אנציקלופדיה תלמודית:קטפרס

הגדרת הערך - מדרון.

שמו ומהותו

קטפרס^[1] פירושו - בלשון יווני^[2] - מקום משופע^[3], נטוי מלמעלה למטה^[4] וקצהו האחד עולה^[5] והשני יורד^[6], כעין^[7] מדרון^[8] מחודד הרבה^[9] ודומה לשיפוע חלק^[10], אשר לא ינוח בו הדבר אבל יתגלגל וירד^[11].

יש מהראשונים הסוברים שלעיתים בדברי חז"ל קטפרס בא ככינוי אף למקום ישר, כשהוא חלק והנוזל הנשפך לתוכו מתפשט^[12].

חיבור לטומאה ולטהרה

אם קטפרס הוא חיבור לטומאה ולטהרה, נחלקו תנאים:

א) לדעת ר' יהושע קטפרס הוא חיבור^[13], ולפיכך מקל שהוא מלא מים טמאים, שהשיקו למקוה טהור^[14], שאף על פי שלא הטבילו כולו, טהרו כל המשקים טמאים שבראשו האחר^[15] בהיות קצה המטה לבד מתדבק במי המקוה^[16], וכיון שהשיק המקל מצד אחד למקוה טהרו המים, ואינו צריך להטביל כל המקל במים^[17], שמיד שנגעו המים שבמקל מצד אחד למים שבמקוה, הרי הם בטלים לגביהם, וחשובים זרועים וטהורים^[18].

ב) ולדעת חכמים וסתם משנה קטפרס אינו חיבור לטומאה ולטהרה^[19]. אינו חיבור לטהרה, ולפיכך מקל שהוא מלא מים טמאים, שהשיקו למקוה, אין המים טהורים עד שיטביל את כל המקל^[20]. ואינו חיבור לטומאה, ולפיכך אם היה קטפרס בין מים תחתונים המחוברים לטומאה ועליונים, אין העליונים טמאים^[21]. וכן אם נשפך רביעית* דם-המת* באויר^[22], שאין אוהל עליו^[23], אם היה מקומו קטפרס והאהיל על מקצתו - אדם^[24], או בית^[25] - טהור^[26], שקטפרס אינו חיבור^[27]. אף על פי שבכל טמאת-אהל* די בשיאהל על מקצת הטומאה ועל מקצת הטהרה^[28], על כל פנים קטפרס אינו חיבור וכמפורד זה מזה דומה, ואם כן לא האהיל רק על מקצת שיעור^[29]. היה במקום אשבורן - ביקוע ארץ מליחה, שנתבקעה ונקוו שם מים^[30]. ויש מפרשים: גומא^[31]. ויש מפרשים: מקום מכונס, כמו בתוך גומא^[32] - אפילו לא האהיל אלא על מקצתו, טמא^[33]. קרש הדם, ואפילו קטפרס, הרי הוא חיבור וטמא^[34], ואפילו האהיל על קצתו^[35], שכיון שנקרש נעשה כחתיכה^[36].

נשפך דם המת על האסקופה - כמין אצטבא שלפני פתח הבית^[37] - והיא קטפרס, בין מבפנים בין מבחוץ^[38], שבין מה שיש מן האסקופה מבפנים תחת תקרת הבית בין מה שיש ממנה מבחוץ כולה מקום מדרון והדם נשפך על כולה, נמצא מקצתו תחת האוהל ומקצתו חוץ לאוהל^[39], זקנים הראשונים אומרים מקטפרס ולפנים הבית טמא, מקטפרס ולחוץ הבית טהור^[40], שלדעתם כל הבית דומה כאשבורן, וזה הוא כשהמדרון כלפי פנים אבל כלפי חוץ לא^[41]. חזרו לומר^[42]: קטפרס בין מבפנים בין מבחוץ והבית מאהיל עליו, טהור^[43] כל מה שבבית מטומאת אוהל^[44], אף על פי שסופו של דם לירד לפנים^[45], שאין קטפרס חיבור^[46].

להלכה פסקו ראשונים שקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה^[47], ולפיכך הקטפרס שיש עליו משקה טופח אינו מחברם לשאר המשקים שבמדרון לא לטומאה ולא לטהרה^[48], וכן רביעית דם שנשפך באויר ולא קרש ולא היה במקום אשבורן, המאהיל על מקצתו טהור, וכן אם נשפך על האסקופה במורד, בין לפנים בין לחוץ הבית טהור, שהרי לא נח הדם על האסקופה^[49]. ויש מהראשונים סוברים שרביעית דם שחלוקתו מטהרתו, אף על פי שמאהיל על כולו טהור, מפני שרביעית דם נקרא נפש שהוא שיעור נפשו של קטן^[50], ואינו נפש אלא אם כן הוא מחובר, אבל שאר טומאות של מת אף על פי שנחלקו טמאים^[51].

