אנציקלופדיה תלמודית:ר (האות)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האות העשרים מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.

צורתה

צורת האות רי"ש מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].

צורתה

הרי"ש פתוחה משמאלה ומתחתיה[3], וצורת רגלה ומקצת גגה כתמונת האות וי"ו, ובהאריך גגה נעשית רי"ש[4], וכן דומה קצת כתמונת האות נו"ן פשוטה כשהיא הפוכה על צידה[5]. ועשויה אחת ללא חיבור[6]. ועשויה עגולה ללא זויות[7].

תגים

הרי"ש אין לה תגים*[8].

גגה

יעשה גגה ארוכה[9], כאורך אות בי"ת[10], שלא תדמה לוי"ו[11], ואם נראית כוי"ו פסולה[12]. ותהיה גגה ישרה[13], ופניה שוים[14], שלא יבלוט סוף גגה באחד הקצוות[15], שלא תדמה לכתב מעשי"ט[16], ובדיעבד יש שכתבו שכשרה[17].

זוית

הזוית בין גגה לירכה, יעשנה עגולה[18], לגמרי[19], שלא תדמה לדלי"ת[20]. לא עשאה עגולה, אם לתינוק שאינו חכם ולא טיפש, נראית כדלי"ת[21], נחלקו אחרונים: יש פוסלים מאחר ואינה נראית כרי"ש[22]. ויש מכשירים, שכל שאין לה תג מעליה אין צורתה דלי"ת אלא רי"ש[23].

ירכה

ירכה תעשה קצרה[24], באורך של כקולמוס ומחצה[25], שלא תדמה לכ"ף פשוטה[26]. ואם עשאה קצרה כיו"ד, בדיעבד כשרה[27], אבל בחסרון רגלה, אף אם לתינוק שאינו חכם ולא טיפש[28], נראית כרי"ש, פסולה, שאין צורת האות עליה[29]. ואם עשאה ארוכה, אם לתינוק נראית כרי"ש, כשרה[30].

שלא לעשותה דלי"ת

יש להיזהר בכתיבתה, שלא יכתוב במקום רישי"ן דלתי"ן, שנאמר וכתבתם[31], שתהא כתיבה תמה[32]. וכן אמרו שאם מחליף רי"ש בדלי"ת שבכתוב: לא תשתחוה לאל אחר[33], מחריב את העולם[34], שכופר בהקב"ה[35].

רישי"ן מיוחדות

רישי"ן גדולות וקטנות

בין האותיות הגדולות שישנן בתורה ובנביאים ובכתובים[36], נמנתה בספרי המסורה ובמדרשי האגדה ר של: לא תשתחוה לאל אחר[37], ויש מוסיפים של נצר חסד לאלפים[38], ור הראשון של ראשית דרכו[39]. בין האותיות הקטנות[40], הוזכרה ר ראשונה של יערי ארגים[41], ויש שכתבו ר' ראשונה של כמנור ארגים[42], או של פרשנדתא[43], או של פרמשתא[44], או ר' ראשונה של ראשית בכורי[45], או של וארגים חורי[46].

אותיות משונות

בין האותיות המשונות שנהגו בהם הסופרים[47], נמנו מאה וחמישים אותיות רי"ש שיש בהם שני קרנים[48], ויש שהזכירו רי"ש שיש לה זי"ן אחד[49], וכן יש שנהגו בעוד רישי"ן משונות[50].

הברתה ושימושה

אות ר מאותיות זסשר"ץ[51], שמבטאים אותם מהשיניים[52], ובלשון נמוכה[53], והברתם קשה ואין הקטנים יכולים לבטא אותם עד שיגדלו ויתקנו חבלי המוח[54]. ויש שכתבו שמוצא הרי"ש בין מוצא הלמ"ד למוצא הנו"ן[55]. אנשי טבריה שהיו צחים בלשון מכל העברים, התיחדו בתיקוני הרי"ש במבטאם[56].

באותיות שבתורת מספרים, אות ר' משמשת במקום מאתיים[57].

