אנציקלופדיה תלמודית:קרומים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - קליפות העוטפות איברים פנימיים של בעלי חיים, לענין דינים שנאמרו בהם.

פתיחה

בלשון מקרא ובדברים חכמים הקליפה נקראת "קרום"[1], ובא במספר מובנים: א) וקרמתי עליכם עור[2], והוא פועל יוצא[3], מלשון "קרום", כעין קליפה[4], אעשה עליכם קרום של עור[5], עור העולה כקרום דק על הבשר[6]. ב) ליחה שיצאה מחמת מכה ונתקרשה על הנקב וסתמתו כעין קרום[7], והוא הנקרא "קרום שעלה מחמת מכה"[8]. ג) כל גלד[9], ולכן שנינו שאין נותנים פת לתנור בערב-שבת* עם חשיכה, ולא חררה על גבי גחלים, אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום[10], דהיינו שיעלה על פניה קליפה מחמת חום האש[11], וכן אמרו שצואה* מותר לקרוא קריאת-שמע* כנגדה, כיון שקרמו פניה[12], שיש בהם גלד מעט[13]. ביחוד בא "קרום" במובן קליפה המקיפה איבר[14], ועל כך בא הנידון בערך שלנו.

"קרום" משמש אף כסימן למהות החֵלב*, ועל כך ע"ע[15].

על קרום שעלה מחמת מכה לענין טרפה* בבעלי חיים, ע"ע ושט[16] וע' נקובה וע' סירכא.

הקרומים האסורים

חמישה מיני קרומים אסורים נמנו בתלמוד[17]: שלושה האסורים משום חֵלב*: א) קרום הטחול*[18]; ב) קרום של המותן[19]; ג) קרום של הכליה[20]; ושנים האסורים משום דם*: א) קרום ביצי הזכר[21]; ב) קרום המוח[22].

על הטריפות הנוהגות בקרום המֹחַ*, ע"ע: הטריפות שבקרום. על הטריפות הנוהגות בקרום הריאה*, ע"ע.

קרום הטחול

קרום הטחול* האסור משום חֵלב*[23], שני מינים יש בו:

א) הקרום הנמצא על דד הטחול - היינו על מקום עוביו[24], בין צד עוביו הדבוק לכרס, ובין הצד האחר של עוביו שאינו דבוק בו[25] - הרי הוא אסור מן התורה[26], שחלב הקרב[27] הוא[28], שהוא שוכב עליו[29] ומחובר לכרס ולחלב[30], והאוכלו במזיד חייב כרת*[31]. ויש מהראשונים שכתב בטעם איסור חלב הטחול, לפי שהוא חלב בשמו ובטבעו, ולכן אף על פי שאינו קרב על גבי המזבח הרי זה אסור[32].

קרום זה, נראה מדברי ראשונים שחלב הוא[33], והוא כעין קרום[34], והקרום עצמו אסרה תורה[35], בין הקרום העליון שעל גבי החלב שעל הטחול, ובין הקרום שלמטה מן החלב, ואינו דומה לקרום של חלב הכליות, שזה שלמטה מן החלב אין חייבים עליו[36], לפי שקרום הטחול דומה יותר לחלב עצמו[37]. ומן האחרונים יש שכתב שדוקא כשכזית חלב דבוק בקרום חייבים עליו, שהקרום עצמו אינו אסור, אלא מחמת החלב שדבוק בו[38], אלא מדרבנן אף הקרום עצמו אסור[39].

ב) הקרום הנמצא על המקום הדק של הטחול, אסור מדרבנן[40], משום הרחקה[41], ואין חייבים עליו כרת[42].

קרום המותן

הקרום שעל המותן האסור משום חֵלב*[43], היינו הקרום שעל חֵלב הכסלים[44], ואיסורו מדרבנן[45]. במהות הכסלים והחלב שעליהם, נחלקו ראשונים ואחרונים, ועל כך ע"ע חֵלב[46]. בטעם איסור הקרום כתבו אחרונים, שהוא משום שיונק מחלב של הכסלים, וכל הנגרר עימו, דהיינו כל חלב אשר תחתיו וממשיך עם הקרום הכל אסור[47].

