אנציקלופדיה תלמודית:קטניות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - זרעים שהזרע עצמו נאכל.

מהותן

קטניות הן כל הזרעים חוץ מן התבואה הנאכלים הזרע עצמו לאדם[1], ואינם נאכלים גופי העלים והקלחים כירק[2], ואין עושין מהם גרנות[3]. כגון פול[4], ופול המצרי שזרעו לזרע[5], ואפונים[6], ועדשים[7], ודוחן*[8] - על מהותו ע"ע דוחן[9], על החולקים וסוברים שהוא מין דגן, ע"ע הנ"ל[10] - ואורז*[11] - על מהותו ע"ע אורז[12], על החולקים וסוברים שהוא מין דגן, ע"ע הנ"ל[13] - ושומשומים[14], ופרגים[15], וספיר[16], ושעועית[17], וכיוצא בהם[18].

שמות אחרים

הקטניות נקראות פירות[19], ולפיכך התובע לחבירו פירות והודה לו בקטניות, חייב, שהודה לו על תביעתו[20]. ואינן נקראות תבואה[21], וכן אינן נקראות ירקות[22].

דיניהן

ראש השנה

ראש השנה לקטניות, לענין שאין מעשרים משל שנה אחת לשל חברתה[23], וכן בחשבון השנים למעשרות - שבשנה הראשונה והשניה משנות השמיטה, וכן בשנה הרביעית והחמישית, מפרישים מעשר-שני*, ובשלישית ובששית מפרישים מעשר-עני*[24] - וכן לענין שביעית*[25], הוא באחד בתשרי[26].

הולכים אחר שנת ההשרשה

הזמן הקובע באורז* ודוחן* ופרגים ושומשומים - ויש סוברים כן אף בשאר קטניות[27], ויש סוברים דוקא במינים הללו, שאין לקיטתם שוה[28] - לענין שנת המעשרות[29], וכן לענין שביעית*[30], אמרו חכמים שהוא בשנה שהשרישו[31], וכן שנינו על הכתוב: ואספת את תבואתה[32], שמשמע בשביעית, היינו כשהשרישו קודם השביעית, והכתוב: שש שנים תזרע שדך[33], ולא בשביעית, היינו כשהשרישו בשביעית[34]. ובטעם הדבר אמר רבה, לפי שהדרך בהם שאין נלקטים כל הגורן בזמן אחד[35], לפיכך אי אפשר ללכת בהם אחר לקיטה* כבירקות[36] - שלדעתם הם גדלים על כל מים כירקות[37] - והולכים בהם אחר השרשה[38], או שלפיכך אי אפשר ללכת בהם אחר הבאת שליש[39], שאינו דומה לירק שבירק נאכל גוף העלים וקלחים ובהם אינו נאכל אלא הפרי[40], וכן שהם גדלים על רוב מים[41], ומטעם זה מרבים מהכתוב דוקא מינים הללו להשרשה[42], ובירושלמי אמרו בטעם הדבר שאין הולכים בהם אחר הבאת-שליש*, לפי שאי אפשר לדעת בהם מתי הבאת השליש[43].

בדיני תורה

בדעת חכמים שאמרו שהולכים בתר השרשה[44], נחלקו בדבר: יש סוברים שהדין כן דוקא בדינים הנוהגים מדרבנן כגון בשביעית בזמן הזה שאינו נוהג אלא מדרבנן לסוברים כן, וכן במעשר שאינו נוהג בקטניות אלא מדרבנן לסוברים כן[45], ויכולים חכמים בדינים שלהם לקבוע זמן לפי דעתם[46], אבל בדינים הנוהגים מן התורה אין הולכים בתר השרשה אלא אחר לקיטה*[47], שהדרשא שדרשו שהולכים אחר השרשה, אינו אלא אסמכתא[48]. ויש מן הראשונים שכתבו שאף בדברים הנוהגים בקטניות מן התורה הולכים בהם אחר השרשה[49], שהשיעורים הללו מסרן-הכתוב-לחכמים* לתקן בהם כמו שיראו[50], או שלמדים מהכתוב שיש לילך אחר השרשה[51].

