביום[5]. וכן לענין תפלת שחרית*[6], שנינו שזמנה לדעת ר' יהודה עד ארבע שעות[7]. וכן לענין תפלת מוסף*[8], שנינו שזמנה לדעת ר' יהודה עד שבע שעות[9]. וכן לענין סוף זמן אכילת חמץ* בערב-פסח*, שנינו שלדעת ר' מאיר מדרבנן אוכלים כל חמש ושורפים בתחילת שש, ולדעת ר' יהודה אוכלים כל ארבע ותולים - לא אוכלים ולא שורפים - כל חמש, ושורפים בתחילת שש[10].

שעות שוות

השעה המקובלת בעולם, היא השעה השוה בכל ימות השנה כשהיממה מתחלקת לעשרים וארבע שעות[11]. תחילת מנין השעות השוות לסוברים ששעות האמורות בהלכה הם שעות השוות[12], נחלקו אחרונים בדבר: יש סוברים שמונים מתחילת הלילה שנים עשר שעות ללילה, בין שהלילה קצר ובין שהלילה ארוך, ואחר כך מונים שנים עשר שעות ליום[13]. ויש סוברים שמשש שעות קודם חצות היום מתחילים למנות שעות היום ושש שעות קודם חצות הלילה מתחילים למנות שעות הלילה, ונמצא כשהיום ארוך מיב' שעות, העודף של קודם שעה ראשונה והעודף של אחר שעה יב', נמנים עם שעות הלילה, וכן בחורף כשהלילה ארוכה מיב' שעות העודף נמנה עם שעות היום[14].

שעות זמניות

ישנם "שעות זמניות", שהם חלוקה של היום מתחילתה לסופה לשתים עשרה, וכל חלק היא שעה, וכן מחלקים את הלילה מתחילתה לסופה לשתים עשרה וכל חלק היא שעה. ויוצא שבימי הקיץ הארוכים השעה של יום ארוך מהשעה של הלילה, ואילו בימי החורף הקצרים השעה של הלילה ארוך מהשעה של היום[15], וקראו אותם חכמי התכונה שעות זמניות כי משתנה לפי הזמן[16].

תחילת היום והלילה

בגדר היום והלילה שבהם מונים את השעות הזמניות[17], נחלקו הפוסקים בדבר: יש סוברים שהיום נחשב מעמוד-השחר* עד צאת-הכוכבים*[18], והיינו צאת הכוכבים המאוחר[19], שהוא שיעור הילוך ד' מילין מזמן שקיעת-החמה*[20]. ויש חולקים וסוברים שנחשב מהנץ החמה עד שקיעתה[21].

שוות או זמניות

השעות שנזכרו בדברי תנאים לעניני הלכה[22], נחלקו ראשונים ואחרונים, אם הם שעות "שוות", או "זמניות"[23]: יש מן הראשונים והאחרונים שכתבו שהם שעות "זמניות", ועד שלש שעות שאמרו, היינו רביע היום, ועד ארבע שעות היינו שליש היום, והוא הדין לשאר[24], שאין לומר שהיינו שעות שוות, שאין מוזכר בתורה שעות[25]. ויש חולקים וסוברים שהם שעות שוות[26]. על שעה שמנו לזמן של עמוד-השחר*, אם הוא של שעות השוות או זמניות, ע"ע עמוד השחר. על שעה שמנו לזמן של צאת הכוכבים אם הוא של שעות השוות או זמניות, ע"ע צאת הכוכבים[27]. על חצות* שאמרו שהוא בסוף שעה שישית, שהיינו של שעות זמניות, ע"ע חצות[28].

