אנציקלופדיה תלמודית:נעילה (תפילה)

הגדרת הערך: תפילה שהוסיפו חכמים בזמנים מיוחדים.

תקנתה וגדרה

תקנתה

תפילת נעילה – ויש שקראו אותה נעילת שערים^[1] - נתקנה על ידי חכמים שיתפללו אותה בזמנים המיוחדים לה^[2], לאחר תפילת מנחה*, כדי להוסיף בהם תחינה ובקשה^[3].

טעם השם "נעילה"

בטעם השם "נעילה", כתבו גאונים וראשונים – לסוברים שזמנה בשעת נעילת שערי שמים^[4] - שהוא לפי שמתפללים אותה בשעת נעילת וחתימת היום^[5], או – לסוברים שזמנה בשעת נעילת שערי היכל^[6] - לפי שבאותו עת הכהנים היו נועלים דלתות ההיכל^[7].

מקורה

תפילת נעילה שמוסיפים בזמנים מסויימים, אמר ר' לוי שלומדים מהנאמר: גם כי תרבו תפלה אינני שומע^[8], מכאן שכל המרבה בתפילה נענה^[9], ור' חייא בשם ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן חלפתא בשם ר"מ אומר שלומדים מהנאמר: והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'^[10], מכאן שכל המרבה בתפלה נענה^[11], ועל כן הוסיפו חכמים בתעניות תפילת נעילה להוסיף תחינה ובקשה^[12], לפי שהם ימי סליחה^[13].

מהותה

תפילת נעילה נחלקו בה תנאים ואמוראים: יש אומרים שהיא תפילה נוספת שמתפללים בזמנים מסויימים^[14], ומתפללים בה שבע ברכות כבשאר תפילות היום^[15]. ושמואל אומר שאינה תפילה נוספת כשאר תפילות היום שיש בה שבע ברכות, אלא אומרים מה אנו מה חיינו^[16], דהיינו תפילת אתה נותן יד לפושעים^[17]. להלכה מתפללים בה שבע ברכות כשאר תפילות^[18].

ימים שנוהגת בהם

תפילת נעילה נוהגת בתעניות – דהיינו תעניות שגוזרים על הציבור מחמת צרות, ולא בארבע תעניות שקבעו חכמים^[19], לפי שדווקא בתעניות שנקבעו לתפילה מתפללים נעילה, אך ארבע תעניות שקבעו חכמים הוקבעו לאבל^[20] - במעמדות*, וביום-הכיפורים*^[21], ובשאר ימים לא תקנו תפילה הזו – ואף שהסמך לתפילה זו הוא משום שכל המרבה בתפילה נענה^[22], וטעם זה שייך בכל יום^[23] – משום טורח הציבור^[24].

יחיד

תפילת נעילה, נחלקו בה תנאים ואמוראים אם אף יחיד מתפלל אותה: יש אומרים שדוקא ציבור מתפללים נעילה ולא יחיד^[25], לפי שטעם הוספת תפילת נעילה הוא שכל המרבה בתפילה נענה, וטעם זה נאמר דוקא בציבור – שזכותם גדולה^[26] - אך ביחיד למדים מהנאמר אצל חנה שריבוי תפילה אינו מועיל^[27], ויש מהאחרונים שכתבו שמלשון הכתוב: גם כי תרבו תפלה אינני שומע^[28] – שממנו למדים תפילת נעילה^[29] – שנאמר בלשון רבים, נראה שדוקא רבים יענו בתוספת תפילה^[30]. ויש אומרים שאף יחיד רשאי להתפלל נעילה^[31], לפי שלמדים מהנאמר אצל חנה: והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה'^[32], שאף יחיד המרבה בתפילה נענה^[33].

