אנציקלופדיה תלמודית:מקרא נדרש לפניו

הגדרת הערך - מקרא הנכתב ללמד את הכתוב שלפניו או את שלאחריו להיכן נדרש.

פתיחה

מקרא הנכתב ללמד או את הכתוב שלפניו או את הכתוב שלאחריו, נחלקו תנאים אם נדרש לפניו או לאחריו או לשניהם, ועל כך עי' להלן: מהותו. לסוברים שנדרש לפניו, או במקום שבודאי נדרש לפניו כגון שהוקש לכתוב שלפניו, נחלקו תנאים ואמוראים אם נדרש אף לפני פניו, ועל כך עי להלן: לפני פניו.

מהותו

להיכן נדרש

מקרא - הנכתב ללמד או את הכתוב שלפניו או את הכתוב שלאחריו^[1] - אם נדרש לפניו או לאחריו או לשניהם נחלקו בזה תנאים^[2]: א) בדעת ר' שמעון, אמרו אמוראים, שמקרא נדרש לאחריו ולא לפניו^[3], ואותו שאמר הכתוב בקרבן חטאת* יחיד: באצבעו^[4] - ודרשו שכל מקום שכתוב אצבע היינו בימין^[5] - אינו אלא על נתינה הכתוב לאחריו: ונתן על קרנת מזבח העלה^[6], ולא על לקיחה הכתוב לפניו: ולקח הכהן מדם החטאת^[7]. ב) בדעת חכמים ורבי ור' יוסי הגלילי ור' עקיבא אמרו אמוראים שמקרא נדרש לפניו ולאחריו^[8], והכתוב בקרבן חטאת באצבעו^[9], הולך בין על לקיחה האמור לפניו, ובין על נתינה האמור לאחריו^[10], וכן עבד-עברי* הנמכר לגוי*, בין שנגאל בקרובים בין שנגאל בשאר ישראל, יוצא לחרות ואינו משתעבד לגואלים^[11], לפי שהכתוב: או השיגה ידו^[12], דהיינו בגאולת עצמו, נדרש על הכתוב לפניו: או דודו או בן דודו יגאלנו^[13], מה גאולת עצמו יוצא לחרות אף בקרובים יוצא לחרות, וכן נדרש על הכתוב לאחריו: ונגאל^[14], דהיינו גאולת אחרים, מה גאולת עצמו יוצא לחרות אף בגאולת אחרים יוצא לחרות^[15]. ג) בדעת ר' אלעזר בן ר' שמעון אמרו אמוראים שמקרא נדרש לפניו ולא לאחריו, והכתוב בקרבן חטאת באצבעו^[16], הולך על לקיחה האמור לפניו ולא על נתינה האמור לאחריו^[17].

בכתוב "באצבעו"

במחלוקת התנאים על הכתוב: באצבעו^[18], אם נדרש לפניו או לאחריו או על שניהם^[19], נחלקו ראשונים אם היא מחלוקת כללית בכל התורה להיכן הכתוב נדרש: יש סוברים שהיא מחלוקת כללית^[20], ונחלקו בסברא בכל התורה להיכן נדרש הכתוב^[21]. ויש חולקים ומפרשים שהסוברים שהכתוב באצבעו נדרש על לקיחה הכתוב לפניו^[22], הוא מטעם שכן הוא פשטות המקרא: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו^[23], והסוברים שהכתוב" באצבעו נדרש על נתינה הכתוב לאחריו^[24], הוא מטעם שבמקום אחר נכתב אצבע על נתינה: ונתתה על קרנת המזבח באצבעך^[25], ונלמד סתום מן המפורש, והסוברים שהכתוב באצבעו נדרש על שניהם, הוא מטעם שנדרש על לקיחה כפשטות הכתוב, ונדרש על נתינה לפי שנלמד מן הכתוב: ונתת על קרנות המזבח באצבעך^[26].

בכלל מדת דבר הלמד מענינו

מקרא הנדרש לפניו או לאחריו - וכן לפני פניו^[27] - יש מן הראשונים שכתבו שהיא בכלל מדת דבר-הלמד-מענינו* שהיא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם^[28].

במקום שיש היקש

במקום שיש הקש* בתחילת הכתוב הנכתב לדרשה, כגון שנכתב וי"ו החיבור ^[29], נדרש המקרא לפניו אף לסוברים שבכל מקום אין מקרא נדרש לפניו^[30].

לפני פניו

מקרא הנדרש לפניו לסוברים כן^[31], או במקום שבודאי נדרש לפניו, כגון שהוקש לכתוב שלפניו^[32], נחלקו תנאים ואמוראים אם - משום סמיכות הפרשיות^[33] - נדרש אף לפני פניו^[34].

