אנציקלופדיה תלמודית:צלעות

הגדרת הערך - עצמות בגוף בעלי חיים היוצאים מחוליות השדרה לעצם החזה.

מהותן וצורתן

הבהמה יש לה שמונה עשרה חוליות מהמפרקת עד סוף הזנב^[1], בחוליות שלצד המפרקת תקועות בכל חוליא שתי צלעות שיוצאות אחת לימינה ואחת לשמאלה^[2], ויורדות וסוגרות את בית החזה ומתחברות לעצם החזה, שש הראשונות מתחברות הצלעות עצמם לחזה, ושאר הצלעות מתחברות על ידי סחוסים^[3]. בחוליות יש בתי קיבול – עגולים^[4] - שנכנסים לתוכם הצלעות^[5], הצלעות דבוקים לעצם השדרה ונראים כעצם אחת^[6]. בשתי חוליות הראשונות לצד צוארה תקועות ארבע צלעות, שתיים לימינה ושתיים לשמאלה ונקראות חזה ולא צלעות^[7]. ויש שכתבו כן רק בשתי צלעות של החוליא הראשונה^[8]. באחת עשר חוליות שלאחריה תקועות עשרים ושתיים צלעות גדולות שיש בהם מוח, אחת עשרה לימינה ואחת עשרה לשמאלה^[9]. ויש שכתבו שיש עשרים ושלוש צלעות אחת עשרה בצד אחד ושתים עשרה בצד השני^[10]. בשלש חוליות שלאחריהם תקועות שש צלעות קטנות שאין בהם מוח שלש לימינה ושלש לשמאלה^[11].

בעוף

בעוף כתבו אחרונים שלא נתבאר כמה צלעות יש לו^[12]. וכל צלעותיו שוים, ואין אותו של צד הצואר נקרא חזה כבבהמה^[13], וכן אין בכולם מוח^[14]. וצלעותיו שוכבות באלכסון^[15]. וריאת העוף צמודה לצלעות^[16].

בטריפות

שבורות

בהמה שנשברו רוב צלעותיה - והיינו בצלעות הגדולות שיש בהם מוח^[17], כגון שנשברו שש מכל צד, או אחת עשרה מצד אחת ואחת מצד שנייה^[18] - שנינו שהיא טריפה^[19], והוא שנשברו מחציין ולמעלה לצד השדרה^[20], לפי ששם החיות שלהם^[21]. והיא בכלל טריפת "שבורה" שנאמרה למשה מסיני^[22]. נשברו פחות מרוב צלעותיה, כשרה^[23], בין שהשבר כלפי פנים בין שהשבר כלפי חוץ, ואין חוששים שהצלעות במקום שבירתם ינקבו את האיברים הפנימים ותיטרף, כיון שאינו בא בכח כקוץ הבא מבחוץ בכוח שחוששים שניקב איברים הפנימים^[24], ואף בשעת השבירה שנעשה בכח אין חוששים כיון שראשי השבירה נשארים במקומם ואינם נוגעים באיברים הפנימים^[25]. ויש שכתבו שאם יש במקום השבר עוקץ, חוששים לנקיבת האיברים הפנימים^[26]. נשתרו צלעות הקטנות שאין בהם מוח, אינה טריפה^[27], ואף אם נשברו רוב צלעותיה שנשברו אף מצלעות הגדולות כל שלא נשברו מהגדולות שתים עשרה^[28].

שבורות בעוף

עוף שנשברו צלעותיו, יש שכתבו שכשרה, שהרי אין לצלעותיו מוח^[29], והרי לא פסלו בבהמה בצלעות שאין בהם מוח^[30]. ויש חולקים ואוסרים^[31]. נשברה סמוך לריאה, יש מן האחרונים שכתבו שאפילו לא נשבר אלא צלע אחת, חוששים שראש השבר ניקב את הריאה והטריפה^[32], ואף בשאין עוקץ במקום השבר^[33], שריאת העוף צמודה לצלעות^[34], ועוד, שמשום דקות העוף וחולשתו עלול לנקב^[35]. ויש אוסרים דוקא בשיש עוקץ במקום השבר^[36]. ויש מתירים ואין חוששים לנקיבת איברים הפנימים כשם שאין חוששים בבהמה^[37]. ויש מחמירים אף בנשבר שלא סמוך לריאה, שיש לחוש לנקיבת שאר אברים הפנימים^[38], שמשום דקות העוף וחולשתו עלול לנקב^[39].

עקורות

נעקרו הצלעות מהחוליות והחוליות נשארו במקומם, נחלקו בדבר: א) ר' יוחנן אמר שדוקא בנעקרו רוב הצלעות של שתי צדדיה, כבנשברו הצלעות – דהיינו שתים עשרה צלעות הגדולות^[40] - היא טריפה^[41]. ב) עולא אמר בשם בן זכאי שאם נעקרו רוב הצלעות של צד אחד – היינו שש צלעות, בין כולם בצד אחד או אפילו חמש בצד אחד ואחת בצד השני^[42] - היא טריפה^[43]. ג) יש ראשונים שמפרשים בדעת שמואל שאפילו נעקרה צלע אחת הרי היא טריפה^[44]. להלכה יש שפסקו שטריפה דוקא בנעקרו רוב הצלעות משתי צדדיה^[45], שבמחלוקת ר' יוחנן ועולא הלכה כר' יוחנן^[46]. ויש שפסקו שטריפה אפילו בנעקרה צלע אחת^[47].

נעקרה צלע וחצי חוליא

נעקרה צלע וחצי חוליא עמה, אמר רב שהיא טריפה^[48], שאינה יכולה להתקיים כיון שנשברה החוליא^[49]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שהוא דוקא באחת מעשרים ושתיים צלעות הגדולות^[50]. ויש סוברים שהוא אף באחת הצלעות הקטנות^[51]. נעקרו שתי צלעות זה כנגד זה וקצת חוליות עמהם, אמר רב שהיא נבלה, כיון שנפסקה באמצעיתה^[52], ואף בצלעות הקטנות^[53], שהרי נפסקת באמצעיתה^[54]. ויש שכתבו שהוא דוקא בצלעות הגדולות^[55].

חסרה

בהמה שחסרה צלעות מתחילת בריאתה כשרה^[56].

יתירות

בהמה שיש לה מקצת צלעות יתירות, אינה טריפה^[57], שכל יתר כנטול^[58], וכאילו ניטל היתר לסוברים כן^[59], ואף לסוברים שחשוב כאילו ניטל היתר ועוד אחר עמה^[60], הרי ניטל מקצת צלעותיה כשרה^[61]. ויש סוברים שטריפה שלדעתם היתר כניטל כל הצריך להכשירה, וכאילו ניטל רוב הצלעות^[62]. על בהמה שיש לה צלעות יתירות כמנין רוב צלעות של סתם בהמה, ע"ע יתר כנטול^[63].

הערות שוליים