קרום זה, יש שכתבו שהוא הקרום הדק המתפשט בכל הכסלים, ומעליו יש קרום עב ולבן[48]. ויש שכתבו להיפך, שהקרום האסור הוא הקרום העב והלבן, ומתחתיו יש עוד קרום דק[49].

קרום הכליה

קרום הכליה האסור משום חֵלב*[50], שני מינים יש בו:

א) הקרום העליון, הוא הקרום שמתחת לחלב, המפסיק בינו לבין הכליה עצמה[51], וחייבים עליו כרת*[52], והוא חלב גמור[53], שהוא מגוף חלב הכליות[54]. ויש שכתב שהקרום העליון הוא חלב ממש שעל הקרום[55].

ב) הקרום התחתון, הוא הקרום הסמוך לכליות, שתחת החלב[56], אסור[57] מדרבנן[58], ואין חייבים עליו כרת[59]. לסובר שהקרום העליון הוא חלב ממש שעל הקרום, הקרום התחתון היינו הקרום הדבוק לכליה[60].

בדיעבד

בדיעבד אם בישל אחד מהקרומים האסורים משום חֵלב*, בין מדאוריתא ובין מדרבנן, צריך בטול-בשישים* להתיר המאכל באכילה[61]. ומכל מקום לענין איסור דיבוק לומר חתיכה-נעשית-נבלה*, כתבו אחרונים שיש להקל בקרומים האסורים מדרבנן, לומר שאין בו חתיכה נעשית נבילה[62].

קרום ביצי הזכר

בקרום ביצי הזכר, האסור משום דם*[63], אמרו: ביצי הגדי, עד שלושים יום - משנולד[64] - מותרים[65], שאין צורך לקלף הקרום שעליהם[66], שעדיין לא מרובה דמו להיבלע באיבריו[67], ואף אם נראו בהם גידים אדומים, הרי הם מותרים[68], שאין אודם זה אלא שומן[69], מכאן ואילך, אם יש בהם גידים אדומים, ידוע שיש בהם זרע ואסורים[70], שכיון שיש בהם זרע, ידוע שיש בהם דם[71], ואם אין בהם גידים אדומים, ידוע שאין בהן זרע, ומותרים[72].

בביצי בהמה-גסה*, נחלקו ראשונים: יש סוברים שכל ביצי זכר, כל זמן שלא היה לו שלושים יום מותרים במליחה בלא קליפה[73], ואף בהמה גסה בכלל זה[74], שלדעתם "גדי" לאו דוקא[75]. ויש סוברים שבבהמה גסה, אפילו תוך שלושים יום יהיו אסורים[76], שלדעתם "גדי" דוקא[77], ודין זה אמור בגדי או טלה[78], שמילת "גדי" כולל צעירי כבשים ועיזים[79], והוא הדין כל בהמה דקה[80].

להלכה כתבו הפוסקים שדין זה הוא בכל ביצי זכר[81].

אף על פי שביצי הזכר - לסוברים כן[82], וכן הלכה[83]. או ביצי בהמה-דקה*, לסוברים כן[84] - קודם שלושים יום מותרים ללא קילוף[85], כתבו ראשונים שלכתחילה נהגו לקלף הקרום בכל ביצי הזכר, אף כשהם פחותים משלושים יום[86], כדי שלא יטעו ולא יקלפו הביצים, כשהם לאחר שלושים יום משנולד[87], אכן, אם נתבשלו עם הקרום, לא נאסרו בדיעבד, אפילו אינם בטלים בשישים[88], שאינם מוחזקים בדם[89], וכל שכן שביצי בהמה גסה קודם שלושים יום, מותרים בדיעבד[90].