הסוברים שהולכים אחר גמר הפרי

יש סוברים בדעת תנאים ואמוראים שחולקים וסוברים שאין הולכים אחר השרשה, אלא אחר גמר פרי[52], מהם יש סוברים שכן דעת ר' שמעון שזורי[53], ויש סוברים כן בדעת שמואל[54], ושסובר שיש תנא שסובר כן[55]. ויש שכתבו שבדיני תורה כגון בשביעית של תורה מודים כולם שהולכים אחר השרשה, ודוקא במעשר הנוהג מדרבנן סוברים ר' שמעון שזורי ושמואל שהולכים אחר גמר פרי[56]. ויש סוברים שדוקא בפול המצרי סוברים חכמים ושמואל שהולכים אחר גמר פרי, לפי שגמר הפרי זמנו שוה בכל הגורן[57].

בשאר קטניות

בשאר קטניות שנינו בתוספתא, וכן כתבו ראשונים ואחרונים להלכה, שהולכים בהן לענין מעשרות ושביעית אחר עונת המעשרות[58].

על זמן גמר-מלאכה* בקטניות לענין חיוב תרומות ומעשרות[59], ע"ע גמר מלאכה: בתבואה וקטניות.

בריה

קטנית אחת בפני עצמה חשובה בריה*[60], לפיכך האוכל קטנית אחת אף שאין בה שיעור לברכה אחרונה, חייב בברכה אחרונה, לסוברים שכל האוכל בריה חייב בברכה אחרונה[61].

אין שואבים משקים

קטניות - כגון פולין ואפונים וכיוצא בהם[62] - אין טבען לשאוב לתוכן משקים ואף כשנמצאות בתוך משקים[63], לפיכך אמר ר' נחמיה שאם נמצאו בתוך משקים לא הוכשרו לקבלת טומאה[64].

תולעים

על מיני הקטניות שמצויים בהם תולעים שאין לאוכלם בלא בדיקה, ועל אופני בדיקתם, ע"ע בדיקת תולעים[65].

ימים שאין אומרים תחנון

בימים שאין אומרים בהם תחנון* מנהג אושטרייך ותפוצות ריינוס שלא לאכול בו מיני קטניות, שמיני הקטניות שהם עגולים דומים לאבילות המתגלגל[66]. ויש שכתבו שהיינו דוקא בעדשים[67].

חוכר המשנה זריעתו

החוכר קרקע על מנת לזרוע קטניות או על מנת לזרוע תבואה, אם רשאי לשנות מקטניות לתבואה או מתבואה לקטניות, כמה דעות בדבר: א) יש גורסים במשנה בדעת חכמים: תבואה לא יזרענה קטניות, קטניות יזרענה תבואה[68], שקטניות מכחישות את הקרקע יותר מן התבואה[69], ואין הדברים אמורים אלא בארץ ישראל, שהיא מקום הרים ויש לחוש לכחש הקרקע, אבל בבבל שהיא מצולה וטבועה בבצעי המים[70], רשאי לשנות אף מתבואה לקטניות[71]. וכתבו ראשונים שבמקום שאין מנהג, קרקע חוץ לארץ דומה לקרקע בבל[72], ויש מפרשים הטעם שבבבל רשאי לשנות מתבואה לקטניות, מפני שבבבל השדות שמנות ויותר שוה להן קטניות מן התבואה מפני ששואב הליחות שבהן שמרקיבה פירותיהן[73]. ב) ויש גורסים בדעת חכמים להיפך: קטניות לא יזרענה תבואה, תבואה יזרענה קטניות[74], ופסקו כן להלכה[75], ובבבל וכיוצא בה תבואה לא יזרענה קטניות, מפני שהקטניות שם מכחישות את הארץ[76], ואסור לשנות שם בין מתבואה לקטניות ובין מקטניות לתבואה[77]. ג) ר' שמעון בן גמליאל אוסר לשנות לעולם[78], משום דכתיב: שארית ישראל לא יעשו עולה[79], או לפי שיש מקפידים לזרוע שנה אחת ממין אחד ושנה שניה ממין השני שמשביח את הקרקע[80].