על קטפרס שאינו חיבור לטהרה, לסוברים כן^[52], וכן הלכה^[53], שנחלקו ראשונים אם הוא אף בנוגע למקוואות, עי' להלן^[54]. על עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלה ומשקה טופח מלמטה, אימתי מחבר המשקה את הבצק לטמאת-אוכלים*, ע"ע טופח^[55].

דרך צינור

היה הקטפרס דרך צינור, נחלקו ראשונים: א) יש סוברים שלא נאמר דין קטפרס אלא כשמחבר בלא נקב, אלא מידי עוברו עליהם^[56], אבל נקב כשפופרת, אף בגבוה מחבירו מכשיר שתי מקואות המחוברים זה לזה, שבכל אחת עשרים סאה*, להצטרף למקוה ששיעורו ארבעים סאה^[57], שאף על פי שלענין נצוק* הגרוע מקטפרס^[58], גם אם הקילוח היורד מוקף על ידי צנור מכל צד לא יצא מתורת ניצוק ודינו כדין ניצוק היורד באויר העולם^[59], מה שאנו אומרים שקטפרס אינו חיבור, היינו דוקא כשהקטפרס גלוי לאויר העולם, אבל שתי גוממיות בשיפוע ההר זו למעלה מזו וקדח נקב במעבי ההר מזו שלמעלה לזו שלמטה הימנה, אף על פי שהמים שבנקב המחברם קטפרס הם, כיון שאינם גלוים לאויר העולם שהרי הם מוקפים אדמה מכל צד, חשובים חיבור^[60]. ב) ויש סוברים שגם קטפרס המוקף מכל צד אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה^[61].

להלכה נראה מדברי אחרונים שקטפרס שהוא דרך צינור שמו קטפרס^[62].

מים עומדים

היו המים עומדים, ואינם נשפכים ממקום למקום, נחלקו בהם אחרונים: יש סוברים שהוא קטפרס^[63]. ויש סוברים שאין פסול קטפרס רק היכן שהמים זוחלים מלמעלה למטה ואינם עומדים במקומם^[64].

שיפוע מעט

היה הקטפרס בשיפוע מעט, כתבו אחרונים שנחלקו ראשונים בדבר: יש סוברים ששיפוע מעט אינו קטפרס, שאין קטפרס אלא כשהוא מחודד הרבה^[65]. ויש סוברים שאף שיפוע מעט הוא קטפרס^[66]. ויש סוברים שאפילו לא יבואו המים במדרון הוא קטפרס^[67].

להלכה יש מהאחרונים שכתבו להחמיר שאף שיפוע מעט הוא קטפרס^[68]. ויש שכתבו שלא נתברר השיעור כראוי^[69].

נקב כשפורפרת הנוד

היה נקב כשפופרת הנוד לחבר שתי גומות שיש בכל אחת עשרים סאה, יש מהאחרונים הסובר שמחלוקת ראשונים בדבר: יש סוברים שכל שהוא זה למעלה מזה קצת בצידו אינו מועיל משום קטפרס, שאינו חיבור לטהרה^[70]. ויש סוברים שנקב כשפורפרת מועיל לחבר הגומות^[71].

כשאין כלים מימיו

יש מהראשונים סוברים שאין קרוי קטפרס, אלא קטפרס הכלים מימיו^[72], דהיינו דוקא מי גשמים שעתידים לפסוק^[73], שכיון שסופו אינו חיבור אף תחילתו אינו חיבור^[74], ולכן - אף להלכה שקטפרס אינו חיבור^[75] - נהרות אינם קטפרס, ומותר לטבול בהם^[76], שהם שבים ללכת ואינם פוסקים לעולם^[77], ולא קטפרס מחברם, אלא חיותם מחברם^[78].

למטה מן הקטפרס

יש מהראשונים סוברים שמה שקטפרס אינו חיבור לטהרה - לסוברים כן^[79], וכן הלכה^[80] - היינו לענין לטבול למעלה מן הקטפרס, אבל למטה הוא חיבור^[81], כיון שהמים סופם ליפול ולירד לשם^[82], הילכך נהרות כשרים לטבילה, שבכל מקום שאנו טובלים הוא למטה, ששם יורדים המים^[83]. ויש מהראשונים סוברים שאף למטה מן הקטפרס אינו חיבור לטהרה^[84].

