The Benefit & Necessity of Adam's Punishment of Financial 'Sweat'

When God punishes, it is always educational and beneficial. How much more so regarding the famous human sin of Adam in the Garden of Eden which decreed that livelihood will be earned only through the "Sweat of your brow". Our rabbis teach that God will occasionally even do miracles and change nature, in order to keep this "law of nature" Rav Kook explains why this difficulty to make a living is so inherent, essential and basically "untouchable". (Rav Kook's Ayn Aya Series, Masechet Shabbat v, 4-5)

Rabbi Ari Shvat

Kislev 5783

4 min read • 0 min listen

1. שבת דף נג ע"ב
אמר רב יהודה, בא וראה כמה קשין מזונותיו של אדם שנשתנו עליו סדרי בראשית. א"ר נחמן, תדע דאתרחיש ניסא ולא איברו מזוני [רש"י: תדע – דקשין. דמרחשי ניסא - מן השמים לכמה הצלות לנפשות אדם. ולא איברו מזוני - ואין נס זה רגיל שיבראו מזונות לצדיקים בביתם שימצאו חיטין גדילין באוצרותיהן:]

2. עין איה, שבת ה, ד+ ה
א. הנס יעשה בפרטים, ובדברים המיוחדים שאינם מקיפים את כלל החיים, שתעודת ההנהגה היא ביסוד הטבע חק עליון בעולמו. וכאשר נשקול ענין אחד בערכו, אם הוא ענין כללי, שראוי הוא לעמוד בטבעו, או חלק אחד פרטי שהוא מתיחס לעניני הניסים שהם נועדים לחלק מחלקי המציאות, לפי תכונת כ"א מהם ויחוסו לתכלית הנצרך מאותו המאורע של הנס, צריכים אנו להבין כי עניני הכלכלה הם מוסבכים עד מאד.
ב. והסידור שסדר אדון כל המעשים ב"ה בעולמו, שיהיה כח דרישת הכלכלה כח דוחף ורודה בכלל החיים, להעמיד את צורת החיים באותו הצביון הרצוי שילך למטרתו, הוא מבונה דוקא ע"פ אותו הסדר הטבעי של הכלכלה הבא עם כל הזמנת הסיבות עליו, ואם הנהגה זו תהיה בטלה, אז יקבלו כלל החיים שינוי מיוחד שכבר יצאו מכללות ערכם.
ג. ע"כ, מזונותיו של אדם מוכרחים להיות קשים, מיוסדים באגודת הסיבות המקושרות זו בזו, וההמצאה של השגת גורמי הכלכלה במקום שלא הוכנו הסיבות לזה, הוא דבר המקושר באלפי סיבות, שלא רק נס פרטי נצרך לזה כ"א שינוי סדר במרחב גדול ומתפשט מאד במציאות, עד שיותר נכון למצב ניסי הוא שישתנו עליו בעצמו סדרי בראשית ולא שישונו המון הסדרים שיש להם תכלית נעלה בעמידתם בציביונם.