מצוות הנוהגות ושאינם נוהגות בהן

פאה

הקטניות חייבות בפאה[81], וכן אמרו לענין חיוב פאה: אין לי אלא תבואה, קטניות מנין, ת"ל: ארצכם[82]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שאין חיובו אלא מדרבנן, והכתוב אסמכתא[83]. ויש שכתבו שחיובו מן התורה[84].

לקט

מצות לקט*, יש סוברים שנוהגת מן התורה אף בקטניות[85], שלמדים קציר קציר מפאה[86]. ויש סוברים שאין קטניות בכלל החיוב[87].

שכחה

מצות שכחה*, יש סוברים שנוהגת מן התורה אף בקטניות[88], שלמדים תקצר מקציר שבפאה[89], או לפי שכתוב בו: בשדה[90], וקטניות בכלל בשדה[91]. ויש סוברים שאין נוהגת מן התורה, וחייבת מדרבנן[92].

תרומות

קטניות בתרומות[93], יש מן הראשונים סוברים שחייבות מן התורה, שלמדים במה מצינו מן הכתוב בתרומה: ראשית דגנך תירשך ויצהרך[94], מה דגן תירוש ויצהר מאכל בני אדם וגידוליו מן הארץ ויש לו בעלים אף כל כיוצא בהן חייב בתרומות[95]. ויש סוברים שאין קטניות חייבות בתרומות אלא מדרבנן[96], שלא חייב הכתוב אלא דגן תירוש ויצהר[97].

מעשרות

קטניות חייבות במעשרות[98], וכן שנינו: עשר תעשר[99], אין לי אלא תבואה, קטנית מנין תלמוד לומר: וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה'[100], לרבות שום ושחלים וגרגיר[101], ובמקום אחר שנינו: מה תבואה מיוחדת שמכניסה לקיום ודרכה להאכל כמות שהיא אף איני מרבה אלו כיוצא בה, הא אני מרבה את האורז ואת הדוחן ואת הפרגים ואת השומשומים, מנין לרבות שאר קטניות תלמוד לומר: עשר תעשר[102], שנכפל לרבות[103]. ונחלקו בדבר: יש סוברים שאין חיובן מן התורה[104], והכתוב אסמכתא הוא[105]. ויש חולקים וסוברים שחיובן מן התורה[106].

איסור ספיחים

איסור ספיחים* בשביעית[107], נוהג אף בקטניות[108], שגזרו עליהן כדי שלא ילכו עוברי עבירה ויזרעו קטניות בסתר ויאמרו ספיחים הם[109].

חדש

באיסור חדש*, אין הקטניות בכלל, וכן שנינו: יכול אף הקטניות בכלל תלמוד לומר: לחם[110], ואין הקטניות בכלל לחם שאין עושים מהן לחם[111].

קצירה קודם לעומר

באיסור קצירה קודם לעומר[112], אין הקטניות בכלל האיסור[113], שנאמר באיסור קצירה: וקצרתם את קצירה[114], ודרשינן קציר ולא קטניות[115], שקצירה היינו בתבואה[116], דהיינו הנקצר במגל, וקטניות נקטפים ביד[117].

חמץ

קטניות אין בהן משום חמץ, ואפילו לש קמח אורז וכיוצא בו ברותחים וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חימוץ אלא סרחון[118]. על המנהג שלא לאכול קטניות, על דיניו וטעמיו, ועל החולקים ומתירים, ע"ע חמץ: איסור קטניות.

מצה

אכילת-מצה*, אין יוצאים ידי חובה במצה של קטניות[119], שאינה מחמצת, וכן שנינו: לא תאכל עליו חמץ, לא אמרתי אלא דבר הבא לידי חימוץ, יצאו האורז והדוחן והפרגון והקטניות והשומשומין שאין באין לידי חמץ ומצה אלא לידי סרחון[120].

הפרשת חלה

הפרשת חלה* אינה נוהגת בשל קטניות, וכן שנינו: האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות פטורים מן החלה[121], ואם עשה מהם פת אינה חייבת בחלה כלל[122], שאינה קרויה לחם[123]. ואפילו מדרבנן אינו חייב שלא גזרו לפי שאין דרך לעשות עסה מהם[124].

