אנציקלופדיה תלמודית:פתח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - הצד החיצוני של שער הבית, וכן המקום הפתוח שבראש המבוי*.

שמו ומהותו

מה שיש מן השער חוץ לדלתות, כלומר האסקופה החיצונה כמו שהיא, עם המזוזות והמשקוף[1], נקרא פתח[2], לפי שהוא נפתח תמיד, אף בהיסגר הדלתות הוא נשאר פתוח[3], והוא מלשון פתיחה[4]. ובלשון רבים נקרא הפתח: פתחים[5].

שיעורו

פתח אינו קרוי פתח אם אינו רחב לפחות ארבעה טפחים[6]. ויש שלדברים מסויימים קרוי פתח אף בפחות מכאן[7].

לענין דברים מסויימים, דנו חכמים בשיעור הפתח שבהם:

טומאת מת

מת, או כזית* ממנו, שנמצא תחת אהל, וטומאתו מתפשטת בכל האוהל[8], שהטומאה מתפשטת אף למקומות אחרים שהיא עתידה לצאת אליה[9], שאם נמצא המת בבית, אף על פי שפתח הבית סגור, ונמצא שהחפצים המונחים בחללו אינם נמצאים באוהל המת, הרי הם טמאים, כיון שסוף טומאה לצאת דרך שם[10], ואם פָּתח פֶּתח, הוא טמא ושאר הפתחים טהורים[11], והוא הדין אם חשב - מי שמוטל עליו לקוברו[12] - להוציא בו את הטומאה[13], שיעור הפתח לענין זה, אם הטומאה שבבית היא כזית - מצומצם[14] - מן המת, די שיהיה בו שיעור טפח[15], היה יותר מכזית, אין מועיל עד שיהיה בו ארבעה טפחים[16] על ארבעה טפחים[17], ששיערו חכמים שהוא השיעור הראוי להוצאת רוב המתים[18], אבל פתיחת פתח שאין בו שיעור זה, או מחשבה להוציא בו את הטומאה, אינה מצילה את שאר הפתחים[19].

אחרים משם ר' נתן חולקים על שיעור הפתח בכזית, וסוברים שאף אם הטומאה היא כזית מן המת צריך שיהיה בו ארבעה טפחים[20].

על הסוברים שאף כזית מהשדרה* וגלגלת* צריך שיפתח או יחשוב לפתוח פתח רחב ארבעה על ארבעה כדי להציל שאר הפתחים מטומאה, ע"ע סוף טמאה לצאת. ושם, על הסוברים שאף אבר שיש עליו בשר כראוי, או רוב בניינו של מת, צריכים שיפתח או יחשוב לפתוח פתח רחב ארבעה על ארבעה כדי להציל שאר הפתחים מטומאה.

מזוזה

לענין מזוזה*, שיעור גובה הפתח המחייב במזוזה, עשרה טפחים[21], ופתח שאין לו גובה עשרה טפחים, פטור ממזוזה[22], וכן שנינו בין השערים הפטורים מן המזוזה, שער שאינו גבוה עשרה[23].

ברוחב הפתח המחייב במזוזה, נחלקו ראשונים: א) יש סוברים שכל שאין לו רוחב ארבעה טפחים, פטור ממזוזה[24], שאין פתח פחות מארבעה רוחב[25], ואף על פי שכשמנו חכמים השערים הפטורים מן המזוזה, לא מנו ביניהם שער שאינו רחב ארבעה[26], דבר פשוט הוא שאין צריך להזכיר, שהרי בתיקון מבוי אמרו מפורש שבפחות מרוחב הפתח ארבעה טפחים אינו צריך כלום[27]. ב) ויש מהראשונים הסוברים שלענין חיוב מזוזה, אף אם אינו רחב ארבעה טפחים חייב במזוזה[28], ומכל מקום אם אין לו שלושה טפחים, הרי הוא כלבוד*, ואינו חייב במזוזה[29].

