אנציקלופדיה תלמודית:רשות היחיד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - מקום שאסור להוציא ממנו או לתוכו חפץ בשבת מרשות-הרבים* ומכרמלית*, ושאם יש בו ספק אם נטמא אדם, ויש בו דעת להישאל, ואינו יודע אם נטמא, ספיקו טמא באופנים מסויימים.

פתיחה

מן התורה אסור להוציא בשבת* דבר מרשות היחיד לרשות-הרבים*, ולהיפך, ועל כך ע"ע מוציא[1]. ומדברי חכמים אסור אף להוציא דבר מכרמלית* לרשות היחיד ומרשות היחיד לכרמלית, ועל כך ע"ע הנ"ל[2]. היה ספק ברשות היחיד, אם נטמא אדם, ויש בו דעת להישאל, ואינו יודע אם נטמא, הרי הוא טמא, אם היו שם שניים, ועל כך ע"ע ספק-טֻמאה. ושם, שאם אין בו דעת להישאל, ספיקו טהור, ושאם היו שם שלושה, ספיקו טהור[3].

על האיסור לזרוק דבר מרשות היחיד לרשות הרבים, או להיפך, ע"ע זורק. על האיסור מדברי חכמים להוציא ולהכניס בשבת מכרמלית* לרשות היחיד, או להיפך, ועל האיסור להעביר דבר מרחק של ארבע אמות בתוך כרמלית, ע"ע כרמלית[4]. על האיסור להושיט מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים, ע"ע מושיט.

מהותו

איזהו רשות היחיד, מקום המוקף מחיצות גבוהות עשרה טפחים, ויש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יותר[5], אפילו יש בו כמה מילים[6], וכן חריץ - דהיינו בור[7] או גומא, ברשות-הרבים*[8] - עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה[9], וכן תל[10] גבוה עשרה[11] ורחב ארבעה על ארבעה[12], וכן גדר - כותל[13] - שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה[14]. ואינו רשות היחיד אלא אם כן הוא דבר מסויים[15].

יש הסוברים שאינו רשות היחיד עד שיהיה בו ארבע על ארבע הן ואלכסונן[16], דהיינו ריבוע של חמש טפחים ושלושה חומשים[17], ולא נזכר בכל מקום ארבע אלא על שם האלכסון[18]. ויש הסוברים שדי שיהיה ארבעה על ארבעה[19].

מקום המוקף מחיצות, באופן שהוא רשות היחיד[20], אם הוא פחות מבית סאתיים הרי הוא רשות היחיד אפילו אם הוקף שלא לדירה[21], ואם הוא יותר מבית סאתיים, מדין תורה דינו כרשות היחיד ומדרבנן דינו ככרמלית*[22], ועל כך ע"ע כרמלית[23].

מקום המוקף מחיצות, באופן שהוא רשות היחיד[24], במספר המחיצות שנצרך כדי שיהיה רשות היחיד, נחלקו ראשונים: יש הסוברים שדי שיהיו לו שלוש מחיצות[25]. ויש הסוברים שאינו רשות היחיד עד שיהיו לו שלוש מחיצות ולחי*, שהלחי הוא כמחיצה ברוח רביעית[26], וכשיש לו שלוש מחיצות בלבד הרי זה מן התורה מקום-פטור*[27].

בור ברשות הרבים העמוק עשרה ורחב ארבעה, שהוא רשות היחיד[28], הדברים אמורים אפילו היה הבור מלא מים[29], ואין אומרים שכיון שמלא הוא, אינו רשות היחיד, שמבטל המחיצות[30], שאין המים מבטלים המחיצות[31], שהמחיצות עדיין ניכרות[32], והוא הדין דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו ונראים המחיצות[33]. אבל היה הבור מלא פירות, הרי הוא רשות הרבים[34], שהפירות מבטלות המחיצות[35], שאינן ניכרות[36], והוא הדין כשמלא בשאר דברים היבשים[37], וכל שאין המחיצות ניכרות בעומק ורוחב, אינו רשות היחיד[38], ולכן אם היה הבור מלא חציו בפירות, מבטל רשות היחיד, אבל אם היה גרעין אחד או דבר מועט אינו מבטל רשות היחיד[39].

