אנציקלופדיה תלמודית:פי תקרה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - חודה של תקרה שחשובה כיורדת וסותמת ונעשית כמחיצה

הדין ומהותו

הדין

פי תקרה היינו במקום המקורה ללא דופן, רואים כאילו חודה של התקרה, נמשך ויורד עד למטה[1], ונעשית כמחיצה[2]. ויש שכתבו שאינו נחשב מחיצה, אלא שפי תקרה מבדיל אותו מרשות אחרת[3]. ויש שכתבו שתורת פתח* עליו[4]. ודנו בפי תקרה לענין טלטול בשבת[5], לעשות המקום שחוצץ להיות רשות-היחיד*[6]. וכן לענין לעשותו דפנות לסוכה[7]. וכן לענין כלאי-כרם*, להבדיל בין גפנים לזרעים[8].

מקורו

מקור הדין של פי תקרה, יש מן ראשונים שמתורת גוד-אחית* הוא[9], שנאמרה הלכה למשה מסיני[10], ויש מן האחרונים שכתבו שעיקר ההלכה למשה מסיני של גוד אחית באה ללמד על פי תקרה[11]. ויש מן הראשונים שכתבו שפי תקרה וגוד אחית שני דינים הם[12], שהרי פי תקרה הוא דוקא ברחב ארבעה לסוברים כן[13], וגוד אחית אינו אלא במחיצת עשרה[14]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שפי תקרה מדרבנן הוא[15], ויש שכתבו לחלק, שבשבת אין פי תקרה מועיל אלא מדרבנן, ובסוכה מועיל מן התורה[16], לפי שבסוכה צריך מחיצות לעשותו בית, לזה מועיל פי תקרה, אך בשבת שצריך מחיצות למנוע הילוך הרבים, לזה אינו מועיל פי תקרה[17], או שמועיל דוקא לענין דופן ג' בסוכה שאינו אלא טפח[18].

מחיצה אפילו שבוקעים תחתיה

בטעם הדבר שאומרים פי תקרה ואף על פי שהגדיים בוקעים במקום המחיצה, וכל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אינה מחיצה לסוברים כן[19], יש שפירשו שדוקא בדופן ג' בסוכה שהקל הכתוב בדינו[20], הקלו להתיר בו אף שבוקעים בו[21]. ויש שפירשו שדוקא גוד-אחית* אין אומרים בשבוקעים בה[22], אבל פי תקרה - שלדעתם אינה מדין גוד אחית[23] - אומרים אף בבוקעים בה[24]. ויש שפירשו שכיון שאומרים בה גוד אחית, הרי היא כאילו סתומה[25]. ויש שפירשו שהלכה למשה מסיני הוא שאומרים פי תקרה, ולפיכך אין חוששים במה שבוקעים בה[26]. ויש שפירשו שאין חיסרון שבוקעים בה אלא במחיצה הבאה לחצוץ ולמנוע רגל הרבים, אך פי תקרה היא מחיצה הפתוחה לגמרי ואינה באה לחצוץ, ובכזה מחיצה אין חיסרון שבוקעים בה[27]. ויש שפירשו שמאחר שפי תקרה מדין פתח הוא לסוברים כן[28], בפתח אין חסרון במה שבוקעים בו[29].

