Difference between revisions of "פרשת בחוקותי"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(דף חדש: {{פרשת שבוע}})
 
(קריאת הפרשה בציבור)
 
(6 intermediate revisions by 5 users not shown)
Line 1: Line 1:
 +
פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש [[ספר ויקרא|ויקרא]].
 +
 +
==תוכן הפרשה==
 +
*'''פרשת הברכה והקללה''' - אם ילך עם ישראל בחקות ה' וישמור על משפטיו, ה' יברך אותו ויביא עליו טובות רבות, ירבה את רכושו, צאצאיו ובטחונו וישכון בתוכו. לעומת זאת, אם יחטאו ישראל הם יענשו ברעות רבות - רעב, מחלות, מלחמות, ולבסוף גלות. הקב"ה מבטיח שגם כאשר יצאו ישראל לגלות הוא לא יעזבם, ובסופו של דבר ישיבם לארצם.
 +
*'''פרשת ערכים''' - לכל אדם מישראל יש "ערך", המשתנה עפ"י גילו ומינו. אדם יכול לנדור את ערכו ולהביאו - ואם הוא עני, יביא כאשר ידו משגת.
 +
*'''תמורה''' - אם אדם הקדיש בהמה לקרבן, אסור לו להחליף אותה באחרת. אם יעשה זאת - שתי הבהמות תתקדשנה בקדושת הקרבן.
 +
*'''דינים נוספים הנוגעים להקדש''' - הקדשת שדה, הקדשת בהמה טמאה (שלא יכולה להפוך לקרבן), דיני חרמים, מעשרות ומעשר בהמה.
 +
 +
==קריאת הפרשה בציבור==
 +
פרשת בחוקותי נקראת בחלק מהשנים לבדה, ובחלקן יחד עם [[פרשת בהר]], הקודמת לה. הפטרת בחוקותי היא ב{{מקור|תנ"ך:ירמיהו טז $ירמיהו טז}}{{מקור|תנ"ך:ירמיהו יז $-יז}}, העוסקת בפורענות שתבוא על ישראל כתוצאה מחטאיהם.
 +
 +
נוהגים לקרוא את פרשת הקללות בקול נמוך, במהירות וללא הפסקה, ולהעלות לתורה בפרשה זו את הקורא, הגבאי או רב הקהילה - כדי שלא יראה כאילו מעלים לתורה אדם שרוצים לקלל אותו בקללות האמורות בפרשה.
 +
==ונתתי שלום בארץ==
 +
בחלק הברכות שבפרשה, מבטיחה התורה שלאחר שמירת הברית והמצוות יבואו ברכה ושלום מאת הקב"ה: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". רש"י מסביר שברכת השלום היא החשובה מכולן ולמעשה השלום שקול כנגד הכל- אם אין שלום אין כלום.
 +
 +
אבל, מעיון בפסוקים עולה השאלה על איזה שלום בדיוק מדובר בפסוק? בהמשך הפסוק מובטח שלא תהיה מלחמה ו"חרב לא תעבור בארצכם" ובפסוקים שלפני כן כבר מובאת הברכה "וישבתם לבטח בארצכם", אז על איזה שלום מדובר שהקב"ה עתיד לתת בארץ?
 +
 +
האבן עזרא על הפסוק מפרש שמדובר בשלום פנימי בתוך העם. גם לאחר שישנו שלום מהאויבים ואף שגשוג כלכלי, עדיין רק אם ישנו גם שלום פנימי בתוך העם- אותו שלום יכול להחזיק את הכל. הרמב"ן בפירושו על הפסוק, מוסיף על דברי האבן עזרא, ומסביר שלא רק שצריך שלום פנימי בתוך העם, אלא שהשלום מתחזק אף יותר כאשר הוא מחובר לארץ ישראל. הרמב"ן מסביר שכאשר הברכה איננה רק לאדם פרטי אלא ניתנת לכלל העם היא הופכת לברכה משמעותית, ומחזקת את הקשר בין ישראל לקב"ה.
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [https://www.mgketer.org/parasha/33 פרשת בחקתי] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
 +
* [https://www.mgketer.org/parasha/33#hftraHeader הפטרת בחקתי (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
 +
 
{{פרשת שבוע}}
 
{{פרשת שבוע}}
 +
[[קטגוריה:פרשת השבוע|בחוקותי]]
 +
[[קטגוריה:ספר ויקרא]]

Latest revision as of 00:42, 24 May 2019

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש ויקרא.