זמנה

זמנה

זמנה של תפילת נעילה – דהיינו גמר התפילה^[34], שהיא עיקר התפילה^[35] – נחלקו בו אמוראים: רב אמר – ויש גורסים ר' יוחנן^[36] - בשעת נעילת שערי שמים^[37], דהיינו בשעה שהשערים ננעלים בעד השמש, ונסתרה השמש^[38], או בשעה ששערי התפילות בשמים ננעלים שהוא לעת ערב בגמר תפילות היום^[39], ואמרו בירושלמי שרב היה מתחיל תפילתו בעוד החמה בראש האילנות, אלא שהיה מאריך בתפילה עד שהיה מגיע לזמן נעילת שערים^[40]. ור' יוחנן - ויש גורסים שמואל^[41], ויש גורסים ר' שמעון^[42] - אמר בשעת נעילת שערי היכל^[43], דהיינו לאחר זמן הדלקת הנרות במקדש^[44], שנסתלקה עבודת ההיכל^[45], שבזה דומה הוא לעבד הרוצה לצאת מבית המלך וקודם שיצא הוא מבקש פרס ומנת המלך ונועל השער אחריו^[46].

זמן נעילת שערים

בזמן נעילת שערי שמים שהוא סוף זמן תפילת נעילה לדעת רב, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא סמוך לשקיעת החמה^[47] - בזמן שהשמש בראש הדקלים^[48] - שתיכף שיסיים להתפלל תשקע החמה^[49]. ויש סוברים שהוא בשקיעת החמה^[50], בהסתלק אור השמש מעל הארץ^[51]. ויש סוברים שהוא סמוך לצאת הכוכבים^[52]. ויש סוברים שהוא בלילה^[53], לאחר צאת הכוכבים^[54].

זמן נעילת שערי היכל

בזמן נעילת שערי היכל שהוא זמן תפילת נעילה לדעת ר' יוחנן נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא בשקיעת החמה^[55], בתחילתה^[56]. ויש סוברים שהוא סמוך לשקיעת החמה^[57], בזמן שחמה בראשי האילנות הגבוהים^[58], שהוא כחצי שעה קודם שקיעת החמה^[59], ויש שכתבו שהוא עשר דקות קודם השקיעה^[60]. ויש סוברים שהוא בזמן פלג-המנחה*^[61]. ויש סוברים שהוא בלילה^[62], אחר צאת הכוכבים^[63].

להלכה

להלכה כתבו ראשונים שזמן תפילת נעילה ביום^[64], וכתבו שזמנה הוא קודם שתשקע החמה^[65], כשהחמה בראש האילנות^[66], בכדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה^[67], ומהסוברים כן יש שכתבו אחרונים בדעתם שיש להשלים תפילת נעילה חצי שעה קודם השקיעה^[68]. ויש שכתבו שזמן תפילת נעילה בפלג-המנחה*^[69], ואף לסוברים שזמנה כשהחמה בראש האילנות, כתבו אחרונים שאין להקדימה קודם פלג המנחה^[70]. ויש שכתבו שמתחיל להתפלל סמוך לשקיעה, ויסיים סמוך לצאת הכוכבים^[71], וכן כתבו ראשונים שאין להקדים תפילת נעילה קודם תחילת השקיעה בעוד שהשמש בעולם, שעדיין אין כאן נעילת שערי שמים^[72]. וכתבו ראשונים ואחרונים שדוקא לכתחילה אמרו שזמנה ביום, אבל בדיעבד יצא ידי חובתו אף אם התפלל בלילה^[73], ואפילו אם התחיל בלילה^[74]. התפלל תפילת נעילה קודם זמנה, לא יצא ידי חובתו^[75].

על תפילת נעילה אם פוטרת תפילת ערבית של מוצאי יוה"כ, ואם תפילת ערבית של מוצאי יוה"כ פוטרת תפילת נעילה, ע"ע יום-הכפורים^[76].

על נשיאת כפים בתפילת נעילה, ע"ע נשיאת כפים.

