פרשת מטות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
* '''הטהרה שלאחר המלחמה'''- הלוחמים מצטווים להיטהר מטומאתם לאחר החזרה מהקרב, וכן מפורטים דיני טהרת הכלים שנלקחו מהשלל, על ידי [[טבילת כלים]] ו[[הגעלה]]. | * '''הטהרה שלאחר המלחמה'''- הלוחמים מצטווים להיטהר מטומאתם לאחר החזרה מהקרב, וכן מפורטים דיני טהרת הכלים שנלקחו מהשלל, על ידי [[טבילת כלים]] ו[[הגעלה]]. | ||
* '''פרשיית בני גד ובני ראובן'''- שבטי גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ. משה כועס עליהם, אך לבסוף מתרצה כאשר הם מסכימים לבוא חלוצים למלחמה במהלך כיבוש ארץ כנען. לשתי שבטים אלו מצטרף גם חצי שבט המנשה. | * '''פרשיית בני גד ובני ראובן'''- שבטי גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ. משה כועס עליהם, אך לבסוף מתרצה כאשר הם מסכימים לבוא חלוצים למלחמה במהלך כיבוש ארץ כנען. לשתי שבטים אלו מצטרף גם חצי שבט המנשה. | ||
==מטרת הנדרים== | ==מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית== | ||
הרב קוק {{הערה| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}. | [[הרב קוק]] {{הערה| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}. | ||
מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים. | מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים. | ||
גרסה מ־12:17, 24 ביולי 2019
|
|
פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש במדבר. הפרשה פותחת בדיני נדרים ודרך הפרתם, ולאחריה מופיעה מלחמת מדין כהמשך למתואר בפרשיות הקודמות. בסוף הפרשה מובאת בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן המזרחי, והתחייבותם לבוא חלוצים למלחמה בכיבוש ארץ כנען.
תוכן הפרשה
- דיני נדרים- דיני הנדרים ודרך הפרתם.
- מלחמת מדין- בעקבות חטא בני ישראל בפרשת פינחס עם בנות מדין, הקב"ה מצווה על משה לנקום במדין ולהילחם בהם. ישראל מנצחים את מדין, הורסים את עריהם והורגים את חמשת מלכי מדיין ואת בלעם.
- הטהרה שלאחר המלחמה- הלוחמים מצטווים להיטהר מטומאתם לאחר החזרה מהקרב, וכן מפורטים דיני טהרת הכלים שנלקחו מהשלל, על ידי טבילת כלים והגעלה.
- פרשיית בני גד ובני ראובן- שבטי גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ. משה כועס עליהם, אך לבסוף מתרצה כאשר הם מסכימים לבוא חלוצים למלחמה במהלך כיבוש ארץ כנען. לשתי שבטים אלו מצטרף גם חצי שבט המנשה.
מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית
הרב קוק [1] מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק "יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים". מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי חרטה- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי התרה בפתח- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.
קישורים חיצוניים
- טקסט פרשת מטות אתר ישיבה
- דברי תורה על פרשת מטות אתר ישיבה
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה
- ↑ פנקסי הראי"ה פנקס יג ד