דעות תנאים ואמוראים

אם אומרים פי תקרה ובאיזה אופנים, נחלקו אמוראים בדבר: רב אמר באכסדרה*[30] בבקעה, שמטלטלים בה בשבת, שפי תקרה של האכסדרה יורדת וסותמת, ונמצא שהאכסדרה מוקפת מחיצות[31], וכן הלכה[32]. וכן אמר אביי לענין סוכה בחצר המוקפת אכסדרה, שמסכך על גבי אכסדרה, וכשרה הסוכה[33], ופירשו בלשון אחד בגמרא בדעתו שסובר שפי האכסדרה יורד וסותם, ונמצא החצר מוקפת מחיצות[34], ובלשון אחר בגמרא פירשו בדעתו שאינו מתיר אלא כשיש לאכסדרה פצימין וניתר על ידי לבוד*[35], ונחלקו ראשונים בדבר: יש שפירשו שסובר שאין אומרים פי תקרה לסוכה, לפי שמחיצות פי תקרה של האכסדרה נעשו להיות מחיצה לחלל האכסדרה ולא לסוכה שחוצה להם – ולא נאמרה הלכה למשה מסיני שאומרים פי תקרה, אלא למחיצה העשויה לחלל שלה[36] - ולא הכשיר אלא משום לבוד, שיש בין הפצימין פחות מג'[37]. ויש שפירשו, שאין בין הפצימין פחות מג' אלא הם בסוף הדפנות ורחוקים זה מזה, ומכל מקום כיון שיש היכר פצימים בזה אומרים פי תקרה[38]. שמואל אמר באכסדרה בבקעה שאין מטלטלים בה[39], שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם[40], ונחלקו ראשונים בדעתו: יש שכתבו שהוא דוקא בפרוצה מארבע רוחות – שאין עושים כל הרשות על ידי פי תקרה[41] - וסובר שאין אומרים פי תקרה בארבע רוחות, אבל אם יש לה מחיצה אחת, אומרים בה פי תקרה בשלש רוחות[42]. ויש שכתבו שהוא דוקא בשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה כולה, אבל אם יש ארבע מחיצות, ואחת נפרץ ממנה, אומרים בו פי תקרה[43]. רבא אמר שהמסכך על גבי אכסדרה, פסולה הסוכה[44], וכן הלכה[45], ובגמרא אמרו בדעתו שאפשר שדוקא במסכך על גבי אכסדרה אין אומרים פי תקרה, לפי שמחיצות פי תקרה של האכסדרה נעשו להיות מחיצה לחלל האכסדרה ולא לסוכה שחוצה להם – ולא נאמרה הלכה למשה מסיני שאומרים פי תקרה, אלא למחיצה העשויה לחלל שלה[46], ויש מפרשים שמדרבנן אין אומרים פי תקרה לחלל שחוצה להם, אבל מן התורה אומרים פי תקרה[47] - אבל לחלל האכסדרה, כגון לענין שבת, אומרים פי תקרה[48]. בדעת התנאים יש מן הראשונים שכתבו שנחלקו בדבר, שהסוברים במחיצה תלויה שאינה מתרת[49], אף אין אומרים פי תקרה[50]. ויש מן הראשונים שחולקים וסוברים שאף הסוברים שאינה מתרת יכולים לסבור שאומרים פי תקרה[51].

באופן שנחלקו רב ושמואל

בדעת רב ושמואל שנחלקו לענין טלטול בשבת אם אומרים פי תקרה[52], נחלקו בגמרא בדעתם: ללשון ראשון בגמרא, נחלקו בפרצה יותר מי' אמות – שאין לו תורת פתח*[53] - שלרב אומרים פי תקרה[54], ואף שאין לו פצימין בצדדיו, שאין לו תורת פתח[55], ולשמואל אין אומרים פי תקרה[56]. וללשון שני בגמרא, בפרצה ביותר מי', לדעת כולם אין אומרים פי תקרה – כיון שאין בו פצימין[57] - ונחלקו דוקא בפרצת י', שלרב אומרים פי תקרה[58], ואף על פי שאין פצימין שאין לו תורת פתח[59], ולדעת שמואל אין אומרים פי תקרה[60]. להלכה יש שפסקו כרב בלשון ראשון[61]. ויש שפסקו כרב בלשון שני[62].