אכילת פועל

פועל* שרשאי באופנים מסוימים לאכול ממה שעושה[125], אף כשעושה בקטניות רשאי לאכול, שנאמר בפרשת פועל: וחרמש[126], ומרבה קטניות שנקצר בחרמש[127].

כלאים

על איסור כלאי-זרעים שנוהג בקטניות, ע"ע כלאי זרעים[128]. על זריעת קטניות בכרם, שיש סוברים שאסור מן התורה משום כלאי-כרם*, ויש סוברים שאסור מדרבנן, ויש סוברים שמותר, ע"ע כלאי כרם[129].

הערות שוליים

  1. רמב"ם כלאים פ"א ה"ח; עי' תורי"ד ר"ה יג ב; רא"ש כלאים פ"ב מ"ב; עי' שנות אליהו פאה פ"א מ"ד. ועי' מלבי"ם דברים יד כב.
  2. תורי"ד שם.
  3. מלבי"ם שם.
  4. רמב"ם שם וחמץ ומצה פ"ה ה"א, ובפיה"מ פאה שם; רא"ש שם ושם פ"א מ"א; כפו"פ פנ"ו; רע"ב פאה שם. על מהותו ע"ע כלאי זרעים ציון 827.
  5. עי' משנה שביעית פ"ב מ"ח וברייתא ר"ה יג ב ורש"י שם ד"ה פול. על מהותו ע"ע הנ"ל ציון 857 ואילך. ועי' תוספתא שביעית פ"ב ורמב"ם תרומות פ"ב ה"ז, בשאר קטניות שזרעם לירק שבטלה דעתו.
  6. רמב"ם כלאים שם ובפיה"מ שם; רא"ש שם פ"ב; כפו"פ שם; רע"ב שם.
  7. רמב"ם שם ושם; רא"ש שם; כפו"פ שם; רע"ב שם.
  8. ספרי ראה פיסקא קה, לגירסת הדפוסים (ועי' גי' הגר"א שם, ושערי אמונה פאה פ"א סוף מ"ד); רש"י ר"ה יג ב ד"ה האורז; ריבמ"ץ פאה פ"א מ"ד; ר"ש שביעית פ"ב מ"ז; רמב"ם שם ושם; רא"ש שם; כפו"פ שם. וע"ע דוחן ציון 7.
  9. ציון 1 ואילך.
  10. ציון 10 ואילך.
  11. ע"ע אורז ציון 7 ואילך בד' חכמים; ספרי שם לגירסת הדפוסים (ועי' גי' הגר"א שם, ושערי אמונה שם); רש"י ר"ה שם; ריבמ"ץ פאה שם; ר"ש שביעית שם; רמב"ם שם ושם; רא"ש שם; כפו"פ שם.
  12. ציון 1 ואילך.
  13. ציון 6.
  14. ספרי שם לגירסת הדפוסים (ועי' גי' הגר"א שם, ושערי אמונה שם); רש"י ר"ה שם; רמב"ם כלאים שם, ובפיה"מ שם; רא"ש שם; כפו"פ שם.
  15. ספרי שם לגירסת הדפוסים (ועי' גי' הגר"א שם, ושערי אמונה שם); רש"י ר"ה שם; רמב"ם כלאים שם; רא"ש שם; כפו"פ שם.
  16. רמב"ם כלאים שם; רא"ש שם פ"א; כפו"פ שם. על מהותו ע"ע כלאי זרעים ציון 828 ואילך.
  17. רמב"ם שם ובפיה"מ שם; רא"ש שם. על מהותו ע"ע הנ"ל ציון 833 ואילך.
  18. רמב"ם שם ושם ובפיה"מ שם; כפו"פ שם; רא"ש שם פ"ב. ועי' רא"ש שם פ"א וע' הנ"ל ציונים 826 ואילך, 969 ואילך, על מינים נוספים. על כרשינים שהם קטניות ואין נאכלות אלא ע"י הדחק, עי' רמב"ם תרומות פ"ב ה"ב ובדרך אמונה בביאור ההלכה שם.
  19. משנה שבועות לח ב.
  20. משנה שם. וע"ע מודה במקצת ציון 338 ואילך.
