רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←מספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר''' מחבר פירוש '''מגן אברהם''' | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]], מחבר פירוש '''[[מגן אברהם]]'''על חלק [[אורח חיים]] שב[[שולחן ערוך]], שנמנה על הפירושים החשובים והמשמעותיים לחלק זה, והינו בעל השפעה רבה על עולם ההלכה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת שצ"ז בגומבין שבפולין | נולד בשנת שצ"ה או שצ"ז בגומבין שבפולין. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר, שהיה קרוב משפחתו. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ו[[דיין]] בקאליש. נפטר בג' ב[[תשרי]] שנת תמ"ג. | ||
==ספריו== | |||
===מגן אברהם=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מגן אברהם]]}} | |||
ספר '''מגן אברהם''' של חלק אורח חיים נכתב בהיותו בן 30. הוא נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, עד שהפך לאחד הפירושים הבסיסיים ביותר לחלק זה. על פי החלטת "[[ועד ארבע ארצות]]", בכל מחלוקת בחלק אורח חיים מוכרעת ההלכה על פי דברי המגן אברהם. | |||
על המגן אברהם התחברו מספר פירושים, המרכזיים שבהם הם "מחצית השקל" ל[[רבי שמואל קעלין]] ו"פרי מגדים" ל[[רבי יוסף תאומים]] מלבוב. | |||
== | ===שאר ספריו=== | ||
== | |||
* '''זית רענן'''- פירוש על [[ילקוט שמעוני]]. | * '''זית רענן'''- פירוש על [[ילקוט שמעוני]]. | ||
* '''מגן אברהם'''- על [[ | * '''מגן אברהם'''- על ה[[תוספתא]]. | ||
* '''שמן ששון'''- דרשות על התורה. | * '''שמן ששון'''- דרשות על התורה. | ||
* '''באר אברהם'''- חידושים ו[[שו"ת]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=96 תולדות מגן אברהם]''', בתוך: "תולדות גדולי הוראה" ניו יורק תשט"ו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=370&letter=A Jewish Encyclopedia] | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5395|מספר שנים=48}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גמובינר אברהם אבלי הלוי}} | {{מיון רגיל:גמובינר אברהם אבלי הלוי}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
| שורה 40: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל ליקוט של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של [[רבי חיים בנבנשתי]]: [[כנסת הגדולה]]. | |||
גרסה אחרונה מ־23:52, 9 בפברואר 2014
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר היה מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר פירוש מגן אברהםעל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, שנמנה על הפירושים החשובים והמשמעותיים לחלק זה, והינו בעל השפעה רבה על עולם ההלכה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת שצ"ה או שצ"ז בגומבין שבפולין. למד אצל רב העיר ר' יעקב יצחק גומבינר, שהיה קרוב משפחתו. בגיל שמונה עשרה ראה ברצח אביו על ידי קוזקים. לאחר מכן נתמנה לראש ישיבה ודיין בקאליש. נפטר בג' בתשרי שנת תמ"ג.
ספריו[עריכה]
מגן אברהם[עריכה]
- ערך מורחב - מגן אברהם
ספר מגן אברהם של חלק אורח חיים נכתב בהיותו בן 30. הוא נתפשט מאוד והוציא לו שם בכל פולין, עד שהפך לאחד הפירושים הבסיסיים ביותר לחלק זה. על פי החלטת "ועד ארבע ארצות", בכל מחלוקת בחלק אורח חיים מוכרעת ההלכה על פי דברי המגן אברהם.
על המגן אברהם התחברו מספר פירושים, המרכזיים שבהם הם "מחצית השקל" לרבי שמואל קעלין ו"פרי מגדים" לרבי יוסף תאומים מלבוב.
שאר ספריו[עריכה]
- זית רענן- פירוש על ילקוט שמעוני.
- מגן אברהם- על התוספתא.
- שמן ששון- דרשות על התורה.
- באר אברהם- חידושים ושו"ת.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שבח קנביל, תולדות מגן אברהם, בתוך: "תולדות גדולי הוראה" ניו יורק תשט"ו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| תקופת חייו של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
הספר זכה לתפוצה נרחבת ובכל ענייני אורח חיים פסקו רבני פולין וגרמניה את ההלכה על פיו. ר' אברהם גומבינר כתב את פירושו "מגן אברהם", הכולל ליקוט של מקורות מכל ספרי השו"ת, ונחשב כספר יסוד בפסיקת ההלכה. נעזר בספרו של רבי חיים בנבנשתי: כנסת הגדולה.