באיזה רוח

באיזה רוח אומרים פי תקרה, נחלקו ראשונים בדעת אמוראים: א) יש סוברים שאף אם אין מחיצות בכל הרוחות אומרים בכל הרוחות פי תקרה[63]. ב) יש סוברים שאף אם אין מחיצות בכל הרוחות אומרים פי תקרה דוקא בג' רוחות, ולא בד' רוחות[64]. ג) ויש סוברים שדוקא אם יש מחיצה אחת, אומרים פי תקרה בשאר שלש מחיצות[65]. ד) ויש סוברים שאף בב' מחיצות ואפילו שאין עומדות זו אצל זו, אומרים פי תקרה[66]. ה) יש סוברים שדוקא אם יש ב' מחיצות עומדות זו אצל זו ("כמין גא"ם"), שהדרך לעשות במקום כזה קצת דברי צניעות, אומרים פי תקרה בשאר רוחות[67]. ו) ויש סוברים דוקא בשיש שלש מחיצות, אומרים פי תקרה ברוח רביעית[68]. ז) ויש סוברים דוקא ביש ארבע מחיצות, ואחת נפרצה אפילו יותר מעשר, אומרים בו פי תקרה[69]. על כלאי-כרם* שפי תקרה נעשה בו מחיצה אף ברוח אחת, ובטעם הדבר, ע"ע כלאי כרם[70].

התקרה

השוה את קירויו

פי תקרה הוא דוקא בשרואים את חודה של התקרה אבל בשאין רואים אותה כגון חצר המוקפת אכסדרה, וסיכך את החצר והניח את הסכך בשוה לתקרת האכסדרה שאין רואים את חודה של התקרה, אין אומרים בה פי תקרה[71].

רוחב התקרה

רוחב התקרה שאומרים בה פי תקרה, כתבו ראשונים שהוא דוקא ברחבה ד'[72], שהיא תקרה חשובה, שאומרים פי תקרה ולא פי קורה[73], ובפחות מד' אינה מחיצה מן התורה, אך מדרבנן יש מן האמוראים שסוברים שהיא מחיצה[74], וכן יש שכתבו שלענין מחיצת טפח שצריך במחיצה שלישית בסוכה[75], דאינה מחיצה ממש אלא סתימת אויר[76], די במחיצת טפח[77]. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאומרים פי תקרה אפילו בשאינה רחבה ד' ברוח אחת אם שאר רוחות מוקפות מחיצה[78], ומכל מקום צריך שתהא רחבה טפח[79].

עובי הפה

עובי הפה שאומרים בו פי תקרה הוא דוקא ברחב טפח אבל בפחות מכך אין אומרים פי תקרה[80]. ויש סוברים שאף בפחות מטפח אומרים פי תקרה[81].

חוזקה

בחוזק התקרה שאומרים בו פי תקרה, כתבו ראשונים שהוא דוקא בראויה לקבל עליה מעזיבה[82]. וכן כתבו אחרונים להלכה[83]. ויש חולקים וסוברים שאף באינה ראויה אומרים פי תקרה[84].

מלא פגימות

פי תקרה שאינו חלק שיש בו מלא פגימות, כתבו ראשונים שאין אומרים בו פי תקרה[85], לפי שאין לו פה[86].

עגול

תקרה שחודה עגול, אין אומרים בה פי תקרה[87], שאין לה פה[88].

מחיצה תלויה

מחיצה תלויה אין אומרים בה שיורד וסותם[89], שאומרים פי תקרה ולא פי מחיצה[90].

באופנים שונים

בשרבים בוקעים

מקום שרבים בוקעים בו, כגון במפולש, אין אומרים פי תקרה[91]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת הראשונים שהוא דוקא ברשות הרבים, או במקום שנעשה בכוונה להילוך רבים, אבל באכסדרה בבקעה אף שמפולש אומרים בו פי תקרה[92]. ויש מן הראשונים סוברים שבכל מקום שהוא מפולש אין אומרים פי תקרה[93]. ויש סוברים שאף במפולש אומרים פי תקרה[94].