הפירות שמבטלים הבור מלהיות רשות היחיד[40], נחלקו בהם ראשונים: יש מפרשים, דהיינו מן התורה, אבל חכמים גזרו שכל דבר הניטל בשבת אינו ממעט, ולכן אסור מדרבנן לזרוק מרשות הרבים לתוכו[41]. ויש מפרשים, שאפילו מדרבנן אין בזה איסור, שכל שאין המחיצות ניכרות אינו רשות היחיד, ואפילו אם דעתו לפנותם משם[42]. ויש מפרשים, שהפירות מבטלים המחיצות רק כשביטלם שם ואין דעתו לפנותו[43]. ויש מהראשונים מחלקים: בפירות המותרים באכילה, שמותר לפנותם משם, המחיצות אינן בטלות, והרי הבור רשות היחיד, ובפירות טבל*, שאסור לפנותם משם בשבת, המחיצות בטלות והרי הבור רשות הרבים[44].

להלכה כתבו הפוסקים שכל שהבור מלא פירות, הרי זה רשות הרבים, אפילו אם דעתו לפנותם משם[45].

על רשות היחיד, שיש שעשאוהו חכמים ככרמלית*, ע"ע כרמלית: כרמלית ברשות היחיד. על איסור הטלטול במבוי* סתום, הפתוח מרוח רביעית, ע"ע מבוי: דינו. על תיקון המבוי כך שיותר לטלטל בו, ע"ע הנ"ל: תיקונו. על ההיתר לטלטל במבוי בשבת, על ידי שיתוף מאכל בין בני המבוי קודם לשבת, ע"ע שתופי מבואות.

כתלים

כתלים המקיפים רשות היחיד, על גביהם רשות היחיד[46], אפילו אינם רחבים ארבעה[47], וקל-וחֹמר* הוא, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן[48].

חורים שבכתלים

חורים שבכתלי רשות היחיד - שכלפי רשות היחיד[49] - הם רשות היחיד[50], שהחורים שבכותל שלצד רשות היחיד, בין שהם חורים גדולים בין קטנים, בין גבוהים בין נמוכים, דינם כרשות היחיד, לפי שבעל החצר משתמש שם תשמישיו והוא כחצר עצמו[51], ואפילו אם הם פתוחים אף מרשות הרבים, כשמפולשים לרשות היחיד, דינם כחורי רשות היחיד[52].

במה דברים אמורים, בחורים שהם למעלה מעשרה טפחים[53], אבל חורים שהם למטה מעשרה טפחים, נחלקו בהם ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהם כרשות הרבים, שאין בני רשות היחיד משתמשים בהם מפני בני רשות הרבים שמשתמשים בהם[54]. ויש סוברים שאף למטה מעשרה טפחים הם רשות היחיד[55]. ויש הסוברים שמחלוקת אמוראים היא[56], ולהלכה הם רשות היחיד[57].

היו החורים שבכתלי רשות היחיד, כלפי חוץ, ואינם עוברים כלפי פנים, נידונים לפי גובהם ורוחבם[58], היינו אם הם גבוהים עשרה טפחים ורחבים ארבעה, הם רשות היחיד, ואם אינם גבוהים עשרה טפחים, אז אם הם ברוחב ארבעה, הם כרמלית*, ואם לא, הם מקום-פטור*[59].

אויר רשות היחיד

אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע[60], שכל אויר שכנגד רשות היחיד, בין אויר חצר בין אויר עמוד ברשות הרבים גבוה עשר ורחב ארבעה, כנגדו עד לרקיע שם רשות היחיד עליו[61], ולכן אם נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו, אפילו גבוה מאה אמה, חייב[62].

כלים

אפילו כלים - כגון ספינה[63], ותיבה[64] או מגדל[65] של עץ[66] וכוורת[67] וכיוצא בהן[68] - אם יש בהן -לרבע בו[69] - ארבעה על ארבעה בגובה עשרה או יתר על זה[70], הרי הן רשות היחיד גמורה[71], שכל מקום שגבוה עשרה ורחב ארבע על ארבע חולק רשות לעצמו ורשות היחיד הוא[72].

שולי הכלי מצטרפים עם האויר לענין הגובה להחשיבו עשרה טפחים לעשותו רשות היחיד[73]. עובי כותלי הכלי, אם מצטרף לשיעור הכלי לעשותו רשות היחיד, כתבו ראשונים שאינם מצטרפים לשיעור[74]. ויש הסוברים שמצטרפים לשיעור[75].