ביצי עוף זכר, כתבו אחרונים שאף הם צריכים קילוף, שכיון שאף לביצי העוף יש קרום, אף בהם שייך דין זה, ומכל מקום לענין דיעבד, כשנתבשלו בשכחה בלא קילוף וניקור, מותרים[91].

על ביצי זכר, אף לאחר שלושים יום, שמותרים אם צלאם, ע"ע צלי.

הגדרת הערך

  1. עי' ציונים 2, 8, 10, 12, 14.
  2. יחזקאל לז ו.
  3. רד"ק שם; עי' מלבי"ם שם באור המילות.
  4. מצודת ציון שם.
  5. מצודת דוד שם.
  6. מלבי"ם שם. ועי' צמח דוד לר"ד בן יצחק מלות עבריות ע' קרם, וצ"ב.
  7. עי' מאירי חולין מג א.
  8. גמ' שם ומז ב ומח א; יבמות עו א.
  9. עי' רש"י ברכות כה א ד"ה קרמו.
  10. ת"ק במשנה שבת יט ב. ועיי"ש שר' אליעזר חולק, ולדעתו צריך רק שיקרום התחתון שלה, וע"ע שבת.
  11. עי' ס' הערוך ע' קרם א'; עי' הגה בשו"ע או"ח רנד ה.
  12. עי' רב יהודה אמר רב בברכות שם.
  13. עי' רש"י שם ד"ה קרמו.
  14. עי' משנה חולין מב א וברייתא שם נו א וגמ' שם וצג א וב.
  15. ציון 209 ואילך.
  16. ציון 70 ואילך.
  17. עי' רב כהנא ואיתימא רב יהודה בחולין צג א.
  18. עי' רב כהנא ואיתימא רב יהודה בגמ' שם, ורש"י ד"ה דטחלא.
  19. עי' רב כהנא ואיתימא רב יהודה בגמ' שם, ורש"י ד"ה שבעוקץ ואוצר לעזי רש"י שם.
  20. עי' רב כהנא ואיתימא רב יהודה בגמ' שם.
  21. עי' רב כהנא ואיתימא רב יהודה בגמ' שם, ורש"י ד"ה דביעי.
  22. עי' רב כהנא ואיתימא רב יהודה בגמ' שם, ורש"י ד"ה דמוקרא.
  23. עי' ציון 18.
  24. רש"י חולין צג א ד"ה על הדד; מ"מ מאכ"א פ"ז הי"א, בשמו ובשם הרשב"א; עי' סמ"ג לאוין קלח; עי' חי' הר"ן שם; ב"י שם, בשם רש"י וכל הפוסקים; טוש"ע יו"ד סד י: הצד הגס.
  25. ט"ז שם סק"י; פר"ח שם ס"ק טז, בד' רי"ו תא"ו נט"ו ח"ה אות ט (קכה ד, ועי' ב"י שם, שפי' בע"א), ובשם הט"ז.
  26. עי' רב ירמיה בר אבא בשם רב בחולין צג א; עי' גמ' שם, במסקנה; עי' רמב"ם שם; עי' טוש"ע שם.
  27. ע"ע חֵלב ציון 356 ואילך.
  28. רש"י שם ד"ה אמאי; ר"י מלוניל שם; עי' סמ"ג שם; עי' אר"ח איסורי מאכלות סי' פה וכלבו סי' קד; עי' ר"ן שם (ל ב) וחי' הר"ן שם.
  29. רן שם וחי' הר"ן שם. ועי' דרכ"ת סי' סד ס"ק סג ותורת הנקור הירושלמי עמ' קלא.
  30. עי' רש"י שם ד"ה חות; עי' תשו' רבינו אפרים באו"ז ח"א סי' תיג, והובא במרדכי חולין רמז תרכג.
  31. ע"ע חֵלב ציון 4 ואילך. עי' גמ' שם, במסקנה.