במשופע

תקרה העומדת בשיפוע כתבו ראשונים בדעת אמוראים שאין אומרים בו פי תקרה[95], שאין לה פה[96], ויש שפירשו לפי שאינו ראוי לסתום ביושר כנגד סוף התקרה, אלא לסתום באלכסון[97]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת אמוראים שחולקים וסוברים שאומרים בו פי תקרה[98].

בקרן זוית

בקרן זוית, כתבו ראשונים בדעת אמוראים שאין אומרים פי תקרה, כגון בית שנפרץ הקירוי בקרן זוית באלכסון עם המחיצות שבשני רוחות, אין אומרים בו פי תקרה[99], שפי תקרה משום פתח הוא לסוברים כן[100], ואין עושים פתח בקרן זוית[101]. ולסוברים שאין פי תקרה משום פתח[102], אף בקרן זוית אומרים פי תקרה[103].

שלא כנגד כתלים

שלא כנגד כתלים, כגון תקרה שבולטת חוץ למחיצות הבית, כתבו ראשונים שאין אומרים בו פי תקרה[104], שאין פי תקרה סותם אלא עם כתלים[105]. ויש מן הראשונים סוברים שסותם אף כשאין כתלים כלל[106].

בבנין עראי

בבנין עראי כגון בסוכה, יש מן הראשונים שכתבו שאין אומרים בו פי תקרה, שלא אמרו כן אלא בבנין קבוע, ולפיכך הצריכו בכל סוכה ג' דפנות[107], ולא אמרו שדי בו בב' דפנות ופי סכך הסוכה תסגור דופן השלישי[108]. ויש חולקים וכתבו שאף בסכך אומרים פי תקרה[109].

בסוכה שלא לשמה

בסוכה יש מן הראשונים שכתבו בדעת אמוראים שאין אומרים פי תקרה כשלא נעשה התקרה לשם סוכה, שאף על פי שאין צריכים בדפנות הסוכה עשייה לשמה, מכל מקום אין מקילים כל כך לעשות מחיצת פי תקרה שאינה לשמה[110].

בגובה מכ'

תקרה גבוה מעשרים אמה נחלקו ראשונים אם אומרים בה פי תקרה: יש סוברים שאומרים בה פי תקרה[111]. ויש סוברים שאין אומרים בה פי תקרה[112].

נעשית מאליה

תקרה הנעשית מאליה, נחלקו אחרונים אם אומרים בה פי תקרה: יש שכתבו שאומרים פי תקרה[113]. ויש שכתבו שאין אומרים פי תקרה[114], שאין פי תקרה אלא דוקא בשנעשה לשם מחיצה[115]. ויש שנסתפקו בדבר[116].

