אין מוקדם ומאוחר בתורה

המונח אין מוקדם ומאוחר בתורה משמעו שסיפורי התורה שבכתב לא בהכרח כתובים על פי הסדר הכרונולוגי שבו קרו הדברים. אין משמעותו של הכלל שאין סדר לתורה, אלא שהסדר הוא בבסיסו כרונולוגי אך לפעמים משיקולים שונים התורה סוטה מהסדר הכרונולגי לסדר ענייני. מקורו של הביטוי הוא בספרי בהעלותך סד, ובפסחים ו:, שם מדובר על תחילת ספר במדבר. פרק א עוסק במפקד שנעשה "באחד לחודש השני בשנה השנית" - א אייר ופרק ט' עוסק בציווי על פסח שקרה בניסן. הרמב"ן (במדבר ט א ד"ה בשנה השנית) מסביר שהסיבה היא, שהתורה רצתה קודם להשלים את העיסוק באוהל מועד, ואז הזכירה אזהרה על הפסח. דוגמאות נוספות:

• לדעת רש"י (שמות לא יח) , חטא העגל (שמות לב) קדם לציווי המשכן (שמות כה)
• לדעת האבן עזרא (במדבר טז א) ,מחלוקת קורח ועדתו קדמה לחטא המרגלים. רמב"ן (שם) חולק עליו וטוען שאין להשתמש בכלל זה כאשר אין אילוץ פרשני להשתמש בו.
• ישנו שימוש בכלל זה גם בתוך פרשיות ואפילו בתוך פסוק, ולא רק בין פרשיות. (ראב"ע שמות ד יט, רש"י שמות ד כ)