3. עין איה, ה, ה
א"ר נחמן, תדע דאתרחיש ניסא ולא איברו מזוני [רש"י: תדע – דקשין. דמרחשי ניסא - מן השמים לכמה הצלות לנפשות אדם. ולא איברו מזוני - ואין נס זה רגיל שיבראו מזונות לצדיקים בביתם שימצאו חיטין גדילין באוצרותיהן:]
א. הסדרים המקושרים בחיי החברה להספקת הכלכלה והמצאתה, לבד מה שמצאנו אותם מסובכים ונארגים זה בזה, בהמון הענינים הרבים שבחיי האגודה האנושית, ואגודת החיים מראש ועד סוף, הנה צריכים אנחנו להבין [ש]יש לזה תעודה מוסרית גדולה, שיהיו הדרכים של השגת המזון דוקא בזה האופן, והקושי בעצמו הנמצא בהשגת המזון עד שצריך להפנות אליו הכח היותר נשגב שבכחות העבודה והחיל המחשבי הנפלא של האדם, בזה עצמו יש דבר מכוון מאד לתכלית הצדק והמוסר שבהדרכה אנושית.
ב. וכאשר תכלית הניסים בכללם היא להעמיד את מצב המוסר והמעמד הרוחני בכללו, בדעת השם ית', שהוא יסוד המוסר, לעדי עד, בהתגדלו והתרוממו, ע"כ רחוק הדבר שיפגע הנס בשינוי הדברים המיוסדים לעצם תכלית המוסר. ע"כ, מעט ישנה השם יתברך את הבחירה האנושית ע"פ נס, מפני שכל יסוד התהלוכה הניסית היא להעמיד את הבחירה החפשית על מצב עליון ונשא, ואיך ישונה ערכה ותכונתה בעצמה, והיא המרכז של כל הניסים עצמם. והוא הדין שכל דבר היותר קרוב לתכלית המוסר והצדק, יהיה הנס יותר רחוק מגבולו, כי לא יתכן לשנות את התכלית והמטרה עצמה כ"א את הגורמים והדרכים.
ג. ע"כ אנו מכירים, שלבד ההתפשטות של המון הסיבות שיש בגרמת הכלכלה, שע"כ ראוי מאד להיות מרחיב את הסיבות, שתהיה הכלכלה מצויה אל הכלל כפי הנדרש ולא להיות סומך בזה על סידור ניסי, כי שינוי הסדר בזה הוא מעכב את כל התכלית הערוך מקורא הדורות מראש ב"ה, שיבא האושר האנושי הכללי והפרטי דוקא ע"פ הסדרים הללו של מצב המסובך שבמזונות, הנה יש תכלית מוסרי כללי בזה הסדר.
ד. ע"כ מתרחש ניסא בדברים, אחרי שאין בסידורם נעיצה של יסודות כלליים שההצלחה האנושית הכללית נשענת עליהם, ולא איברו מזוני, כי תלויה ההצלחה האנושית דוקא ע"פ הדרכתה בזה המצב של ענין הסדר בדרכי הכלכלה ומקום הדאגה, והגברת הכחות להקל את ההספקה ע"י עבודה ועמל, והם מצטרפים לכל דרכי היושר של משפט וצדקה בארץ, שהם יסוד חפץ ד' ב"ה בעולמו.
ה. ע"כ מתרחש ניסא ולא איברו מזוני, ומזה אנו למדים שהגורם הכלכלי, ע"פ צורתו הקצובה מאת מחולל כל ב"ה, הוא גורם היותר עיקרי לכל המון המאורעות החומריים והרוחניים שבעלילות פני ההיסתוריה האנושית, שבה חקק צור עולמים ב"ה ע"י גילויה של תורת אמת, באורן של ישראל, את התכנית של הצורה היותר מוצלחת ורצויה לטובה היותר מעולה, ובהסיר סבת חיפוש הכלכלה שמיוסד דוקא ע"פ סידור הטבעי הקבוע בה, יופסק הכח של השלשלת הגדולה הזאת של קישור בני האדם והשלמתן, שזהו מטרת כל הניסים וכללות ההנהגה האנושית בכללה. ע"כ ישתנו דברים אחרים, וסדר הטרף יהיה לחק קבוע. מנלן דחוק לישנא דמזוני הוא, דכתיב "ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה" (משלי לא, טו).

4. ביצה טז ע"א
מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא דכתיב (בראשית מז, כב) ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה. מר זוטרא אמר מהכא (משלי ל, ח) הטריפני לחם חקי".

5. ברכות ה ע"ב
רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא בעינייכו? אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא? אמר להו אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא לימא. אמרו ליה הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה אמרו ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים. אמר להו קבילנא עלי דיהיבנא ליה. איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא, ואיכא דאמרי אייקר חלא ואיזדבן בדמי דחמרא.
6. הראי"ה קוק, עין איה ברכות, א, לח, על ברכות ה ע"א
רב הונא הו"ל ת' דאני חמרא כו', איכא דאמרי הדר חלא והוי חמרא, וא"ד אייקר חלא וקם בדמי חמרא".
זה פשוט דלא עביד קוב"ה נס בלא צורך . כי השי"ת רוצה בקיום הטבע, א"כ כשיש בנס צורך לעשות ליראיו, אז למעוטי בניסא עדיף. והנה יש מיעוט בכמות ומיעוט באיכות, ובזה פליגי מהו ראוי יותר למעט, איכות הנס אע"פ שעי"ז יתגדל בכמות, או כמות הנס אע"פ שעי"ז יתגדל באיכות. והנה החזרת היין לחומץ היא נס גדול באיכותו, שאינו בסדר הטבע כלל. אבל הוא קטן בכמות, שאינו מתפשט כ"א על אלה הת' דאני חמרא של הצדיק. אבל באייקור חלא וקם בדמי חמרא, הוא נס קטן באיכות, שהולך ע"פ דרכי הטבע, אבל הוא גדול בכמות שהרי הוא צריך להתפשט על הרבה ענינים, עד שיגיע שיתייקר החלא בדמי חמרא, וס"ל לא"ד דיותר טוב למעט איכות הנס אע"פ שמתגדל בכמותו.

Ein Aya