הערות שוליים

  1. רש"י סוכה יח ב ד"ה רבא; ר"ן ערובין יד א.
  2. עי' רש"י שם יט א ד"ה דמחיצות; עי' ר"ן שם.
  3. ס' הבתים שערי איסור הוצאה ש"י אות יג.
  4. תוס' ערובין צד א ד"ה בשתי ושם ב ד"ה בעשר; רא"ש שם פ"ט סי' ג. ועי' שו"ת אור גדול סי' נה אות יד.
  5. ע"ע מוציא.
  6. עי' ציונים 31 ואילך, 39 ואילך, וע"ע אכסדרה ציון 12 ואילך.
  7. עי' ציונים 33 ואילך, 44 ואילך. וע"ע הנ"ל ציון 16 ואילך.
  8. ע"ע כלאי כרם ציון 1455 ואילך.
  9. עי' ר"ח סוכה יח ב; רש"י סוכה ו ב ד"ה לגוד, ויט א ד"ה דמחיצות; עי' ריטב"א ערובין יד א ויז ב. וע"ע גוד אחית ציון 155 ואילך.
  10. ע"ע הנ"ל ציון 1. רש"י שם ושם; ריטב"א שם יז ב.
  11. פנ"י סוכה טז א. ועי' ציון 26.
  12. ס' המאורות ערובין פו א; מאירי שבת קא א בשם גדולי הדורות; עי' חזו"י ערובין פ"א ה"ז בד' הראשונים שבציון 4. ועי' ס' המאורות סוכה טז ב, וצ"ב. וע"ע הנ"ל ציון 157 ואילך.
  13. עי' ציון 72.
  14. ע"ע הנ"ל ציונים 3, 26. מאירי שם.
  15. עי' ר"ח בן שמואל ערובין יא א מובא בקובץ שיטות קמאי שם ומרה"פ ערובין פ"א ה"א וגאו"י ערובין צד ב וקר"א ערובין כה ב וצד ב בד' הרמב"ם שבת פי"ז הל"ה, ועי' ס' המפתח (פרנקל) שם.
  16. ישועת דוד או"ח סי' לב אות ד; הערות רי"ש אלישיב סוכה יט א
  17. ישועת דוד שם.
  18. רי"ש אלישיב שם.
  19. עי' ת"ק במשנה סוכה טז ורש"י שם ד"ה שלשה, וחכמים בברייתא וגמ' שבת קא א, וע"ע גוד אחית ציונים 21 ואילך, 49 ואילך. ועי' רש"י ערובין פו א ד"ה קורה וקה"י ערובין סי' א אות ב בדעתו, שלסוברים שמחיצה שבוקעים בה אינה מחיצה, א"א פי תקרה, ועי' ציון 50. ועי' קר"א ערובין פו ב ופט א, שנשאר בקו'.
  20. ע"ע סוכה.
  21. פסקי רי"ד סוכה יח ב.
  22. ע"ע הנ"ל ציונים הנ"ל.
  23. עי' ציון 12.
  24. מאירי שבת קא א.
  25. ריטב"א ערובין יד א; עי' ר"ן ערובין יד א; עי' פנ"י סוכה טז א (ועי' ציון 26). ועי' ריטב"א שם קא ב.
  26. פנ"י שם (ועי' ציון 25).
  27. קובץ תשובות ח"א סי' מו ד"ה ולפמ"ש.
  28. עי' ציון 4.
  29. דברי יחזקאל סי' ו; חזו"י ערובין פ"א ה"ז; קה"י ערובין סי' א אות ב.
  30. על צורתה ע"ע אכסדרה: צורתה.
  31. ערובין כה א וצ א וצד ב וסוכה יח ב. ועי' ציון 52 ואילך.
  32. רמב"ם שבת פי"ז הל"ה; עי' טוש"ע או"ח שסא ב. ועי' ציון 61 ואילך.
  33. סוכה יח א.
  34. ל"ק בגמ' שם.
  35. ל"ב סוכה יט א.
  36. רש"י שם יט א ד"ה דמחיצות. ועי' ציון 47.
  37. רש"י שם ד"ה דברי וד"ה יש וד"ה אביי; עי' תוס' שם יח ב סוד"ה סיכך.
