אנציקלופדיה תלמודית:מצוה דרבנן
|
|
הגדרת הערך - מצוות עשה שחיובן מדברי-סופרים*.
מנינן
מלבד תרי"ג המצוות שנצטוינו בהם בתורה[1], מנו ראשונים ואחרונים עוד מצוות עשה[2], שהם מדברי-סופרים*[3], דהיינו ראשוני חכמי תורה-שבעל-פה*[4], שישבו בבית-דין-הגדול*[5].
במנין המצוות דרבנן, נחלקו הדעות:
א) ראשונים מנו שש מצוות עשה: א) ערובין[6], דהיינו ערוב-חצרות*[7]; ב) אבלות*[8], שאינה נוהגת - לסוברים כן[9] - כלל מן התורה[10]; ג) תשעה-באב*[11], ושאר התעניות[12] המפורשים בכתוב: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי[13]; ד) מקרא-מגילה*[14]; ה) חנכה*[15]; ו) נטילת-ידים*[16].
ב) ואחרונים מנו שבע מצוות עשה דרבנן[17]: א) נר חנוכה[18]; ב) נר שבת[19]; ג) קריאת ההלל*, שחיובה - לסוברים כן[20] - מדברי סופרים[21]; ד) מקרא-מגילה*[22]; ה) נטילת-ידים*[23], לפני אכילת פת[24], או אף לפני קריאת-שמע*, תפלה* ודבר שטיבולו במשקה[25]; ו) ערובין[26], דהיינו לערב ערוב-חצרות* ושתופי-מבואות* וערוב-תחומין* וערוב-תבשילין*[27]; ז) ברכות*[28], שהן כולן מדברי סופרים, מלבד ברכת-המזון*[29]. וכתבו אחרונים שלמנין שבע המצוות דרבנן, יחד עם תרי"ג מצוות שהן מן התורה[30] - לסוברים שאין מונים במנין-המצות* מצוות עשה שהן דרבנן[31] - נמצא מנין המצוות גימטריא* כת"ר[32], כמנין האותיות שבעשרת הדברות[33].
על פרטי ודיני אבלות*, ע"ע. על פרטי ודיני חנכה*, ע"ע. על פרטי ודיני מצות הדלקת נר חנוכה, ע"ע חנכה: מצות נר חנוכה. על פרטי ודיני מקרא-מגילה*, ע"ע. על פרטי ודיני נטילת-ידים*, ע"ע. על פרטי ודיני ערוב-חצרות*, ע"ע. על פרטי ודיני ערוב-תבשילין*, ע"ע. על פרטי ודיני ערוב-תחומין*, ע"ע. על פרטי ודיני התעניות שנזכרו בכתוב, ע"ע עשרה בטבת וצום גדליה ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב. על פרטי ודיני שתופי-מבואות*, ע"ע.
כח חכמים לתקן מצוות
בסמכות יושבי בית-דין-הגדול* לתקן תקנות מחודשות, שאין להן עיקר בתורה, נחלקו הדעות: א) יש מהראשונים סוברים שהדבר תלוי במחלוקת אמוראים, שלדעת רב אויא שפירש שהטעם שמברכים ברכת- המצות* על מצוות דרבנן, ואומרים בהן "וציונו", אף על פי שלא נצטוינו עליהן בתורה, הוא משום שמצוות דרבנן הן בכלל איסור "לא-תסור*"[34], אף תקנות דרבנן מחודשות שאין להן עיקר בתורה, הן בכלל איסור "לא תסור", ולדעת רב נחמן בר יצחק, שפירש שהטעם שמברכים על מצוות דרבנן, הוא שהן בכלל הכתוב: שאל אביך ויגדך[35], תקנות מחודשות אינן בכלל לא תסור[36], שלדעתו, "לא תסור", לא נאמר אלא בתקנות שהוסיפו חכמים במצוות התורה, כגון איסורי שבות מדבריהם בשבת*, שחכמים אמרו, שכל שבות היא בכלל "מלאכה" שנאסרה בשבת, ודברים אלו שהוסיפו, הם כעין פירוש התורה, אבל לא בתקנות מחודשות שאי אפשר להסמיכן על לאו של לא תסור, שאין זה בכלל תחילת הכתוב: כי יפלא ממך דבר למשפט[37], או שלא נאמר לא תסור, אלא על גזירות ותקנות שהן סייג לתורה, והן מעין של תורה, ולא על תקנות מחודשות מדרבנן שאינן סייג לתורה[38]. ויש מן הראשונים מוסיפים, שאף רבה