הערות שוליים

  1. ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
  2. ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
  3. עי' מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה; אלפא ביתא אחרון מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רפא.
  4. אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ; אלפא ביתא אחרון שם.
  5. עי' לבוש או"ח סי' לו ס"א.
  6. ס' התמונה תמונה א אות רי"ש ותמונה ב אות רי"ש.
  7. כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח. ועי' ציון 18 ואילך.
  8. מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה. וע"ע תגים.
  9. תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות ע; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר.
  10. אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז.
  11. תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; האגור הל' תפילין סי' פה. ועי' מקנה אברהם שם: שלא תדמה לזי"ן, וצ"ב.
  12. עי' שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' קמח.
  13. משנת סופרים צורת אות ר: גגה שוה לכתחילה.
  14. אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפא; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר.
  15. מנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמג הערה 226.
  16. אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמב; אלפא ביתא אחרון שם.
  17. שו"ת מנח"י ח"ט סי' ה. על כתב מעשי"ט גמורה שנחלקו ראשונים אם פסולה בדיעבד ע"ע כתב; כתיבה ציון 157 ואילך.
  18. כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח; תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפא; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות ע; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר; שו"ע הרב או"ח סי' לו ס"ב צורת אות ר; משנת סופרים אות ר.
  19. אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמב; אלפא ביתא אחרון שם; לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
  20. תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמב; אלפא ביתא אחרון שם; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם. ועי' ציון 32.
  21. ע"ע אותיות ציון 55 ואילך, באיזה תינוק אמרו, ובמה סומכים על ראייתו.
  22. מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ר ס"ק א; משנת סופרים אות ע.
  23. שו"ת אור הנעלם סי' כא.
  24. תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורז ורמב; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות אות ע; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר; משנת סופרים שם.
  25. עי' אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז ומקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ר ס"ק ג ומנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם שם הערה 41, בדעתו.
  26. תקון תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג; אלפא ביתא שם עמ' רמב; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם שם; לבוש או"ח סי' לו ס"א צורת אות ר; משנת סופרים שם.
  27. עי' פמ"ג או"ח סוס"י לב א"א ד"ה קיימא לן; משנת סופרים שם.
  28. ע"ע אותיות ציון 55 ואילך, באיזה תינוק אמרו, ובמה סומכים על ראייתו.
  29. שו"ת דבר שמואל סי' ריב.
  30. מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ר ס"ק ב.
  31. דברים ו ט, ויא כ.
  32. ברייתא שבת קג ב; רמב"ם תפילין פ"א הי"ט. ועי' ריטב"א שבת שם, שפי' שלא יעשה בה שום עיקום אלא יכתבנה ישר, ועי' ציון 20.
  33. שמות לד יד.
  34. ויקרא רבה פי"ט סי' ב ותנחומא ר"פ בראשית.
  35. אלפא ביתא אחרון מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רפב.
  36. ע"ע אותיות: אותיות גדולות וקטנות.
  37. שמות לד יד. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות נד' בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; קרי"ס למאירי מ"ב ח"א; קרי"ס לרוקח נמוקי אותיות גדולות וקטנות דף יג א; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  38. שמות לד ז. מדרש ר"ע שם בשם י"א.
  39. משלי ב כב. מחז"ו עמ' 684. ועי' מדרש ר"ע שם בשם י"א (ויש שם טעות הדפוס).
  40. ע"ע הנ"ל.
  41. ש"ב כא יט. מסורה גדולה ריש ויקרא; מחז"ו שם: יש שמצאתי; כת"י קדמון במעשה רוקח שם.
  42. מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב בשם י"א; מחז"ו עמ' 684: במדויק; קרית ספר לרוקח שם. "כמנור ארגים" מוזכר כמה פעמים בנביא, וצ"ע לאיזה מהם הכוונה.
  43. אסתר ט ז. מדרש ר"ע שם.
  44. אסתר ט ט. עי' מסורה גדולה ויקרא שם. ועי' מנחת שי אסתר שם וש"ב כא יט.
  45. מערכת המסורה שבסוף הנ"ך. "ראשית בכורי" מוזכר פעמיים, בשמות כג יט ולד כו, ובמנחת שי שמות לד שם כ' שהכוונה ללד שם.
  46. ישעיהו יט ט. מנחת שי ש"ב כא יט: נוסחאות אחרים.
  47. ע"ע אותיות: אותיות משונות.
  48. ספר תגין מהד' פאריס תרכו עמ' 25. ועי"ש: לאל אחר: אריך קרני מכולהון ושארא חד קרנא, ועי' תו"ש כרך כט עמ' צ. ועי' תו"ש כרך כט עמ' פט בגי' השונות, ושם עמ' קסט וקעג בציורו.
  49. מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעו, מובא בקרית ספר לרוקח בסוה"ס.
  50. עי' תו"ש שם עמ' קפ-קפא.
  51. ס' יצירה פ"ב מ"ג;
  52. פי רס"ג לס' היצירה שם; פי' הראב"ד לס' היצירה שם; יסוד מורא לראב"ע שער יא. ועי' שפת אמת (לר' בנציון כהן) עמ' קמ, על המנהגים השונים במבטא הרי"ש.
  53. פי' רס"ג שם. וע"ע לשון ציון 6.
  54. יסוד מורא שם.
  55. ס' הרקמה שער ב עמ' 6.
  56. ס' הרקמה שם עמ' 7.
  57. ע"ע אותיות וע' גימטריא.