  38. ריטב"א שם יח א. וכעי"ז בקרי"ס סוכה פ"ד.
  39. ערובין שם ושם וסוכה יח ב.
  40. גמ' ערובין כה א וצד ב וסוכה שם בד' שמואל.
  41. שפ"א ערובין צה א. ועי' ציון 63 ואילך.
  42. רש"י ערובין צד ב ד"ה כי וד"ה אבל, בביאור הגמ' שם לגירסתו: כי לית ליה בד' אבל בשלש אית ליה.
  43. ר"ח ערובין שם ור"ת תוס' ערובין כה א ד"ה אכסדרה, וסוכה שם ד"ה אכסדרה, לגירסתם בגמ' ערובין שם: כי לית ליה בשלש.
  44. סוכה שם.
  45. עי' סוכה שם יט א: והלכתא כל"ק, ורש"י שם ד"ה והלכתא; רמב"ם סוכה פ"ד ה"ט; טוש"ע תרל ח.
  46. רש"י שם יט א ד"ה דמחיצות; קרי"ס סוכה פ"ד.
  47. עי' רא"ש סוכה פ"א סוס"י לד פי' ב.
  48. סוכה יט א. ועי' ערול"נ שם שרבא סובר שאף לתוך האכסדרה א"א פי תקרה, אך הפנ"י חולק.
  49. ע"ע גוד אחית: מחיצה תלויה.
  50. רש"י ערובין פו א ד"ה קורה. ועי' ציון 19, וע"ע הנ"ל ציון 156.
  51. תוס' שם ב ד"ה קורה; רא"ש שם פ"ח סי' ז ותוס' רא"ש שם. וע"ע הנ"ל ציון 158.
  52. עי' ציונים 31, 39.
  53. ע"ע פתח.
  54. ערובין צד ב.
  55. ע"ע הנ"ל. בעה"מ שם (לא א); ריטב"א שם.
  56. גמ' שם.
  57. בעה"מ שם; עבוה"ק בית נתיבות סוף ש"א; ריטב"א שם.
  58. גמ' שם.
  59. ריטב"א שם.
  60. גמ' שם
  61. רא"ש ערובין פ"ט סי' ג; מ"מ שבת פי"ז הל"ה בד' הרי"ף ערובין שם (לא א), והרמב"ם שם; טוש"ע או"ח שסא ב. ועי' ראשונים הנ"ל בטעם הדבר כיון שמחלוקתם בטלטול דרבנן, ומבואר שלענין דאורייתא סוברים שהלכה כלשון שני.
  62. בעה"מ שם, הובא ברשב"א וריטב"א ערובין שם; עבוה"ק שם.
  63. עי' רש"י ערובין צד ב ד"ה כי בד' רב שם, ורש"י סוכה יח ב ד"ה פי, בד' אביי שם.
  64. ריטב"א ערובין צה א בד' רש"י שם צד ב ד"ה אבל, בד' שמואל שם. ועי' ציון 42.
  65. עי' רש"י שם בד' שמואל שם, ושפ"א שם צה א בדעתו. ועי' פנ"י סוכה יח ב, שמה"ת א"צ מחיצה אחת אלא מדרבנן, ועי' שפ"א שם שחולק.
  66. עי' ר' יהודה משנה ערובין צה א, ורבה ור' אשי בגמ' שם וירושלמי ערובין פ"ח ה"ח וקה"ע שם, בדעתו. ועי' תוס' סוכה יח ב, ובעה"מ ערובין שם (לא ב), שלמסקנה מודה ר"י שאין אומרים פי תקרה במפולש במקום שצריכים מחיצה מה"ת.
  67. תוס' סוכה יח ב ד"ה סיכך, בד' אביי שם, וערובין כה א ד"ה אכסדרה וסוכה שם ד"ה אכסדרה ושו"ת הרשב"א ח"ה סי' לא ואו"ז ערובין סי' קצו, בד' רב שם ושם; טור או"ח סוס"י שסא; עי' רמ"א שם ב, ועי' רמ"א שם שמו ג, ומ"א ובהגר"א שם.