בר בר חנה שאמר בשם רבי יוחנן שאין מברכים כלל על מצוות דרבנן[39], טעמו, שהוא סובר שתקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, אינן בכלל "לא תסור"[40]. ב) ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שלא נחלקו אמוראים על תקנות מחודשות דרבנן שאין להן עיקר בתורה, ולדברי הכל הן בכלל "לא תסור", ואף האמוראים שלא פירשו שמברכים עליהן משום "לא תסור", אינו משום שאין בהן לא תסור, אלא מטעמים אחרים[41]. ג) ויש מהאחרונים שכתבו, שלדברי הכל תקנות שאין להן עיקר בתורה אינן בכלל "לא תסור", ולא אמר רב אויא שמברכים על מצוות דרבנן משום "לא תסור", אלא בהדלקת נר חנוכה, שלדעתו יש לה עיקר בתורה, שהוא סובר שחובה מן התורה לעשות זכרון לנס*[42]. ד) ויש מן האחרונים מחלקים להיפך, שתקנות ומצוות מחודשות דרבנן, יש בהן איסור תורה "לא תסור", ואיסורים ומצוות דרבנן שנעשו לסייג לא אמרו בהם אלא אסמכתא* מ"לא תסור"[43].
להלכה, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים, מצוות דרבנן מחודשות, שאין להן עיקר בתורה, הן בכלל לא תסור[44]. ויש סוברים שאינן בכלל לא תסור[45].
ברכת המצוות
ברכת-המצוות*, אם מברכים אותה אף על מצות-עשה* שהיא מדרבנן, נחלקו אמוראים: א) לדעת הנאמר בתלמוד בסתם[46], ולדעת רב[47], ורב אויא ורב נחמן בר יצחק[48], ואביי[49], ולדעת ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי וחייה בריה דרב בירושלמי[50], מברכים: אשר קדשנו במצותיו וצונו וכו'[51], וכן הלכה[52], שכן הלכה כפי מה שנאמר בתלמוד בסתם[53]. ואף על פי שמברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו וכו', וזו אינה אלא מצות חכמים, הרי נצטוינו מן התורה לשמוע לדברי חכמים[54]. ב) ולדעת רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן - ורב חונה בירושלמי[55] - אין מברכים על מצוה שמדרבנן[56], כפי הדין בהפרשת דמאי*, שאין מברכים עליו[57].
לסוברים - וכן הלכה[58] - שמברכים ברכת המצוות על מצוות עשה דרבנן[59], נחלקו אמוראים במקור החיוב: א) לדעת רב אויא - וכן נאמר בתלמוד בסתם[60] - הדבר נלמד ממה שנאמר: לא-תסור* מן הדבר אשר יגידו לך וגו'[61], וחיובו הוא בלאו[62]. ויש מהראשונים שפירשו לדעתו, דהיינו מתחילת הכתוב: אשר יאמרו לך תעשה[63], וחיובו הוא בעשה[64]. ב) ולדעת רב נחמן בר יצחק, הדבר נלמד ממה שנאמר: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך[65].
זקן ממרא
זקן-ממרא*, לסוברים שנעשה זקן ממרא אף על דקדוקי סופרים[66], צידדו אחרונים, שאף לסוברים שיש לאו של לא-תסור*[67] במצוות מחודשות[68], מכל מקום אינו נעשה זקן ממרא על מצוות מחודשות מדבריהם, אלא על דברים שנעשו לסיג*, שהם בכלל על פי התורה אשר יורוך[69].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע מנין המצות. ושם, שי"ס שמונים בכלל התרי"ג מצוות אף המ"ע דרבנן.
- ↑ ע"ע מצות עשה.
- ↑ עי' סמ"ג הק' לעשין דרבנן; עי' כתר תורה לר"ד ויטל סוף מנין תרי"ג מצוות. וע"ע דברי סופרים ציון 81 ואילך.
- ↑ ע"ע דברי סופרים ציון 1 ואילך.