להלכה כתבו הפוסקים, שאם היה הפתח רחב פחות משלושה, פטור ממזוזה, ואם רחב יותר מארבעה, יקבענה בברכה[30], ואם רחב משלושה ועד ארבעה, יקבענה בלא ברכה[31].

צורת הפתח

מבוי* שפתחו אינו רחב ארבעה טפחים, אינו צריך צורת-הפתח* לטלטל בו[32]. ויש הסוברים שמחלוקת תנאים היא במשנה, אם צריך צורת הפתח או שאינו צריך[33].

צורת-הפתח* צריכה שיהיו בין הקנים העשויים לה רוחב ארבעה טפחים, כשיעור פתח[34].

קודם התפילה

כשיכנס אדם לבית-הכנסת*, יכנס שיעור שני פתחים - ברוחב[35], דהיינו שמונה טפחים[36], שכן אין פתח בפחות מארבעה טפחים[37] - ואחר כך יתפלל[38], ועל כך ע"ע תפלה[39].

על פירצה במחיצה*, שכשהיא יותר מעשר אמות אינה נראית כפתח בתוך העומד שבצידה, ולפיכך אינה נידונית עמו כמחיצה אחת, לדונה כסתומה מדין "עומד מרובה על הפרוץ"[40], ע"ע מחיצה[41].