הערות שוליים

  1. עי' ע"ז כה א, שיממה הינו עשרים וארבע שעות, וסנהדרין לח ב וע"ז ג ב: י"ב שעות הוי היום, ותנחומא ויחי סי' ט"ז ופסיקתא רבתי פיסקא ד, י"ב שעות ביום י"ב שעות בלילה.
  2. עי' חזו"א יו"ד סוס"י פה: ענינו מכונת התורה ולא הסכם מדיני.
  3. ע"ע מזלות ציון 113 ואילך. פנ"י ברכות ג א במהדו"ב.
  4. ע"ע קריאת שמע.
  5. משנה ברכות ט ב, וע"ע קריאת שמע.
  6. ע"ע.
  7. משנה שם כו א. וע"ע שחרית, ושם שכן הלכה.
  8. ע"ע.
  9. משנה ברכות שם וכז א, וע"ע מוסף.
  10. משנה פסחים יא ב, וע"ע ביעור חמץ ציון 109, וע' חמץ ציון 174 ואילך.
  11. ועי' ציון 25.
  12. עי' ציון הנ"ל.
  13. עי' מ"א סי' רלג ס"ק ד בשם יש מי שכתב. ועי' מ"א שם שדחה.
  14. לחם שמים ברכות פ"א מ"ב ומור וקציעה או"ח סי' א, והגהות יעב"ץ ערובין נו א. ועי' נקוה"כ יו"ד סי' קפד לט"ז ס"ק ב.
  15. עי' פיהמ"ש לרמב"ם ברכות פ"א מ"ה, ותרוה"ד סי' א, ועוד.
  16. שו"ת הרמב"ם סי' קלד.
  17. עי' לעיל.
  18. עי' תרוה"ד סי' א, ולבוש או"ח סי' רסז א ומג"א סי' רלג ס"ק ג, בדעתו; עי' מנחת כהן מבוא השמש מאמר ב פ"ו שכ"ד התוס' פסחים יא ב ד"ה אחד והרמב"ן והרשב"א; ב"ח או"ח סי' תלא ומג"א סי' תמג ס"ק ג בדעתו, ועי"ש סי' נח ס"ק א שבק"ש לד"ה מונים מעלות השחר, ושכ"נ מברכות ג א ותוד"ה למאן, ובבאור הגר"א סי' תנט ב שדחה ראייתו; נחלת צבי או"ח סי' תמג סוס"ק ב; פר"ח או"ח סי' תמג סו"ס א. ועי' שו"ע הרב שם סי' נח ג שכ' כהמג"א בק"ש, אבל בפסקי הסידור סוף הל' תפילין וק"ש נ' שחזר בו.
  19. עי' פסחים צד ב, וע"ע צאת הכוכבים.
  20. ע"ע הנ"ל. עי' ר"ז קורן בס' זכרון אש תמיד עמ' תשנח, והמקורות שם.
  21. לבוש או"ח סי' רלג ס"א ורסז ס"ב; שלט"ג על המרדכי ברכות פ"ד אות ג, הובאו במג"א סי' רלג ס"ק ג והוכיח כן מפסחים צג ב; מעדני יום טוב ברכות פ"א סי' י אות ט; בהגר"א שם; סידור הרב שם. ועי' מנחת כהן שם שהוכיח שכ"ד הגאונים והרמב"ם לענין שיעור מיל (ע"ע) ורבינו יונה והגמ"י והמרדכי ומהרי"ק ועוד, ובקונ' דבי שמשי להפר"ח (בסוף ס' שמן למאור) האריך לדחות.
  22. עי' לעיל.
  23. עי' להלן, וע"ע חמץ ציון 200 ואילך, וע' מנחה וע' פלג המנחה וע' קריאת שמע וע' תפילה.
  24. פהמ"ש להרמב"ם ברכות פ"א מ"ה ושו"ת הרמב"ם סי' קלד (ועי' פנ"י דלהלן); עי' תרוה"ד סי' א בשם תוס' בברכות ובשם תשובה מאחד מהגדולים; שו"ע או"ח נח א ופט א, וב"י או"ח סי' תלא ד"ה ומה שכתב; רמ"א או"ח סי' רלג א, ותמג א דעה א; לבוש או"ח סי' רלג ס"א ורסז ס"ב; ט"ז או"ח סי' תמג ס"ק ג; בהגר"א או"ח סי' רלג אות ג, שכ"מ בפסחים ד ב ויב ב, וע"ז כה א.
  25. ט"ז שם.
  26. עי' תוס' הרא"ש ברכות ג ב (ותוס' ר' יהודה משירלאון שם) ודע"ת או"ח סי' נח ס"א ואג"מ או"ח ח"ב סי' כ ד"ה ולכן, בדעתו; תרוה"ד סי' קכא, הובא ברמ"א או"ח תמג א דעה ב, ועי' ט"ז שם ס"ק ג (ועי' ב"י שבציון 24 בדעתו); עי' פנ"י ברכות ג א מהדו"ב, שיש שעות במשנה שהם זמניות ויש שהם שוות, וכל אחד לפי ענינו, ומצדד בד' הרמב"ם עדות פ"ב ה"ה, שחזר בו בדבריו שפיהמ"ש דלעיל (ועי' אג"מ שם סוהס"י שדחה); מור וקציעה סי' א ונח וקנז ורלג ותלא ותמג, ושאילת יעבץ ח"א סי' מ וח"ב סוס"י י; מעשה ארג למשניות ברכות פ"א מ"ב; עי' דע"ת שם.
  27. ועי' ב' דעות בזה בבאוה"ל סי' רסא ס"ב ד"ה שהוא.
  28. ציון 7א לענין חצות היום. ושם ציון 12 ואילך לענין חצות הלילה.