- ↑ ע"ע: סמכותם. ועי' להלן ציון 34 ואילך.
- ↑ עי' סמ"ג שם ועשין דרבנן א.
- ↑ עי' סמ"ג עשין דרבנן א.
- ↑ עי' סמ"ג הק' לעשין דרבנן; סמ"ג עשין דרבנן ב.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 30 ואילך. ושם, ציון 1, שי"ח.
- ↑ עי' סמ"ג שם, שרק אנינות (ע"ע) מקורה בתורה (ע"ע אנינות ציון 2 ואילך), ולאחר קבורה אינו נוהג כלל אבלות.
- ↑ סמ"ג הק' לעשין דרבנן ועשין דרבנן ג.
- ↑ ע"ע תענית.
- ↑ זכריה ח יט. עי' סמ"ג עשין דרבנן ג.
- ↑ סמ"ג הק' לעשין דרבנן ועשין דרבנן ד. ועי' ציון הבא.
- ↑ סמ"ג הק' לעשין דרבנן ועשין דרבנן ה. ועי' סמ"ג עשין דרבנן ה, שנ' שכולל כל מצות חנוכה בכלל מצוה זו, ועי' ציון הקודם, שמנה מקרא מגילה, ולא מנה פורים, וצ"ב.
- ↑ סמ"ג הק' לעשין דרבנן.
- ↑ כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס; תניא פ' נג; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי בכותרת הספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס.
- ↑ ע"ע חנכה: מצות נר חנוכה. כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה א; כתר תורה לרד"א פרסקי מצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה א.
- ↑ ע"ע נר שבת ויום טוב. כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה ב; כתר תורה לרד"א פרסקי שם מצוה ב.
- ↑ ע"ע הלל ציון 48 ואילך. ושם, ציון 18 ואילך, שי"ח.
- ↑ עי' כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה ג; כתר תורה לרד"א פרסקי שם מצוה ג.
- ↑ עי' כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה ד; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם מצוה ד.
- ↑ עי' כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה ה; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם מצוה ה.
- ↑ עי' כתר תורה לר"ד ויטל מצוות דרבנן שם; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם.
- ↑ ע"ע נטילת ידים. עי' כתר תורה לר"ד ויטל שם.
- ↑ כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה ו; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם מצוה ו.
- ↑ עי' כתר תורה לר"ד ויטל מצוות דרבנן ו; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם.
- ↑ כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר ומצוות דרבנן שבסוה"ס מצוה ז; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם מצוה ז.
- ↑ ע"ע ציון 1 ואילך. עי' כתר תורה לר"ד ויטל מצוות דרבנן ז; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי שם. וע"ע ברכה מעין שלש ציון 8 ואילך, שי"ס שחיובה מה"ת. וע"ע ברכת המצוות ציון 8 ואילך. וע"ע ברכת התורה ציון 1 ואילך, שי"ס שחיובה מה"ת.
- ↑ ע"ע מנין המצוות.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ עי' כתר תורה לר"ד ויטל בסוף ההק' לספר; עי' תניא שם.
- ↑ עי' כתר תורה שם; עי' כתר תורה לרד"א פרסקי בהק'.
- ↑ דברים יז יא. עי' ציון 61 ואילך.
- ↑ דברים לב ז. עי' ציון 65.
- ↑ רמב"ן בהשגות לספה"מ שורש א, לסוברים שאין לא-תסור (ע"ע) מה"ת בדרבנן (ע"ע לא תסור ציון 218 ואילך); דרשות הר"ן דרוש ז ד"ה ואם תקשה ודרוש יג ד"ה ומה שאמרו, לסוברים שיש לא תסור מה"ת בדרבנן (ע"ע הנ"ל ציון 213 ואילך); ריטב"א שבת כג א; מיוחס לר"ן שם; כללי המצוות ע' חכמים.
- ↑ דברים יז ח. רמב"ן שם; דרשות הר"ן שם ושם.
- ↑ כללי המצוות שם.
- ↑ עי' ציון 55 ואילך.
- ↑ עי' רמב"ן שם. ועי' ראבי"ה ח"ג סי' תתמג, שביאר דעה זו באופ"א.
