עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
קוגל
מאכל מאיטריות הנעשה לכבוד שבת. "קוגל" הוא מאכל העשוי מאיטריות, ונהוג להכינו לכבוד שבת-קדש. הקוגל נעשה מאיטריות, שמן, ומרכיבים נוספים... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
חבתין (חבתי כהן גדול)
הגדרה - קרבן מנחה, עשויה על מחבת שהכהן הגדול מביא בכל יום חביתי כהן גדול מצות עשה להקריבם בכל יום, מחצית מהמנחה בבוקר עם תמיד של שחר...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אקבע אסורא
הגדרה - איסור והיתר שישנם לפנינו, ואיננו יודעים איזהו האיסור שתי חתיכות המונחות לפנינו, אחת של חלב ואחת של שומן, הרי זה אקבע איסורא...להמשך הערך |
הידעת? |
דין שומע כעונה בספירת העומר בניגוד לרוב המצוות הנעשות בדיבור, במצוות ספירת העומר אין דין שומע כעונה. הדבר אברהם חלק א סימן לד הסביר שמצוות הספירה איננה רק באמירת הספירה, אלא לספור באופן שיתקבע בליבו המניין של אותו היום. הוא מביא הוכחה לדבריו מכך שמי שאינו מבין עברית אינו יכול לצאת ידי חובת הספירה באמירת המניין בעברית, משום שמניין אותו היום לא התקבע בליבו. באותו האופן, ישנו חיוב מיוחד בספירה להגיד את הספירה בפיו ממש, ואי אפשר להסתפק בהבנה התלויה בשמיעת הדברים מאחר. |
פרשת השבוע |
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
דבר בעתו |
ברכת לישב בסוכה היא הברכה שמברכים לפני מצוות ישיבה בסוכה. על אף שמצוות הסוכה נעשית כבר מרגע כניסת האדם לסוכה, למעשה לא נוהגים לברך על כל כניסה לסוכה אלא רק כאשר יש שימוש מוגדר בסוכה כגון אכילה... |