  68. רי"ף ערובין (לא א), ור"ח שם צד ב ורא"ש שם פ"ט סי' ג בדעתו, ופסקי ריא"ז שם פ"ט ה"ב אות טז, בד' רב ערובין שם; רמב"ם שבת פי"ז הל"ה. ועי' רא"ה סוכה יח ב וריטב"א שם א, שא"א פי תקרה אלא ברוח אחת, ושבסוכה אומרים כן ברוח ג' אע"פ שפרוצה בשתי רוחות, אך בפסקי ריא"ז שם כ' שא"א בסוכה לפי שאין לה ג' מחיצות.
  69. ר"ח ערובין שם צד ב ור"ת בתוס' ערובין כה א ד"ה אכסדרה, וסוכה שם ד"ה אכסדרה, בד' שמואל שם ושם, לגירסתם בגמ' ערובין צד ב: כי לית ליה בשלש.
  70. ציון 1455 ואילך. ועי' להלן ציון 70.
  71. רבא אליבא דאביי סוכה יט א.
  72. תוס' ערובין פו א ד"ה קורה; רא"ש ערובין פ"ח סי' ז; עי' בית ישראל (הופשטיין) סוכה יח ב בד' רש"י שם ד"ה רבא.
  73. רשב"א ערובין פו א; ריטב"א שם ב.
  74. ראשונים הנ"ל בד' אביי ערובין ה א.
  75. ע"ע סוכה.
  76. עי' ב"ח דלהלן, וע"ע סוכה.
  77. ב"ח או"ח סי' תרל אות ח בד' הטור שם.
  78. עי' רש"י ערובין שם ד"ה קורה, ותוס' שם בדעתם; ב"י או"ח סי' שסא בד' הרמב"ם שבת פי"ז הל"ה שסתם ולא הזכיר שיעור.
  79. ב"ח שם; ט"ז או"ח סי' שסא ס"ק ב; פנ"י סוכה יח ב; קר"א ערובין צד ב; ערול"נ סוכה שם. ועי' יד דוד ערובין פו ב.
  80. תוס' ערובין פו ב סוד"ה גזוזטרא וסמ"ג עשין דרבנן א, בד' רש"י; האגודה שם; תוס' ר"פ שם וצד ב; בית ישראל (הופשטיין) סוכה יח ב, בדעת הטור או"ח תרל.
  81. עי' חזו"א או"ח סי' עט ס"ק א, שכ' על השיטה המצריכה טפח: אבל שאר פוסקים לא הזכירו תנאי זה. ועי' יד דוד ערובין שם.
  82. רשב"א ערובין ג א ד"ה ומהא, ועבוה"ק בית נתיבות ש"א אות ד; מאירי ערובין שם בשם גדולי הדור. וכ"כ בראש יוסף שבת ט א.
  83. ביאוה"ל סי' שסג סכ"ו ד"ה אינו; חזו"א או"ח סי' טו ס"ק א.
  84. מחצה"ש או"ח סי' שסה ס"ק י, בד' הסמ"ק סי' רפב וסמ"ג הל' ערובין, שסתמו; עי' פמ"ג שם א"א ס"ק י, בד' הסמ"ק שם והסמ"ג שם: אפשר; שו"ת אור גדול סי' נה אות ו, בד' ראשונים הנ"ל ובד' האשכול הל' ערובין שסתם.
  85. תוס' ערובין פו ב ד"ה גזוזטרא; תוס' רא"ש שם; תוס' ר"פ שם פו ב.
  86. תוס' שם לגי' הב"ח שם; תוס' רא"ש שם.
  87. עי' רש"י ערובין צג א ד"ה לדידי; תוס' סוכה יח ב ד"ה סיכך: תקרה שאינה עגולה אלא מרובעת; אור גדול ח"א סי' נה ס"ק י, ע"פ תוס' הנ"ל; דע"ת או"ח סי' שסג סט"ו; חזו"א או"ח סי' טו ס"ק א וסי' סז ס"ק כד וסי' סח ס"ק י. ועי' קה"י ערובין סי' א אות ג.
  88. רש"י ותוס' שם.
  89. עבוה"ק בית נתיבות ש"ג אות רצב, הובא במ"מ ערובין פ"ג הכ"ב; חי' המהר"ל ערובין פו ב.
  90. עבוה"ק שם.
