רבי שבתי כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''רבי שבתי הכהן''' (המכונה על שם ספרו '''[[הש"ך]]'''), מגדולי הפוסקים ה[[אחרונים]]. | '''רבי שבתי הכהן''' (המכונה על שם ספרו '''[[הש"ך]]'''), מגדולי הפוסקים ה[[אחרונים]]. | ||
נולד בשנת שפ"ב בעיר אמסטיביו שבפולין, לאביו רבי מאיר, רב העיירה. למד בישיבתו של רבי יהושע | נולד בשנת שפ"ב בעיר אמסטיביו שבפולין, לאביו רבי מאיר, רב העיירה. למד בישיבתו של [[רבי יהושע מקראקא]] (בעל 'מגיני שלמה') ובישיבתו של [[רבי נתן נטע שפירא]] (בעל 'מגלה עמוקות'). כבר בצעירותו נודע כעילוי. נשא לאשה את לינטה לאה וולף, מצאצאי [[רבי משה איסרליש]], הרמ"א. | ||
בגיל צעיר היה | בגיל צעיר היה חבר ב[[בית דין|בית הדין]] של וילנא. הוא נדד מעירו בעקבות גזרות ורדיפות, והגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם כיהן כרב עד מותו לאחר תקופה קצרה. על תקופת נדודים זו, מספרת האגדה שבתו אבדה לו, ונמצאה ע"י אחד השרים, וגדלה כבתו בלי שידעה כי היא יהודיה, עד שהחליטה ללא סיבה הנראית לעין להצטרף לעם היהודי, ואז נפגשה עם אביה, אולם אגדה זו לא הוכחה מעולם. | ||
בהיותו בן 24 הוציא לאור את ספרו [[שפתי כהן]] על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] ו[[חושן משפט]]. | בהיותו בן 24 הוציא לאור את ספרו [[שפתי כהן]] על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] ו[[חושן משפט]]. | ||
לאחר שיצא הספר [[טורי זהב]] (הט"ז) של [[רבי דוד הלוי סג"ל]], באותה השנה בה יצא הש"ך, חלק הט"ז בדברים מסוימים על הש"ך, והש"ך השיג עליו בספר '''"נקודות הכסף"''', ועליהם השיב הט"ז ב"דף האחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך ב"קונטרס אחרון". את הספר חיבר בהיותו בן 26 שנה. כמו כן, חיבר ספר על ה[[טור]] וה[[בית יוסף]], אך הוא אבד. חיבר גם את הספר '''"תקפו כהן"''' תוך חודש אחד בלבד. | לאחר שיצא הספר [[טורי זהב]] (הט"ז) של [[רבי דוד הלוי סג"ל]], באותה השנה בה יצא הש"ך, חלק הט"ז בדברים מסוימים על הש"ך, והש"ך השיג עליו בספר '''"נקודות הכסף"''', ועליהם השיב הט"ז ב"דף האחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך ב"קונטרס אחרון". את הספר חיבר בהיותו בן 26 שנה. כמו כן, חיבר ספר על ה[[טור]] וה[[בית יוסף]], אך הוא אבד. חיבר גם את הספר '''"תקפו כהן"''' תוך חודש אחד בלבד. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
נפטר בא' ב[[אדר]] תכ"ג, בגיל 41 בלבד. | נפטר בא' ב[[אדר]] תכ"ג, בגיל 41 בלבד. | ||
{{מיון רגיל:כהן שבתי}} | {{מיון רגיל:כהן שבתי}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה מ־11:53, 22 באפריל 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי שבתי הכהן (המכונה על שם ספרו הש"ך), מגדולי הפוסקים האחרונים. נולד בשנת שפ"ב בעיר אמסטיביו שבפולין, לאביו רבי מאיר, רב העיירה. למד בישיבתו של רבי יהושע מקראקא (בעל 'מגיני שלמה') ובישיבתו של רבי נתן נטע שפירא (בעל 'מגלה עמוקות'). כבר בצעירותו נודע כעילוי. נשא לאשה את לינטה לאה וולף, מצאצאי רבי משה איסרליש, הרמ"א. בגיל צעיר היה חבר בבית הדין של וילנא. הוא נדד מעירו בעקבות גזרות ורדיפות, והגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם כיהן כרב עד מותו לאחר תקופה קצרה. על תקופת נדודים זו, מספרת האגדה שבתו אבדה לו, ונמצאה ע"י אחד השרים, וגדלה כבתו בלי שידעה כי היא יהודיה, עד שהחליטה ללא סיבה הנראית לעין להצטרף לעם היהודי, ואז נפגשה עם אביה, אולם אגדה זו לא הוכחה מעולם. בהיותו בן 24 הוציא לאור את ספרו שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. לאחר שיצא הספר טורי זהב (הט"ז) של רבי דוד הלוי סג"ל, באותה השנה בה יצא הש"ך, חלק הט"ז בדברים מסוימים על הש"ך, והש"ך השיג עליו בספר "נקודות הכסף", ועליהם השיב הט"ז ב"דף האחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך ב"קונטרס אחרון". את הספר חיבר בהיותו בן 26 שנה. כמו כן, חיבר ספר על הטור והבית יוסף, אך הוא אבד. חיבר גם את הספר "תקפו כהן" תוך חודש אחד בלבד. כתב גם את הספר מגילת עיפה ובו קינות על חורבן יהדות אירופה בתקופתו, וכן כתב קינות על פרעות ת"ח ות"ט.
קביעת "ועד ארבע ארצות" היא שכשיש מחלוקת בין הש"ך לט"ז בענייני יורה דעה, פוסקים הלכה כט"ז. אולם, למרות זאת, מקובל בדרך כלל לפסוק הלכה כדברי הש"ך.
נפטר בא' באדר תכ"ג, בגיל 41 בלבד.