חיבור מקוואות

לסוברים - וכן הלכה^[85] - שאין הקטפרס חיבור לטהרה^[86], נחלקו ראשונים ואחרונים אם הקטפרס חיבור למקוואות: א) יש מהראשונים ואחרונים סוברים שאם היו שני מקוואות שאין באחד מהם ארבעים סאה וקטפרס מחברם, אינו חיבור^[87], אבל כל שיש בו ארבעים סאה, הקטפרס מחבר גממיות אחרים אליו שתעלה בהם טבילה^[88]. ב) ויש מהראשונים סוברים שאם היה מקוה שיש בו ארבעים סאה וגממית שאין בה ארבעים סאה וקטפרס מחברם, אינו חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה^[89], שאפילו חיבור למקוה שלם אינו חיבור כלל^[90]. ג) ויש מהראשונים סוברים שלא נחלקו תנאים בקטפרס אם הוא חיבור לטהרה, אלא לענין השקה*, אבל לענין חיבור מקוואות הכל מודים שהוא חיבור^[91], ואפילו אין באחד מהם ארבעים סאה, כשר^[92]. ויש מהאחרונים הסוברים בדעתם, שלא נאמרה להלכה, אלא לדעת ר' יהודה הסובר שמקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, וירדו שנים וטבלו בזה אחר זה, והיו רגליו של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור^[93].

בדעת הסוברים שכל שיש בו ארבעים סאה, הקטפרס מחבר גממיות אחרים אליו^[94], יש מהאחרונים שכתבו שאין טובלים אלא בנהר שיש למטה מהקטפרס ארבעים סאה וכן למעלה מן הקטפרס, אבל היכן שבאחד מהם אין ארבעים סאה בלא צירוף, אין טובלים בו^[95].

על יין-של-גוים*, אם קטפרס הוא חיבור בו, ע"ע^[96].

מקוה מעל מקוה

לסוברים שקטפרס אינו חיבור למקוואות^[97], ולסוברים שקטפרס דרך צינור, שמו קטפרס^[98], שתי מקוואות זו על גבי זו, והתחתונה ממשיכה ממעין וכשרה, והמים שממקוה העליון מחוברים למקוה התחתון דרך עץ החלל ויעמדו תמיד מחוברים המים העליונים לתחתונים, נחלקו אחרונים בדין המים שבמקוה העליון: א) יש סוברים שאם העליון מובדל לגמרי מן התחתון רק שהוא מושק לתחתון על ידי נקב כשפורפרת הנוד, פסול העליון לטבול בו משום קטפרס^[99]. ב) ויש סוברים שהמקוה העליון כשר^[100], שפסול קטפרס הוא רק היכן שהמים זוחלים מלמעלה למטה ואינם עומדים במקומם, אבל מים העומדים מלמעלה למטה נד אחד באשבורן, זה בודאי חיבור אף מלמעלה למטה^[101]. ועוד, שהיכן שכבר יש שם פסול על המים שבעליונה ואחר כך מחברם לתחתונה הכשרה הרי זה משיק על ידי קטפרס, אבל כשהמקוה העליון ריק וכשמורידים שאובים לתוכה תיכף מתחברים עם התחתונה הרי עדיין לא נקרא שם פסול, והוא ממש כאילו נותן שאובים לתוך מקוה כשר^[102].

בדעת הסוברים שמקוה מעל מקוה ומחוברים תמיד, העליון פסול משום קטפרס^[103], יש שכתבו שאם המים שבעליונה שאובים, שהמשיכה כולה, כשר^[104]. ויש שכתבו שאינו כשר אלא בשעת הדחק^[105].

גרושין

היתה ידה של האשה* עשויה כקטפרס - שהעמידה ידה משופעת^[106], ראשי אצבעותיה מטים לקרקע^[107], ולא זקופה כמחיצה^[108], ולא פשוטה לקבל^[109] - וזרקו לידה, אינה מגורשת, ועל כך, ע"ע גרושין^[110] וע' יד (ג)^[111].

ענישה

במובן אחר יש שבא קטפרס בדברי חז"ל^[112], מלשון יווני: מכות גדולות ועצומות^[113]. ויש מפרשים: עונש ותוכחה^[114].

הערות שוליים