אנציקלופדיה תלמודית:נוטריקון

הגדרת הערך - כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר.

מהותו

נוטריקון^[1] הוא כתיבה קצרה הרומזת לענין רחב יותר^[2], כגון אותה שאמר הכתוב: והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך^[3]. על אופני הקיצור השונים הכלולים בנוטריקון, עי' להלן^[4]. מלבד המשמעות של התיבה נוטריקון ככתיבה קצרה, יש שמשמשת תיבה זו במשמעות של כינוי לכתב עברי^[5]. יש מן הראשונים שכינו את הנוטריקון אף בשם "גימטריא"^[6].

השם "נוטריקון"

בביאור השם "נוטריקון", כתבו ראשונים שמילה יונית היא, שלסופרי המלכים והשרים של מלכות יון היה כתב מיוחד, שכשהיה המלך מסדר דברים לפני הסופר בפיו, היה הסופר כותב אותם מפיו בקיצור על ידי מילה שמשמשת כמה מילים, ובשיטה אחת כותב מגילה, ואותו הכתב קוראים אותו נוטריקון^[7]. ויש מפרשים כעין זה, שבלשון יון ובלשון רומי קוראים לסופרים נוטארי^[8], ועל כן קוראים לכתיבה בדרך קצרה "נוטריקון", שפירושו ספרות, שכן היא דרך הסופרים לקצר^[9], ויש שהוסיפו, ש"קון" היינו קו קטן, שכן מנהג הסופרים המקצרים שכותבים ראשי תיבות עם קוים קטנים עליהם^[10]. ויש מן האחרונים שביאר את התיבה נוטריקון עצמה על דרך נוטריקון: נוטר אות מקצר תיבה^[11], או: נוטר אות קונה תיבה^[12].

אופני הנוטריקון

מספר אופנים של כתיבה מקוצרת מצינו שהם בכלל "נוטריקון": א) אות אחת שיש בה כדי לרמוז על תיבה שלמה^[13], כגון האות "מ" שיש בה כדי לרמוז על התיבה "מעשר"^[14], או האות "ק" שיש בה כדי לרמוז על התיבה "קרבן"^[15]. ב) אות אחת שיש בה כדי לרמוז על מנין מסויים, כגון האות "מ" שיש בה כדי לרמוז על מנין ארבעים^[16]. ג) תיבה אחת הרומזת לתיבות רבות^[17], כגון אותה שאמר הכתוב: והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך^[18], וכן אותה שדרשו חכמים את התיבות: אב המון^[19], בלשון נוטריקון: אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן^[20], וכן אותה שדרשו: אל גנת אגוז ירדתי^[21], גנ"ת ג' גימטריאות, נ' נוטריקון, ת' תמורה^[22], וכן אותה שדרשו את התיבה: אנכי^[23], בדרך נוטריקון למפרע: יהיבה כתיבה נאמנין אמריה^[24]. ה) תיבה אחת, שעל ידי חלוקתה נרמזות כמה תיבות^[25], כגון התיבה: כרמל^[26], שדרשוה חכמים במשמעות של "כר מלא"^[27], או - בהיפוך אותיות - במשמעות של: רך מל^[28]. ו) צירוף כמה מילים יחד לתיבה שיש בה משמעות אחרת, כגון צירוף התיבות: גם עלה^[29], לתיבה "גמל"^[30]. ז) ענין שממנו מתבאר אף הענין ההפכי במדת מכלל-לאו-אתה-שומע-הן*, כגון אותה שדרשו את הכתוב: כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך^[31], אם כבדתם, למען יאריכון ימיך, ואם לאו, למען יקצרון ימיך^[32], שאף זה בכלל כתיבה קצרה שיש בה כדי לרמוז על ענין רחב יותר^[33].

מספר תיבות שיש בהן רמז לתיבה אחת

מספר תיבות שבצירוף כמה מאותיותיהן יש רמז לתיבה אחרת, כגון תיבות הכתוב: ישמחו השמים ותגל הארץ^[34], שצירוף ראשיהן רומז לשם ה' בן ד' אותיות, יש מן הראשונים שכתב שאינן חשובות נוטריקון^[35]. ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם שאף מספר תיבות שיש באותיותיהן רמז לתיבה אחרת בכלל נוטריקון^[36].

פחיתותו

רמיזת ענין בדרך נוטריקון, מצינו שיש בה פחיתות ביחס לאמירת הענין בדרך מפורשת, וכן אמרו בדרש על הכתוב: עם שונים אל תתערב^[37], עם אלו שאומרים יש אלוה שני אל תתערב וגו', אמר רבי אחא כעס הקב"ה על שלמה כשאמר הפסוק הזה, אמר לו דבר של קידוש שמי היית אומרו בלשון נוטריקון וגו', מיד חזר ופירש את הדבר: יש אחד ואין שני^[38].