הסוברים שנדרש לפני פניו

יש מהתנאים ואמוראים הסוברים שמקרא נדרש לפני פניו: בדעת חכמים הסוברים שאם לא נהגו ביובל* במקצת מדיני היובל, כגון שלא תקעו בשופר, או שלא שילחו עבדיהם העבריים^[35], אינו נוהג שאר דיני היובל^[36], בטעם הדבר אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לפי שסוברים שמקרא נדרש לפני פניו, ומיעוט הכתוב: יובל הוא^[37], שאם עשה דברים הללו הוא יובל ואם לאו אינה יובל, והמיעוט נדרש על שילוח עבדים האמור בכתוב שלפניו ואף על תקיעת שופר האמור בכתוב שלפני פניו^[38]. ר' אחא או רבינא שאמרו ששומר-חנם* פטור בתשלומים כשפשע אם "בעליו עמו"^[39], הוא לפי שסוברים מקרא נדרש לפני פניו, לפיכך הפטור האמור בשואל*: בעליו עמו^[40], נאמר אף על שומר חינם האמור בכתוב שלפני פניו^[41]. ר' יוחנן שאמר שיש יד* בהכשר אוכלים, שאם הוכשר היד הוכשר האוכל^[42], סובר שמקרא נדרש לפני פניו לפיכך הכתוב: לכם^[43], שמרבה ידים^[44], נדרש לענין טומאה בכתוב שלפניו: טמא הוא^[45], וכן לענין הכשר בכתוב שלפני פניו: וכי יתן מים וגו'"^[46]. ר' חייא בר אבא או ר' יוסי שאמרו שבעון מזוזה ובעון ביטול תורה בנים מתים^[47], לפי שסוברים מקרא נדרש לפני פניו, לפיכך הכתוב: למען ירבו ימיכם וימי בניכם^[48], נדרש לפניו על הכתוב בענין מזוזה: וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך^[49], וכן נדרש לפני פניו על הכתוב בענין תלמוד תורה: ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם וגו'^[50].

הסוברים שאינו נדרש לפני פניו

יש מהתנאים ואמוראים הסוברים שמקרא אינו נדרש לפני פניו: ר' יהודה שאמר שאם לא תקעו בשופר ביובל*^[51], נוהג שאר דיני היובל^[52], אף על פי שאמר הכתוב: יובל הוא^[53], ובא למעט שאם לא נהג דיני היובל אינה יובל^[54], סובר שאין המקרא נדרש לפני פניו, לפיכך אין המיעוט נדרש אלא על שילוח עבדים האמור בכתוב שלפניו: וקראתם דרור וגו'^[55], ולא על תקיעת שופר האמור בכתוב שלפני פניו: והעברת שופר וגו'^[56]. ר' אחא או רבינא שאמרו ששומר-חנם* אינו פטור בתשלומים כשפשע אם "בעליו עמו"^[57], סוברים שאין המקרא נדרש לפני פניו, לפיכך הפטור האמור בשואל*: בעליו עמו^[58], אינו נדרש על שומר חינם האמור בכתוב שלפני פניו^[59]. ר' חייא בר אשי אמר רב הסובר שאין יד* בהכשר אוכלים, שאם הוכשר היד לא הוכשר האוכל^[60], סובר שאין המקרא נדרש לפני פניו, לפיכך הכתוב: לכם^[61], שמרבה ידים^[62], נדרש לענין טומאה בכתוב שלפניו: טמא הוא^[63], ולא לענין הכשר בכתוב שלפני פניו: וכי יתן מים וגו'"^[64]. ר' חייא בר אבא או ר' יוסי שאמרו שבעון מזוזה בנים מתים, ולא בעון ביטול תורה^[65], סוברים שאין המקרא נדרש לפני פניו, לפיכך הכתוב: למען ירבו ימיכם וימי בניכם^[66], נדרש לפניו על הכתוב בענין מזוזה: וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך^[67], ולא נדרש לפני פניו על הכתוב בענין תלמוד תורה: ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם וגו'^[68]. ר' אלעזר בן ר' שמעון סובר שאם קיבל דם פר המילואים* בשמאל כשר^[69], סובר שאין המקרא נדרש לפני פניו, לפיכך הכתוב האמור בפר המילואים: באצבעך^[70], הולך על נתינה האמור לפניו: ונתת על קרנת המזבח^[71], ולא על קבלה האמור בכתוב שלפני פניו: ולקחת מדם הפר^[72].

אם לפני פניו שוה בכל מקום

יש שכתבו שהסוברים שמקרא נדרש לפני פניו במקום אחד, אינו בהכרח שבכל מקום הוא נדרש לפני פניו, וכן הסוברים שאינו נדרש לפני פניו במקום אחד, אינו בהכרח שבכל מקום אינו נדרש לפני פניו^[73], שהכל לפי הענין^[74]. ויש סוברים שלסוברים במקום אחד שנדרש לפני פניו סוברים שבכל מקום נדרש הוא לפני פניו, וכן הסוברים במקום אחד שאינו נדרש לפני פניו סוברים כן בכל מקום^[75].

יוצא מן הכלל

בדין יובל* שאמרו בדעת ר' יהודה שהכתוב: יובל "הוא"^[76], שנדרש לפניו ולא לפני פניו^[77], יש מן הראשונים שכתבו שבכל מקום לר' יהודה מקרא נדרש לפני פניו, ודוקא כאן אינו נדרש לפני פניו כיון שריבה הכתוב "יובל"^[78]. ויש מן הראשונים סוברים בדעת ר' יהודה שבכל מקום אין מקרא נדרש לפני פניו^[79].

להלכה יש שכתבו שנדרש אף לפני פניו^[80].

הערות שוליים