  21. משנה שם.
  22. משנה נדרים נד א.
  23. ע"ע הפרשת תרומות ומעשרות: בחדש ובישן.
  24. עי' ערכיהם, וע"ע הפרשת תרומות ומעשרות ציון 291 ואילך.
  25. ע"ע.
  26. תוספתא שביעית פ"ב, לענין חשבון השנים ולענין שביעית; רמב"ם מע"ש פ"א ה"ב, לענין חשבון השנים, ושמיטה פ"ד ה"ט לענין שביעית; רשב"א וריטב"א ר"ה יג ב, שהוא בכלל 'ולירקות' שבמשנה ר"ה ב א; שו"ע יו"ד שלא קכה, לענין חשבון השנים.
  27. עי' רש"י ר"ה יג ב ד"ה פול וד"ה אשתמיטיה (הא' והב'), ופסקי רי"ד שם, ועי' דרך אמונה שמו"י פ"ד ציון ההלכה ס"ק קכג.
  28. עי' תוספתא ורמב"ם וטוש"ע שבציון 58; רמב"ם בפיהמ"ש שביעית פ"ב מ"ז; עי' רשב"א וריטב"א ר"ה שם.
  29. ע"ע תרומות ומעשרות.
  30. ע"ע שביעית, ועי' להלן ציון 45 ואילך.
  31. שביעית פ"ב מ"ז הובא בר"ה יג ב. ועי' רש"י שם ד"ה פול, שכ"ד ר"ש שזורי שביעית שם מ"ח הובא בר"ה שם, ועי' ציון 53, שי"ח.
  32. ויקרא כה ג.
  33. ויקרא שם.
  34. תו"כ בהר פרשה א.
  35. ר"ה שם.
  36. ע"ע לקיטה.
  37. ע"ע לקיטה. תו"י ר"ה שם לשיטה זו. ועי' תו"י שם שתמה, ועי' חזו"א שביעית סי' ז ס"ק ד ד"ה והנה חיוב, שתמה מהתוספתא שבציון 58.
  38. רש"י שם ד"ה מתוך.
  39. תו"י שם בשם ר"י; תוס' רי"ד שם ושכן פירשו המפרשים, ופסקי הרי"ד שם.
  40. תוס' רי"ד שם.
  41. תו"י שם.
  42. תו"י ר"ה שם. ועי' פנ"י שם.
  43. ר' חונא בר חייא ירושלמי שביעית פ"ב ה"ה ור"ח ר"ה שם ופנ"מ שם.
  44. עי' לעיל.
  45. רש"י ר"ה יג ב ד"ה מתוך; עי' תוס' שם ד"ה מתוך בפי' א, ושם: שמא; רמב"ן שם בפי' א; רשב"א וריטב"א וחי' הר"ן שם; פי' הרא"ש שביעית פ"ב מ"ז, ותוס' רא"ש ר"ה שם בפי' א.
  46. רש"י שם; ר"ן שם.
  47. עי' רש"י שם; עי' רשב"א וריטב"א וחי' הר"ן שם. ועי' ציון 38 ואילך, ושם שיש סוברים שמעיקר הדין הולכים בהם אחר הבאת שליש.
  48. פי' הרא"ש שביעית שם.
  49. תוס' ותוס' רא"ש שם בפי' ב; רמב"ן שם בפירוש ב; ר"ש שביעית שם; ריטב"א שם בשם הראב"ד.
  50. ריטב"א שם בשם הראב"ד.
  51. תוס' ותוס' רא"ש שם ור"ש שם, ע"פ תו"כ שבציון 34; עי' רמב"ן שם: שמא.
  52. ראשונים דלהלן; רמב"ם מע"ש פ"א ה"ח ושמו"י פ"ד הי"א.
  53. רשב"א וריטב"א ר"ה יג ב בשם בעה"מ, בד' ר"ש שזורי שביעית פ"ב מ"ח הובא בר"ה שם. ועי' ציון 31.
  54. רש"י שם ד"ה אשתמיטתיה, ותוס' שם ד"ה אחר, בד' שמואל שם.
  55. רש"י שם: אשכח שמואל תנא.
  56. תו"י שם.
  57. ריטב"א שם.