סדרה

שליח הציבור

בתפילת נעילה שביום כיפור נוהגים שהרב, או אדם חשוב, זקן וחכם, יהיה שליח צבור לתפילת נעילה^[77], וטוב להעמיד אצלו שנים מחשובי העדה אחד לימינו ואחד לשמאלו^[78].

פתיחת הארון

פותחים הארון בכל זמן התפילה ביום כיפור^[79], לפי שתפילה זו עיקר כל התפילות, שהכל הולך אחר החיתום^[80].

אמירת חתמנו

כל מקום שבשאר תפילות היום ביום כיפור אומרים "כתבנו", אומרים בנעילה "חתמנו"^[81]. ויש שכתבו שאף במקום "זכרנו" אומרים "חתמנו"^[82], ואין נוהגים כן^[83].

הזכרת שבת בנעילה

חל יום כיפור בשבת מזכירים אף בתפילת נעילה את השבת - אף על פי ששבת שבכל שאר ימות השנה אין בה תפילת נעילה^[84] - שיוה"כ נתחייב בארבע תפילות^[85] ביום, שחרית מוסף מנחה ונעילה^[86], ומתוך שהתחייב להזכיר את של שבת בשלוש תפילות התחייב אף ברביעית^[87], או משום שכל התפילות שביום זה הם חובה מצד עצם היום, ומכיון שיום זה הוא שבת ויוה"כ חייב הוא להזכיר הן את שבת והן את יוה"כ^[88]. אך בתפילת "אתה נותן יד לפושעים" שאומרים בוידוי^[89] לא יזכיר היחיד – שאומרה לאחר התפילה^[90] - את השבת, אך השליח ציבור – שאומרה באמצע התפילה^[91] – מזכיר^[92].

ודוי

מתוודה בתפילת נעילה שביום כיפור כבשאר תפילות היום^[93], אלא שבמקום "אתה יודע רזי עולם" ו"על חטא" אומרים "אתה נותן יד לפושעים" "מה אנו מה חיינו" "אתה הבדלת אנוש מראש"^[94]. על חתימת הודוי בתפילת נעילה, ע"ע ודוי^[95]. על מקום אמירת הודוי בתפילת הלחש ובחזרת הש"ץ, ע"ע הנ"ל: כל אדם ביום הכפורים.

על אמירת "אשרי" "ובא לציון" קודם התפילה ביום כיפור, ע"ע יום הכפורים^[96]. על סדר קדושה בתפילת נעילה שביום כיפור, ע"ע הנ"ל^[97]. על אמירת אבינו מלכינו לאחר חזרת הש"ץ, ע"ע הנ"ל^[98].

קודם התפילה

בתעניות ציבור קודם תפילת נעילה אומר השליח ציבור חצי קדיש, ומכריז שליח ציבור לקהל לומר וידוי^[99], ויש שכתבו שלא נהגו להכריז^[100].

תפילת לחש

בתעניות ציבור מתפלל הקהל י"ח ברכות בלחש, ואומרים עננו בשומע תפלה, ולאחר התפילה אומרים וידוי, מה נאמר לפניך יושב מרום וכו' מה אנו וכו' אתה הבדלת עד ואם יצדק מה יתן לך, ומדלג ואומר ואתה ברחמיך רחם עלינו וכו'^[101].

חזרת הש"ץ

השליח ציבור חוזר עד ברכת סלח לנו, ואומר הוידויים כדרך שאומר בשחרית, אחר כך אומר ברכת ראה בעניינו, ואומר שבע ברכות נוספות שתיקנו לומר בתעניות-ציבור*^[102], ואחר כך מסיים התפילה כדרכה^[103].

סדרה במעמדות

סדר תפילת נעילה במעמדות, כתבו אחרונים שהוא כסדרה בתעניות ציבור^[104].

תשלומין

על תפילת נעילה אם יש לה תשלומין בתפילה שלאחריה – היינו כשלא התפלל נעילה – ואם יכול להתפלל בה תפילת תשלומין למנחה שלפניה, עי' במקורות שבהערה^[105]

הערות שוליים