על הכותב נוטריקון של אות אחת - דהיינו שכותב אות ועושה עליה סימן נקודה להבין ממנה תיבה שלימה, והכוונה בזה מובנת לפי מנהג אנשי אותה עיר או אותה מדינה - בשבת ויום טוב, שנחלקו תנאים אם חייב משום כותב*, ועל הכותב נוטריקון של שתי אותיות, כגון "י"ב" במקום שנים עשר, או "מ"מ" במקום "מכל מקום", שלדברי הכל חייב משום כותב, ע"ע כותב: השיעור^[39].

כדרשה

הנוטריקון הוא אחד משלושים ושתים המדות-שהתורה-נדרשת-בהן* אותן מנה ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי^[40], וכן שנינו: מנין שדורשים נוטריקון באגדה, תלמוד לומר: אברהם אב המון גוים^[41], ומכך שהקב"ה דרש כביכול את השם "אברהם" במידה זו, יש ללמוד שהיא מן המידות שהתורה נדרשת בהן^[42]. בטעמו של ר' ישמעאל, שלא מנה את מידת הנוטריקון בין המידות שהתורה נדרשת בהן^[43], יש מן האחרונים שכתבו שדרשות שלמדים מהן עניני אגדה אינן נמנות לדעתו בין המידות שהתורה נדרשת בהן^[44], ואילו דרשות הנוטריקון שלמדים מהן עניני הלכה^[45], מפורשות בכתובים, ולדעתו דרשות המפורשות בכתובים אינן נמנות בין המידות שהתורה נדרשת בהן^[46]. ויש שכתבו, שלדעת ר' ישמעאל אין נמנות בין המידות שהתורה נדרשת בהן אלא מידות שנמסרו בקבלה, כגון גזרה-שוה*^[47], או מידות התלויות בהגיון וסברא, כגון קל-וחומר*^[48], או בנין-אב*^[49], מה שאין כן בנוטריקון המתבאר בדרך של דרשה ואגדה בלבד^[50].

להלכה

נוטריקון, מצינו שלמדו על ידו חכמים כמה עניני הלכה^[51], כגון אותה שאמרו לענין איסור כלאי-בגדים*: אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר: לא תלבש שעטנז^[52], ודרשו - בדרך נוטריקון^[53] - שהוא לשון שוע טווי ונוז^[54]. וכן דרשו חכמים בדרך נוטריקון את התיבה: כרמל^[55], ופירשוה במשמעות של "כר מלא"^[56], שיש להביא את מנחת העומר כשהיא לחה^[57]. וכן דרשו חכמים בדרך נוטריקון את התיבה: כרמל^[58], במשמעות של "רך מל"^[59], שתהא מנחת העומר באה מתבואה רכה הנמללת ביד^[60]. וכן ביארו אמוראים אותה שאמר ר' יהודה, שמן התיבה "לאמר"^[61], האמורה בענין הקדש בעלי חיים תמימים לקרבן, יש ללמוד שהמתפיס תמימים לבדק-הבית* עובר בלאו^[62], שרמוזות בה - בדרך נוטריקון^[63] - התיבות "לא נאמר בדברים", או "לאו אמור"^[64]. וכן דרש רבי יוסי הגלילי את הכתוב: והדרת פני זקן^[65] - בדרך נוטריקון^[66] - ואמר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה^[67]. וכן דרשו חכמים - בדרך נוטריקון^[68] - את הכתוב: לא תלך רכיל^[69], ואמרו: אזהרה לבית-דין*, שלא יהא רך לזה וקשה לזה^[70]. וכן יש שדרשו בדרך נוטריקון את התיבה האמורה בענין שחיטה* של בהמות ועופות: כאשר^[71], אחד בעוף, שנים בבהמה, רובו של אחד כמוהו^[72]. בדעת ר' ישמעאל, שלא מנה את מידת הנוטריקון בין המידות שהתורה נדרשת בהן^[73], יש שכתבו שמחלק בין נוטריקון שמתחדש ממנו ענין חדש שלא היה כתוב במפורש - כגון אותה שדרשו חכמים את התיבות: אב המון^[74], בלשון נוטריקון: אב, בחור, חביב, מלך, ותיק, נאמן^[75] - שאין דורשים אותו אלא לענין אגדה, לבין נוטריקון שאינו מחדש ענין חדש, אלא שעל ידו מתחלקות תיבות לשתיים^[76] - כגון אותה שדרשו חכמים בלשון נוטריקון את התיבה: כרמל^[77], ופירשוה במשמעות של "כר מלא"^[78] - שלמדים ממנו אף עניני הלכה^[79]. ויש שכתבו, שאף לדעת ר' ישמעאל יש ללמוד במידת הנוטריקון גם עניני הלכה, וביארו הטעם שלא מנה מידה זו בין המידות שהתורה נדרשת בהן, באופנים אחרים^[80].

הערות שוליים