  58. תוספתא שביעית פ"ב; רמב"ם מע"ש פ"א ה"ב לענין מעשרות, ושמו"י פ"ד ה"ט לענין שביעית; שו"ע יו"ד שלא קכה לענין מעשרות.
  59. ע"ע גמר מלאכה.
  60. מ"א סי' רי ס"ק ג.
  61. ע"ע בריה: לטומאה ולברכה. מ"א שם.
  62. עי' פיהמ"ש לרמב"ם ורע"ב למשנה דלהלן.
  63. ר' נחמיה מכשירין פ"ג מ"ב. ועי"ש שת"ק חולק בדין דלהלן, וצ"ב אם חולקים במציאות וסוברים שהקטניות שואבים.
  64. משנה שם. וע"ע הכשר ציון 103 ואילך, וציון 108 שאין הלכה כן.
  65. ציון 55 ואילך.
  66. מהרי"ל מנהגים ליקוטים אות יט, והובא במ"א סי' קלא ס"ק יד.
  67. מקור חיים או"ח סי' תקפ ס"ג.
  68. משנה ב"מ קו ב לגירסתנו, וכ"ה גי' רש"י ונמוק"י, וכ"מ בראב"ד בשטמ"ק שבציון 73.
  69. רש"י שם ד"ה תבואה.
  70. ע"ע בבל ציון 98.
  71. גמ' שם קז א לפרש"י שם ד"ה הא ומאירי שם; רא"ש וטור שם; רמ"א בשו"ע שם בשם יש אומרים.
  72. נמוק"י שם, וכן ברמב"ם לשיטתו להלן: בבל וכיוצא בה.
  73. ראב"ד בשמ"ק שם, וכעי"ז בר"י מלוניל שם.
  74. גי' המשנה שבירושלמי, ובמ"מ שם שכ"ה גי' הרי"ף והרמב"ם במשנה; ובמאירי שם בשם יש גורסים.
  75. רמב"ם שם; המחבר בשו"ע שם.
  76. שם ושם, לגירסתם בגמ' קז א ועי' ב"י.
  77. תורת חיים ב"מ קז א בד' הרמב"ם, וכ"מ דיוק לשונו שבדין הסיפא בלבד תבואה יזרענה קטניות חלוקה בבל מא"י, ומשמע שמקטניות לתבואה בכ"מ אסור, ועי' בחי' אנ"ש לרי"ף שכ' בד' הרמב"ם שבבבל הפוך מא"י.
  78. משנה שם.
  79. צפניה ג יג. ר' חסדא בגמ' שם.
  80. אביי שם קז א.
  81. משנה פאה פ"א מ"ד; רמב"ם מתנו"ע פ"ב ה"ב. ועי' מקדש דוד פאה סי' כו, באיזה קטניות חייב בפאה.
  82. ויקרא יט ט. תו"כ קדושים פ"א וירושלמי פאה פ"א ה"ד.
  83. עי' תוס' שבת סח א ד"ה ואילו ופסחים נו ב ד"ה כלל ונדה נ א ד"ה למעוטי; ר"ש פאה פ"א מ"ד; רא"ש פאה שם.
  84. בה"ג הל' פאה פ"א; עי' רמב"ן שבת סח א; חי' הר"ן שבת שם בשם תוס'; עי' רמב"ם מתנו"ע פ"ב ה"א, ומנ"ח מצוה רטז בדעתו, ועי' עוד מקורות המובאים בדרך אמונה שם בציון ההלכה ס"ק ל; קרי"ס מתנו"ע פ"א.
  85. עי' בה"ג סי' ג פאה; מאירי חולין קלז א; מנ"ח ריש מצוה ריח בד' הרמב"ם. וע"ע לקט ציון 50.
  86. בה"ג שם. ועי' מאירי שם שפי' בע"א.
  87. עי' מנ"ח שם בד' תוס' שבציון 83; ישועות מלכו מתנו"א פ"א ה"א. וע"ע הנ"ל ציון 52 ואילך, ושם מחלוקת אם נוהג מדרבנן.
  88. בה"ג סי' ג הל' פאה; מנ"ח מ' תקצג אות ב בד' המחייבים בפאה עי' ציון 84; ערוה"ש העתיד פאה סי' א ס"ז.
  89. בה"ג שם.