תוכן הפרשה[edit]

  • פרשת הברכה והקללה - אם ילך עם ישראל בחקות ה' וישמור על משפטיו, ה' יברך אותו ויביא עליו טובות רבות, ירבה את רכושו, צאצאיו ובטחונו וישכון בתוכו. לעומת זאת, אם יחטאו ישראל הם יענשו ברעות רבות - רעב, מחלות, מלחמות, ולבסוף גלות. הקב"ה מבטיח שגם כאשר יצאו ישראל לגלות הוא לא יעזבם, ובסופו של דבר ישיבם לארצם.
  • פרשת ערכים - לכל אדם מישראל יש "ערך", המשתנה עפ"י גילו ומינו. אדם יכול לנדור את ערכו ולהביאו - ואם הוא עני, יביא כאשר ידו משגת.
  • תמורה - אם אדם הקדיש בהמה לקרבן, אסור לו להחליף אותה באחרת. אם יעשה זאת - שתי הבהמות תתקדשנה בקדושת הקרבן.
  • דינים נוספים הנוגעים להקדש - הקדשת שדה, הקדשת בהמה טמאה (שלא יכולה להפוך לקרבן), דיני חרמים, מעשרות ומעשר בהמה.

קריאת הפרשה בציבור[edit]

פרשת בחוקותי נקראת בחלק מהשנים לבדה, ובחלקן יחד עם פרשת בהר, הקודמת לה. הפטרת בחוקותי היא בירמיהו טז-יז, העוסקת בפורענות שתבוא על ישראל כתוצאה מחטאיהם.

נוהגים לקרוא את פרשת הקללות בקול נמוך, במהירות וללא הפסקה, ולהעלות לתורה בפרשה זו את הקורא, הגבאי או רב הקהילה - כדי שלא יראה כאילו מעלים לתורה אדם שרוצים לקלל אותו בקללות האמורות בפרשה.

ונתתי שלום בארץ[edit]

בחלק הברכות שבפרשה, מבטיחה התורה שלאחר שמירת הברית והמצוות יבואו ברכה ושלום מאת הקב"ה: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". רש"י מסביר שברכת השלום היא החשובה מכולן ולמעשה השלום שקול כנגד הכל- אם אין שלום אין כלום.

אבל, מעיון בפסוקים עולה השאלה על איזה שלום בדיוק מדובר בפסוק? בהמשך הפסוק מובטח שלא תהיה מלחמה ו"חרב לא תעבור בארצכם" ובפסוקים שלפני כן כבר מובאת הברכה "וישבתם לבטח בארצכם", אז על איזה שלום מדובר שהקב"ה עתיד לתת בארץ?

האבן עזרא על הפסוק מפרש שמדובר בשלום פנימי בתוך העם. גם לאחר שישנו שלום מהאויבים ואף שגשוג כלכלי, עדיין רק אם ישנו גם שלום פנימי בתוך העם- אותו שלום יכול להחזיק את הכל. הרמב"ן בפירושו על הפסוק, מוסיף על דברי האבן עזרא, ומסביר שלא רק שצריך שלום פנימי בתוך העם, אלא שהשלום מתחזק אף יותר כאשר הוא מחובר לארץ ישראל. הרמב"ן מסביר שכאשר הברכה איננה רק לאדם פרטי אלא ניתנת לכלל העם היא הופכת לברכה משמעותית, ומחזקת את הקשר בין ישראל לקב"ה.

קישורים חיצוניים[edit]