  32. רמב"ן ויקרא ג ט. ועי' תורת הנקור הירושלמי עמ' ב שצידד שלסוברים שהוא מחלב הקרב, אף הוא קרב ע"ג מזבח.
  33. עי' רש"י חולין צג א ד"ה אמאי; עי' ר"י מלוניל שם; עי' סמ"ג לאוין קלח.
  34. סמ"ג שם.
  35. חכמ"א כלל כח סי' ה שכ"מ מגמ' ופוסקים; תוע"ר ליראה"ש סי' מז ס"ק לב, בד' רש"י וסמ"ג שבציון 33 ואילך ואו"ז שבציון 37.
  36. עי' ציון 56 ואילך.
  37. או"ז ח"א סי' תמח, בשם רבינו יצחק ב"ר שמואל.
  38. כרתי סי' סד ס"ק יג.
  39. שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' כח, בד' הכרתי.
  40. עי' חולין צג א, במסקנה, לפי חי' הר"ן שם (וכ"מ משא"ר שבציון 24); עי' רמב"ם מאכ"א פ"ז הי"א; עי' סמ"ג לאוין קלח; עי' טוש"ע יו"ד סד י.
  41. תשו' רבינו אפרים באו"ז ח"א סי' תיג, והובא במרדכי חולין רמז תרכג.
  42. גמ' שם, במסקנה.
  43. עי' ציון 19.
  44. עי' רי"ף חולין צג א (ל ב); עי' טוש"ע יו"ד סד ו וב"י שם.
  45. עי' קרי"ס מאכ"א פ"ז.
  46. ציון 591 ואילך.
  47. טהרת אהרן סק"ו; דרכ"ת סי' סד ס"ק לז, בשמו.
  48. עי' רש"י חולין צג א ד"ה חלב שהבשר, והובא באו"ז ח"א סי' תמח; עי' טור יו"ד סי' סד.
  49. טהרת אהרן סק"ו; דרכ"ת שם ס"ק לז, בשמו.
  50. עי' ציון 20.
  51. עי' רש"י חולין צג א ד"ה עילאה, לגירסתנו: חלב ממש שעל הכליות יש עליו קרום דק, ועי' להלן וציון 55, שי"ג בע"א; או"ז ח"א סי' תמח, בשם רבינו יצחק ב"ר שמואל, שכ"ה בפירושים אחרים של רש"י: חלב ממש שעל הקרום ועליו קרום דק חופה מלמעלה (ועי' לעיל וציון הנ"ל, שי"ג בע"א), והסכים לו; עי' סמ"ג לאוין קלח; עי' מאירי שם.
  52. גמ' שם; רמב"ם מאכ"א פ"ז הי"ב; טוש"ע יו"ד סד יב.
  53. רש"י שם; ר"י מלוניל שם; מאירי שם.
  54. סמ"ג שם; עי' חי' הר"ן שם. ועי' רמב"ם שם: כחלב שעל הכוליא. וע"ע חלֵב: חלב הכליות.
  55. או"ז שם, בשם רש"י, ושרבינו יצחק ב"ר שמואל דחה, ועי' ציון 51, שי"ג ברש"י בע"א.
  56. כ"מ מרש"י חולין צג א ד"ה עילאה וד"ה תתאה, לגירסתנו, ועי' ציון 60, שי"ג בע"א; או"ז ח"א סי' תמח, בשם רבינו יצחק ב"ר שמואל; כ"מ מאו"ז שם, בשם רבינו יצחק ב"ר שמואל, שכ"ה בפירושים אחרים של רש"י.
  57. עי' חולין צג א, ורש"י ד"ה תתאה; עי' רמב"ם מאכ"א פ"ז הי"ב; עי' טוש"ע יו"ד סד יב.
  58. עי' רמב"ם שם; קרי"ס שם; ערה"ש שם סמ"ד.