הערות שוליים

  1. ציונים 13 ואילך, ציון 143.
  2. ציון 144 ואילך.
  3. ושם, מח' ראשונים אם צריכים להיות במעמד א', או שדי שהיו הג' ברה"י אף אם א' עומד במקום אחר.
  4. ציון 198 ואילך.
  5. עי' רמב"ם שבת פי"ד ה"א; עי' טור או"ח סי' שמה, ועי' ב"י שם, שהוא ע"פ ברייתא שבציון 14; שו"ע שם ב.
  6. ע"ע מיל. רמב"ם שם.
  7. עי' אביי בשבת ק א.
  8. עי' טוש"ע או"ח שמה יא.
  9. עי' ברייתא שבת ו א; עי' רמב"ם שם הכ"ג; עי' טוש"ע שם.
  10. עי' ערובין פט א; רמב"ם שם ה"א; טוש"ע שם.
  11. עי' רש"י שם ד"ה גזירה; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  12. רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  13. רש"י שם ד"ה גדר.
  14. עי' ברייתא שבת ו א, ורש"י שם.
  15. עי' רש"י שם ז ב סוד"ה כזורק באויר.
  16. עי' תוס' ערובין נא א ד"ה כזה, בשם ר' שמואל: ועמוד נמי ברה"ר גבוה י' וכו', ובשם ר"ת: ועמוד נמי וכו'; עי' הג"א שבת פ"א סי' יג, בשם ר"ת: דכל ד' על ד' שהוזכר וכו'; עי' רמ"א בשו"ע או"ח שמה ב, בשם י"א, ועיי"ש שהוא ע"פ הדין בשו"ע שם שמט ב, בסתם.
  17. עי' תוס' שם, בשם ר"ת: ששה פחות ב' חומשין; עי' הג"א שם, בשם ר"ת.
  18. עי' תוס' שם, בשם ר"ת.
  19. עי' א"ר שם סק"ד, בד' רש"י ערובין נא א ד"ה מי ורמב"ם שבת פי"ב הי"ח וטור שם ועוד ראשונים, ובד' הלבוש שם, שהשמיט; עי' בהגר"א שם ד"ה י"א דבעינן, בד' רש"י ורמב"ם ועוד ראשונים, ובמסקנה.
  20. עי' ציון 5 ואילך.
  21. עי' ר' יוחנן בשבת ז א; עי' רמב"ם שבת פי"ד ה"א; עי' טור חו"מ סי' שמה.
  22. עי' ר' יוחנן בגמ' שם; עי' רמב"ם שם פט"ז ה"א; עי' טור שם סי' שמו; עי' ב"י וב"ח שם סי' שמה; עי' שו"ע שם שמו ג.
  23. ציון 386 ואילך.
  24. עי' ציון 5 ואילך.
  25. עי' ראשונים שבע' מבוי ציון 21; מ"מ שבת פי"ד ה"ד, בשם הרבה מהמפרשים; עי' כס"מ שם ה"א, בשם הרמ"ך; ב"י או"ח סי' שמה, בשם שא"פ (מלבד הרמב"ם).
  26. עי' רמב"ם שם פי"ז ה"ט.
  27. עי' מ"מ שם פי"ז ה"א, בד' הרמב"ם.
  28. עי' ציון 7 ואילך.
  29. עי' אביי בשבת ק א; עי' רמב"ם שבת פי"ד הכ"ג; עי' מג"א סי' שמה סק"י; עי' מ"ב שם ס"ק מא, בשמו; עי' באה"ט שם ס"ק יא.
  30. רש"י שם ד"ה חייב.
  31. עי' גמ' שם, בד' אביי; רמב"ם שם.
  32. עי' רשב"א שם, בשם י"מ.
  33. מ"מ שם: נראה; מג"א שם, בשמו; מ"ב שם, בשם מג"א; באה"ט שם.
  34. עי' אביי בגמ' שם; עי' רמב"ם שם.
  35. עי' גמ' שם, בד' אביי.
  36. עי' מ"מ שם; עי' מג"א שם; עי' מ"ב שם, בשמו; עי' באה"ט שם.
  37. עי' מ"מ שם: נראה.
  38. עי' רשב"א שם, בשם י"מ.
  39. עי' תוס' שם ד"ה פירות.