הערות שוליים

  1. עי' ס' השרשים לרד"ק שורש פתח.
  2. עי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש פתח וס' השרשים לרד"ק שורש פתח, שניקודו: פֶּתח, שהפ' נקודה בסגול, וע"ע נקוד; נקודות, שבמילים המוטעמות מלעיל שההבהרה האחרונה בהם היא סגורה, ניקודם לרוב בתנועה קטנה. כשמילה זו משמשת כפועל, לפתיחה, כבתהלים קיט ל (עי' רד"ק תהלים שם, וכעי"ז ברש"י שם), הפ' נקודה בצירה: פֵּתח דבריך יאיר, ועי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שם, בשם "אומרים" (וכ"מ מס' השרשים לרד"ק שם), שנשתה ניקודו עבור ההבחן ביניהם, ועי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שם, במסקנה, שפי' בע"א, שנשתנה מפני הסמיכות.
  3. ס' השרשים שם.
  4. עי' רש"י ירמיהו מ ד, בשם מחברת מנחם, וצ"ב שאינו שם, ועי' הערת המהדיר במחברת מנחם ע' פתח; עי' ס' השרשים לר"י ן' ג'נאח שורש פתח.
  5. עי' צמח דוד לר"ד בן יצחק מלות עברית ע' פֶּתח, ע"פ מיכה ז ה.
  6. עי' רש"י ערובין יא ב ד"ה וחכמים פוטרים; עי' ראבי"ה סוכה סי' תרו; עי' מרדכי סוכה רמז תשלא, בשמו; עי' לשם זבח זבחים נה ב.
  7. עי' ציון 15, לענין טומאת מת היוצאת מאוהל כשיש כזית מצומצם מן המת (ועי' ציון 20 ואילך, שי"ח); עי' ציון 28 ואילך, לענין מזוזה (ועי' ציון 24 ואילך, שי"ח).
  8. ע"ע טמאת אהל.
  9. ע"ע סוף טמאה לצאת.
  10. עי' אהלות פ"ז מ"ג; עי' ברייתא ב"ב יב א: בית סתום אינו מטמא כל סביביו, ותוס' שם ד"ה פרץ, בשם רשב"א. וע"ע הנ"ל.
  11. עי' אהלות שם. וע"ע הנ"ל.
  12. ע"ע קבורה. עי' משנ"א שם.
  13. עי' אהלות שם.
  14. ר"ש אהלות פ"ג מ"ו; רע"ב שם.
  15. עי' אהלות שם: כזית מן המת פתחו בטפח; עי' רמב"ם טו"מ פ"ז ה"א.
  16. עי' רמב"ם שם; עי' ר"ש ופי' הרא"ש ורע"ב שם, בפי' המשנה שם.
  17. עי' אהלות פ"ז מ"ג; עי' ר"ש שם פ"ג מ"ו.
  18. עי' רש"י ביצה י א ד"ה ארבעה; עי' ר"ש ורע"ב אהלות שם; עי' מאירי נדה כז ב.
  19. עי' רש"י ערובין ל א ד"ה בההוא.
  20. עי' תוספ' אהלות פ"ה: כל הטומאות הפורשות מן המת כמת, לפי חס"ד וחזו"י לתוספ' שם, ועי' סד"ט אהלות פ ב, בפי' הקצר ד"ה אחרים אומרים, שפי' בע"א.
  21. עי' תני רב שמואל בר יהודה שבציון 23; עי' ברייתא ערובין יא ב ויומא יא ב: ושוין שאם יש ברגלה עשרה; עי' אביי בגמ' שם ושם; עי' רמב"ם תפלין פ"ו ה"א; הל' קטנות לרא"ש הל' מזוזה סי' יד וטור יו"ד סי' רפז, לענין כיפה, לפי ערה"ש שם ט.
  22. עי' תני רב שמואל בר יהודה שבציון הבא; עי' רמב"ם שם; הלכות קטנות לרא"ש שם וטור שם, לענין כיפה, לפי ערה"ש שם; רמ"א בשו"ע שם ב.
  23. עי' תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא ביומא שם; עי' פרקי רבינו הקדוש (נד' באוצר מדרשים ח"ב עמ' 512) פ' השבעה הי"ב.
  24. עי' רש"י ערובין יא ב ד"ה וחכמים פוטרים ויומא יא ב ד"ה וחכמים פוטרין; טור יו"ד סי' רפז, לענין כיפה, לפי ערה"ש שם ט.
  25. רש"י ערובין שם.
  26. עי' תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא ביומא שם.
  27. עי' ציון 32. ערה"ש שם, לד' זו.
  28. רמב"ם שבת פט"ז ה"כ, לפי מ"מ שם; תפלין פ"ו ה"א, לפי ערה"ש שם.
  29. רמב"ם שבת פי"ז ה"ט, לפי ערה"ש שם.
  30. עי' ערה"ש יו"ד רפז ט.
  31. ערה"ש שם.
  32. עי' רב אחלי ואיתימא רב יחיאל בערובין יב א; עי' גמ' שם, באבע"א הא'; עי' רשב"ג בשם חכמים בירו' ערובין פ"א סוה"ג.
  33. עי' גמ' שם, באבע"א הב', ועי' רש"י שם יג א סוד"ה ולא מסיימי, שיש לפרש האבע"א כגמ' דלהלן; עי' גמ' שם יג א, שתלוי במח' תנאים במשנה שם יא ב, של משום ר' ישמעאל אמר תלמיד א' לפני ר"ע ור"ע, ועי' גמ' שם יג א, שלא נתברר מי התנא הסובר שלא נחלקו בזה ומי התנא הסובר שנחלקו ב"ש וב"ה בזה.
  34. עי' ציון 6. עי' ראבי"ה סוכה סי' תרו; עי' מרדכי סוכה רמז תשלא, בשמו.
  35. רש"י ברכות ח א ד"ה שיעור של שני פתחים.
  36. רש"י שבציון הקודם, לפי ראש יוסף שם; שו"ע או"ח צ כ. ועי' אגודה שם פ"א סי' יג, בשם ר"י, דהיינו שיעור ח' אמות (ועי' הערות מהדיר תוס' ר"י שירליאון שם, שכ"ה בכ"י א' של נמוק"י, בשם התוס'), וצ"ב.
  37. עי' ציון 6.
  38. עי' רב חסדא בגמ' שם, לפי גמ' שם; עי' רמב"ם תפלה פ"ח ה"ב; עי' טוש"ע שם.
  39. ושם, שנח' ראשונים אם היינו שלא ישב אצל הפתח, אלא יכנס לפנים בהכ"נ ח' טפחים, או שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס, אלא ישהה שיעור הליכת ח' טפחים.
  40. ע"ע מחיצה ציון 284 ואילך.
  41. ציון 370 ואילך.