  59. עי' גמ' שם.
  60. או"ז שם, בשם רש"י, ועי' ציון 56, שי"ג ברש"י בע"א.
  61. עי' דע"ק בהשמטות שבסוף ח"א, לגבי קרום הטחול; עי' דרכ"ת סי' סד ס"ק סד, בשמו; עי' ערה"ש שם סנ"ו.
  62. עי' דע"ק שם, בקרום הנמצא במקום הדק של הטחול (עי' ציון 40 ואילך); עי' דרכ"ת שם, בשמו.
  63. עי' ציון 21.
  64. רש"י חולין צג ב ד"ה הני ביעי; ר"ן שם (לא א).
  65. מר בר רב אשי בגמ' שם.
  66. עי' רש"י שם ד"ה שריין; ר"ן שם.
  67. רש"י שם.
  68. עי' תוה"א לרשב"א ב"ג ש"ג: מסתברא; עי' תוה"ק שם: יראה לי; מ"מ מאכ"א פ"ז הי"ג, בשם הרשב"א, והסכים לו; ר"ן שם (לא א-ב).
  69. עי' תוה"א שם; מ"מ שם, בשם הרשב"א, והסכים לו.
  70. עי' מר בר רב אשי בגמ' שם, ורש"י ד"ה אזרען ור"ן שם.
  71. עי' רש"י ור"ן שם.
  72. עי' מר בר רב אשי בגמ' שם.
  73. עי' תוה"ק ב"ג ש"ג; עי' טור יו"ד סי' סה.
  74. ד"ח לרא"ש חולין פ"ז ס"י ס"ק מג, בד' טור שבציון הקודם, ושהטור הבין כן בד' רש"י שבציון הבא, ועי' ציון 76, שי"מ רש"י בע"א; דמש"א צג ב (רלב ג), בד' תוה"ק שבציון הקודם; פר"ח שם סק"ט, בד' רש"י שבציון הבא; עי' פר"ח שם, בד' רמב"ם שבציון 78, בפי' הב', ושהוא עיקר, ועי' ציון הנ"ל, שי"מ הרמב"ם בע"א.
  75. רש"י חולין צג ב סוד"ה שריין; רמב"ם שבציון 78, לפי פר"ח שם, בפי' הב'; ר"ן שם (לא א).
  76. ד"ח שם, בד' מ"מ מאכ"א פ"ז הי"ג, שפי' כן רש"י שבציון הקודם ורמב"ם שבציון 78, ועי' ציון 74, שי"מ רש"י והרמב"ם בע"א; עי' כנה"ג שם הגב"י אות כג, בד' רי"ו שבציון 80; עי' פר"ח שם, בד' הרמב"ם, בפי' הא', ודחה.
  77. רמב"ם שבציון הבא, לפי פר"ח שם, בפי' הא', ודחה; כ"מ מרי"ו שבציון 80.
  78. עי' רמב"ם שם הי"ד.
  79. פר"ח שם, בד' הרמב"ם: כשבים.
  80. עי' רי"ו תא"ו נט"ו אות יג (קכז ב).
  81. שו"ע יו"ד סה ד, לפי פר"ח שם סק"ט וכרתי שם סק"ד ודרכ"ת שם ס"ק כו.
  82. עי' ציון 73 ואילך.
  83. עי' ציון 81.
  84. עי' ציון 76 ואילך.
  85. עי' ציון 64 ואילך.
  86. עי' או"ה ש"כ סי' ה; עי' רמ"א בשו"ע יו"ד סה ד; עי' ב"ח שם, בד' טור שם.
  87. עי' או"ה שם; עי' ש"ך שם ס"ק יא, בשמו.
  88. ע"ע בטול בשישים.
  89. עי' או"ה שם; עי' ש"ך שם, בשמו; עי' דמש"א חולין צג ב (רלז ג).
  90. עי' פמ"ג שם ש"ד סק"ט.
  91. דע"ק סי' סה ס"ק יג, לפי דרכ"ת שם ס"ק כז.