  91. סוכה יח ב ורש"י שם ד"ה מודינא; תוס' סוכה יח ב ד"ה סיכך, בד' חכמים במשנה ערובין צה א. ועי' ריטב"א ערובין צד ב בשם רבותיו, שהוא דוקא בשאין שם גיפופי, ועי' חזו"א או"ח סי' קז ס"ק יב בד' תוס' ערובין צד ב ד"ה בשתי, שהוא אפילו בשיש גיפופי. ועי' אג"מ או"ח סי' קלח ד"ה ועוד הא.
  92. ערול"נ סוכה שם בד' רש"י שבציון 63.
  93. תוס' שם.
  94. עי' ר' יהודה משנה עירובין צה א, ועי' ציון 66.
  95. רש"י ערובין כה ב ד"ה והכא, בביאור הגמ' שם: כי אורזילא וצד ב ד"ה אמרי, בביאור הגמ' שם: קירויו באלכסון; ב"י או"ח שסא בד' הטור שם (ועי"ש שאין חולק בזה ודלא כאחרונים שבציון 98, ועי' ב"י שבציון הנ"ל וצ"ב); שו"ע או"ח שם ב.
  96. רש"י שם ושם. ועי' ראב"ד בכתוב שם שם (לא א) שתמה ע"ז.
  97. עי' פסקי ריא"ז ערובין פ"ט ה"ב אות יג; פתחא זוטא או"ח סי' שסא ס"ק ד.
  98. ט"ז או"ח שם ס"ק ב, בד' ר' זירא ערובין כה א, ושכ"ד הטור שם, וכ"כ הטור או"ח שנח וב"י וב"ח שם וט"ז הנ"ל בדעתו; דע"ת או"ח סי' שסא ס"ב בד' פסקי הרי"ד ערובין צד ב הובא בריטב"א שם, בביאור הגמ' עירובין צד ב: קירוי באלכסון, שהוא דוקא בשבולט התקרה חוץ למחיצות, אך באינו בולט אומרים פי תקרה.
  99. תוס' ערובין צד ב ד"ה וקירויו, ורא"ש שם פ"ט סי' ג, בד' רב שם: קירויו באלכסון.
  100. עי' ציון 4.
  101. רא"ש שם.
  102. עי' ציון 2 ואילך.
  103. קה"י ערובין סי' א אות ב.
  104. ראב"ד בכתוב שם ערובין (לא א) בביאור ד' רב שם צד ב (ועי"ש שבסוף ימיו חזר ופי' בע"א); פסקי הרי"ד שם בביאור ד' רב שם.
  105. ראב"ד שם. ועי' פסקי רי"ד שם.
  106. עי' רש"י שבציון 63.
  107. ע"ע סוכה.
  108. רא"ה סוכה יח ב; ריטב"א סוכה יח א; ר"ן שם (ט א); מאירי סוכה שם וערובין צה א.
  109. ר"ח שם ב; רש"י שם ד"ה לדידך; פסקי רי"ד שם.
  110. רש"י ערובין צה א ד"ה לאו, בד' רבא שם. ועי' אג"מ או"ח ח"א סי' קלח ד"ה ולע"ד.
  111. סמ"ג מ"ע א מד"ס, הובא בב"י או"ח שסא; עבוה"ק בית נתיבות ש"א ס"ג אות ד; רא"ש ערובין פ"ח סי' ז, ועי' גאו"י ערובין ג א ד"ה אמר הרשב"א, שכ"ה בסוגיות של פי תקרה שלא הזכירו שאינו בגבוה י, ועי"ש בד' הירושלמי ערובין פ"א ה"א.
  112. ריטב"א ערובין פז א, ושכן כתבו מקצת רבותיו.
  113. חס"ד ערובין פ"א ה"ז; דע"ת או"ח סי' שסג סט"ו. ועי' תפארת יעקב (קרויזר) פכ"ז אות כד.
  114. עי' יפ"ע סוכה ד ב, בד' הירושלמי סוכה פ"א ה"א, ועוד; עי' שפ"א סוכה יח ב; אג"מ או"ח ח"א סי' קלח ד"ה ונמצא.
  115. שפ"א שם; אג"מ שם.
  116. עי' ביאוה"ל סי' שסג סט"ו ד"ה פסולה.