- ↑ מגילת אסתר לספה"מ שם, בד' הרמב"ם שם, וכעי"ז בליקוטי חבר בן חיים ח"ב עמ' מח א ד"ה רב נחמן ועמ' מח ב ד"ה רב איקלע ושו"ת לבושי מרדכי (וינקלר) יו"ד תליתאי סי' יג ד"ה מ"ש; קנאת סופרים לספה"מ שם ד"ה והנה וחי' חת"ס שבת שם ד"ה רב ותורת נביאים מאמר לא תסור ד"ה ואולם; עי' כלי חמדה האזינו סי' ד אות ד.
- ↑ ע"ע. חי' חת"ס שם ד"ה והיכן, ע"פ מגילה יד א.
- ↑ פמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ג אות ל, בד' רשב"א מגילה יט ב; אהבת דוד קונ' הספיקות כלל כה סק"ב; ועי' אורח משפט סי' לד ס"ג ד"ה והנה דעת.
- ↑ עי' רמב"ן בהשגות לספה"מ שורש א, בד' רמב"ם שם ובהק' לרמב"ם סוף מנין המצוות; עי' אבנ"ז יו"ד סי' קכז אות ד.
- ↑ עי' רמב"ן שם; עי' קרי"ס ממרים פ"א ופמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"א אות מ ושו"מ רביעאה ח"ב סי' נז, בד' רמב"ם שם ה"ב.
- ↑ עי' שבת כג א; עי' סוכה מו א.
- ↑ עי' סוכה מו א.
- ↑ עי' ציונים 61 ואילך, 65.
- ↑ עי' שבת שם, לגבי נר חנוכה; עי' מגילה כא ב, לגבי מקרא מגילה.
- ↑ עי' ירו' סוכה פ"ג ה"ד.
- ↑ עי' שבת שם.
- ↑ עי' שאילתות שאי' כג ורי"ף שם (י א) ועוד, לגבי נר חנוכה (עי' ציון 18); עי' רמב"ם ברכות פי"א ה"ג וספה"מ שורש א; עי' השגות הרמב"ן שם; עי' מאירי שבת כה א; עי' ריטב"א סוכה מה א. ועוד.
- ↑ ע"ע הלכה: מתוך סוגיות התלמוד ציון 135 ואילך. עי' ריטב"א שם.
- ↑ עי' רמב"ם שם.
- ↑ רב חונה בירו' שם, לפי ר' חונה בשם רב יוסף בירו' שם.
- ↑ סוכה מה ב, לפי ריטב"א שם, ועיי"ש מו א ורש"י ד"ה ה"ג ואנן.
- ↑ ע"ע דמאי ציון 101 ואילך. ר' חונה בשם רב יוסף בירו' שם, בד' רב חונה בירו' שם. ועי' רב עמרם בשבת שם, המקשה על ברכת המצוות על נר חנוכה ממה שאין מברכים על דמאי, ועי' אביי בגמ' שם, שתי' שאע"פ שאין מברכים על דמאי מברכים על מ"ע דרבנן, ששאני דמאי שאינו אלא מטעם ספק.
- ↑ עי' ציון 52.
- ↑ עי' ציון 46 ואילך.
- ↑ עי' סוכה מו א.
- ↑ דברים יז יא. עי' שבת כג א, לגירסתנו. בגמ' שם, לגי' שאילתות שאי' כו: רב אויה.
- ↑ עי' קנאת סופרים לספה"מ שם ד"ה והנה; עי' חי' חת"ס שבת שם ד"ה רב; עי' תורת נביאים מאמר לא תסור ד"ה ואולם.
- ↑ דברים שם. רמב"ם שם, לפי כס"מ שם.
- ↑ עי' כס"מ שם. ועי' כלי חמדה האזינו סי' ג סוף אות ב.
- ↑ דברים לב ז. עי' שבת שם, לגי' שאילתות שם (ולגירסתנו: רב נחמיה); עי' סוכה שם. ועי' רוקח סי' רסו, שהביא שמברכים משום לא תסור ומשום שאל אביך.
- ↑ ע"ע זקן ממרא ציונים 95 ואילך, 100.
- ↑ דברים יז יא.
- ↑ עי' ציונים 34 ואילך, 41, 43.
- ↑ דברים יז יא. תורת נביאים מאמר לא תסור ד"ה עוד, ע"פ סנהדרין פז א.