  90. דברים כד יח.
  91. ערוה"ש שם.
  92. מנ"ח שם בד' הסוברים שאין נהוג בפאה מה"ת עי' ציון 83.
  93. ע"ע תרומות ומעשרות.
  94. דברים יח ד.
  95. רמב"ם תרומות פ"ב ה"א. ועי' דרך אמונה שם בציון ההלכה ס"ק נה ובמע"ש פ"ב ה"ה בביאור ההלכה ד"ה לוקה, שלימוד זה לא נמצא בחז"ל.
  96. תוס' בכורות נד א ד"ה שני; ראב"ד לתו"כ פר' בחוקותי פרק יב אות ט; ר"ש לתו"כ שם.
  97. עי' ציון 94. ראב"ד ור"ש שם. וע"ע תרומות ומעשרות.
  98. ע"ע תרומות ומעשרות. עי' להלן, ומשנה חלה פ"א מ"ד.
  99. דברים יד כב.
  100. ויקרא כז ל.
  101. ברייתא בירושלמי מעשרות פ"א ה"א וכעי"ז בתו"כ פר' בחוקותי פרק יב אות ט.
  102. ספרי ראה פי' נב, לגי' שלפנינו. ועי' גי' הגר"א שם שמרבה מזרעך.
  103. עמק הנצי"ב שם.
  104. רש"י ר"ה יג ב ד"ה מתוך; תוס' ר"ה שם ד"ה מתוך, ובכורות נד א ד"ה ושני; עי' ראב"ד מעשר פ"א ה"ט; ר"ש ורא"ש שביעית פ"ב מ"ז; רמב"ן ורשב"א וחי' הר"ן ר"ה שם; או"ז מקוואות סי' שלד.
  105. תוס' בכורות שם; או"ז שם.
  106. רמב"ם תרומות פ"ב ה"א; ראב"ד לתו"כ שם בשם יש מי שאומר; ר"ש לתו"כ שם בפי' א.
  107. ע"ע ספיחים.
  108. עי' תוספתא שביעית פ"ב: הקטניות וכו' ואם לאו אסורים, ורדב"ז שמו"י פ"ד ה"י; רמב"ם שמו"י שם.
  109. רמב"ם שם ה"ב.
  110. תו"כ אמור פי"א.
  111. קרבן אהרן שם, וכן בפי' רבנו הלל שם: שקטניות אינן נקראים לחם ואינם בכלל לחם, ועי' ציון 123, וע"ע לחם ציון 12.
  112. ע"ע חדש: איסור קצירתו.
  113. עי' להלן, וע"ע הנ"ל ציון 190 ואילך.
  114. ויקרא כג י.
  115. תו"כ אמור פרק יא. וע"ע הנ"ל, לימודים אחרים שאין האיסור אלא בתבואה.
  116. מלבי"ם שם; קרבן אהרן שם.
  117. ר' הלל שם, וכעי"ז בדרך הקודש לתו"כ שם. ועי' הגהות מהרי"ד שם, לענין מיני קטניות שדרכם בקצירה, ועי' רש"י ב"מ פז ב ד"ה תינח, שקטניות נקצרות בחרמש, ועי' רש"ש שם.
  118. ע"ע חמץ ציון 663 ואילך.
  119. מכילתא פר' בא פרשה ח, ופסחים לה א.
  120. מכילתא שם, ועי' פסחים שם.
  121. חלה פ"א מ"ד; רמב"ם בכורים פ"ו ה"ב.
  122. רמב"ם שם.
  123. רמב"ם שם; מאירי חלה שם. ועי' ציון 111.
  124. מהר"י קורקוס שם בד' הרמב"ם שם. וע"ע חלה ציון 91.
  125. ע"ע פועל.
  126. דברים כג כו.
  127. עי' ב"מ פו ב ורש"י שם ד"ה תינח וד"ה מקמי; לבוש חו"מ שלז ב. וע"ע הנ"ל.
  128. ציון 676. ושם ציונים 957 ואילך, 2490 ואילך, בשיעור ההרחקה שלהם.
  129. ציונים 422 ואילך, 471 ואילך.