  40. עי' ציון 34 ואילך.
  41. עי' תוס' שבת ק א ד"ה פירות, בשם ר"י, ע"פ ערובין עח ב.
  42. עי' רשב"א שם, בשם י"מ; כ"מ ממ"מ שבת פי"ד הכ"ג, בשם הרמב"ן ובד' הרמב"ם.
  43. עי' מ"מ שם, בשם יש מן הגאונים, ודחה.
  44. עי' רשב"א שם, בשם תוס'; עי' עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות ש"ג סי' א; עי' מ"מ שם, בשם רשב"א; עי' מג"א ובאה"ט שם, בשם רשב"א.
  45. עי' מג"א סי' שמה סק"י; עי' מ"ב שם ס"ק מא, בשמו; עי' באה"ט שם ס"ק יא.
  46. עי' עולא בשבת צט ב; עי' רמב"ם שבת פי"ד ה"ג; טוש"ע או"ח שמה ג.
  47. עי' גמ' שם; שו"ע שם.
  48. עולא בגמ' שם; עי' רמב"ם שם.
  49. רש"י שבת ז ב ד"ה והשלימו; עי' עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות ש"ג סי' א; שו"ע או"ח שמה ד.
  50. עי' גמ' שם; רמב"ם שבת פי"ד ה"י; עי' טור שם; שו"ע שם.
  51. ערה"ש שם סי"א.
  52. ע'י עבוה"ק שם; עי' רמ"א שם, לפי מ"ב שם ס"ק יא.
  53. תוס' שבת ז ב ד"ה והלכה.
  54. תוס' שם, במסקנה, לפי עו"ש סי' שמה סק"ד ובהגר"א שם ד"ה ואם הם וסי' שנג ד"ה למעלה מי' ומאמ"ר סי' שמה סק"ב, ועי' ציונים 55, 56, שי"מ בע"א; רי"ו תא"ו ני"ב ח"ד (עא א), בשם תוס'.
  55. תוס' שם, במסקנה, לפי מג"א שם סק"ב, ועי' ציונים 54, 56, שי"מ בע"א; עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות ש"ג סי' א; שו"ע ורמ"א שם, לפי מ"ב שם סק"י; עי' ערה"ש שבציון 51.
  56. עי' תוס' שם, במסקנה, לפי פמ"ג שם א"א סק"ב וראש יוסף שבת שם, שלד' רבא הם רה"י ולד' אביי רה"ר, ועי' ציונים 54, 55, שי"מ בע"א.
  57. עי' ראש יוסף שם. וע"ע הלכה: אביי ורבא ציון 927 ואילך.
  58. עי' עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות ש"ג סי' א; עי' רמ"א בשו"ע או"ח שמה ד.
  59. מ"ב שם.
  60. עי' רב חסדא בשבת ז א; עי' רמב"ם שבת פי"ד ה"ג; טוש"ע או"ח שמה ה.
  61. רש"י שם ד"ה עד לרקיע.
  62. עי' רב חסדא בגמ' שם.
  63. עי' משנה שבת ק ב, ורש"י ד"ה מן הים לספינה; רמב"ם שבת פי"ד ה"ב. ועי' ערובין מב ב - מג א.
  64. שו"ע או"ח שמה ו.
  65. כ"מ ממשנה ערובין לד ב; רמב"ם שם; שו"ע שם.
  66. רמב"ם שם.
  67. עי' אביי בשבת ח א; רמב"ם שם; שו"ע שם.
  68. רמב"ם שם.
  69. עי' רש"י שם ד"ה גבוהה, ע"פ ערובין נא א; שו"ע שם.
  70. עי' רש"י שבת שם; רמב"ם שם; עי' שו"ע שם.
  71. רמב"ם שם; עי' שו"ע שם.
  72. רי"ף שם (ג א).
  73. עי' תוס' שבת ח א ד"ה רחבה.
  74. עי' רי"ף שם (ג א); רמב"ם שבת פי"ד ה"ב, לפי עו"ש סי' שמה סק"ה; עי' תוס' שם, בשם ר"ח; שו"ע או"ח שמה ו, לפי עו"ש שם.
  75. עי' רש"י שם ד"ה גבוהה.