משתמש:ספרא/חג הסוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י ספרא (לכתיבת הודעה) (עריכותי באתר) 07:41, 16 במרץ 2021 (IST)

חג הסוכות הוא השני מבין שלושת הרגלים, שהם: פסח, סוכות ושבועות. החג נחוג בימים ט"ו - כ"א בתשרי ונקרא "סוכות" על שם הסוכה שמצווה מהתורה לגור בה בסוכות.

משמעות החג

חג הסוכות מכונה "זמן שמחתנו".

במשנה מובא שבסוכות נידונים על המים. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו שמחים בשמחת בית השואבה. בכל יום מימי החג, היו שואבים מים ממעין השילוח הסמוך לירושלים ומנסכים אותם על גבי המזבח. במסכת סוכה מתאר התלמוד את גודל וריבוי השמחה, עד שאמרו חכמים: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".

בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמשה עשר פרקי שיר המעלות שבספר תהלים (פרקים קכ - קלד). פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה.

זמן החג בתשרי

מכיוון שחג סוכות נחוג כזכר לסוכות בהם היו ישראל במדבר, רבים שאלו מדוע חג הסוכות הוא דווקא בתשרי ולא בניסן בחודשים בהם יצאו בני ישראל ממצרים?

• היכר לסוכת מצווה- הטור הסביר שאם חג הסוכות היה נחוג באביב, לא היה ניכר שהסוכות נעשו לשם מצווה שהרי מקובל לשבת בסוכה בתקופת הקיץ של השנה. לכן הועבר חג הסוכות לתחילת החורף כך שיהיה ניכר שהישיבה היא לשם מצווה.
• כנגד הגאווה- הרשב"ם מסביר כי מטרת החג בתשרי היא בשביל שהאדם יוכל להתמודד עם מידת הגאווה. לדבריו, בעת האסיף האדם העמל עלול להגיע לידי גאווה על כל עמלו ולכן מצווה התורה שייצא מחוץ לבית בעת הזו ושיזכור את בוראו. מסיבה זו יש האומרים שגם קוראים בחג את מגילת קהלת.
• חזרת השכינה למחנה- הגר"א בפירושו לשיר השירים (א,ה) מבאר שאנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך ט"ו תשרי משום שבתאריך זה חזרו ענני הכבוד לשכון על העם. לאחר חטא העגל פסקו ענני הכבוד ולא חזרו עד שמשה שב וירד מהר סיני ביום הכיפורים והשכינה חזרה לשרות במחנה. כך שלשיטתו בחג הסוכות אנו חוגגים את חזרתו של הקב"ה אלינו.

מצוות החג

יהודי נוטל ארבעת המינים

חג הסוכות משופע במצוות רבות. את הפסוק: "שובע שמחות את פניך"‏^[1], דרשו חז"ל: אל תקרי שובע אלא שבע - אלו שבע המצוות, שהתורה ציוותה עלינו בחג הסוכות: א. סוכה; ב-ה. אתרוג, לולב, הדס וערבה (ארבעת המינים); ו. שלמי חגיגה; ז. שלמי שמחה.

לאחר תפילת שחרית אומרים את ה"הלל". במשך כל ימי חג הסוכות אומרים "הלל שלם", ללא דילוג (שלא כבראש חודש שבו מדלגים על שני קטעים בהלל).

בכל ימי חג הסוכות, למעט יום השבת, בשעת אמירת ההלל אוחזים את ארבעת המינים ומנענעים אותם ב"הודו לה' כי טוב...", וב"אנא ה' הושיעה נא". ראה ערך: נטילת לולב.

בשבת של חג הסוכות נוהגים בני העדה האשכנזית לקרוא בבית הכנסת לפני קריאת התורה את מגילת קהלת.

הושענות

בכל יום מימי חג הסוכות נאמרות בקשות מיוחדות הנקראות "הושענות". שם זה נובע מהמלים "הושע נא" שעליהן חוזרים בנוסח אמירת ההושענות, ומבקשים בהן מה' שיושיענו.

על אף שאנו גורסים בתפילה אני והו הושיעה נא, בירושלמי גורסים והוא ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" ירמיהו מ א. הריטב"א מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו. רש"י ‏^[2] הסביר בפירוש הביטוי "אני והו" שמדובר בשתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האצמעי (מתוך ה72) הוא והו. תוספות הקשה על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי הפסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".

יש שנוהגים לומר את ה"הושענות" בסוף תפילת שחרית, מיד אחרי ה"הלל", ויש שנוהגים לאומרם רק אחרי תפילת מוסף.

בעת אמירת ההושענות מוציאים ספר תורה לבימת בית הכנסת. כל מי שיש לו ארבעה מינים, אוחזם בידיו ומקיף בהם יחד עם הציבור את הבימה. הקפה זו היא זכר למקדש. בבית המקדש היו מקיפים בימי חג הסוכות את המזבח.

האשכנזים נוהגים לומר הושענות אף בשבת חול המועד. בשבת זו ההושענות מתחילות במילים "אום נצורה כבבת". אמנם מנהג הספרדים שלא לומר הושענות בשבת חוה"מ.

מצוות ומנהגי חול המועד

מצוה לשמוח בימי חול המועד, ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד.

יש להיזהר שלא להקל בעשיית מלאכה בחול המועד, יותר ממה שמותר על פי ההלכה. חז"ל הדגישו מאוד את חומרתו של איסור עשיית מלאכה בחול המועד. במסכת אבות קובע רבי אלעזר המודעי, כי "המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא". דברי רבי אלעזר כוונו למי שמבזה את חולו של מועד, ונוהג בימים אלו כבימי חול רגילים.

משירי החג

הפיוט הנפוץ לחג הסוכות הוא הפיוט "סכה ולולב לעם סגולה"; הפיוט נתפשט בעיקר בקרב יוצאי ארצות ספרד וארצות המערב. פיוטים נוספים - "ושמחת בחגך, והיית אך שמח".

ארבעת המינים

ערך מורחב - ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג הסוכות. התורה מצווה לקחת "פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" ולמדו חכמים שכוונת התורה היא לאתרוג, לולב, הדס וערבה. מהתורה, חיוב נטילת ארבעת המינים הוא רק ביום טוב הראשון של חג הסוכות, כאשר רק במקדש נטלו את המינים למשך כל החג, וחכמים הרחיבו את המצווה לכל שבעת ימי החג גם מחוץ למקדש.

לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, 3 הדסים ו-2 ערבות. יש שמוסיפים לעטר את ארבעת המינים בהדסים נוספים (מנהג התימנים וחב"ד). אוגדים את המינים יחד (חוץ מהאתרוג). אוחזים את אגודת הלולב ביד שמאל ואת האתרוג כשהוא הפוך (העוקץ למעלה והפיטם למטה) ביד ימין ומברכים: "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב". הופכים את האתרוג, מצמידים ללולב ומנענעים. נהגו לנענע 3 פעמים לכל רוח ולמעלה ולמטה.

את מקור המצווה אפשר לראות מפסוק זה:

	וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים
– ויקרא, כ"ג, מ'.

.

"פְּרִי עֵץ הָדָר" זה אתורג,

הרמב"ם במורה נבוכים כותב שעניין ארבעת המינים הוא זכר לשמחה של עם ישראל שיצאו מהמדבר השומם אל ארץ ישראל שבה אילנות ונהרות.

את ארבעת המינים מנענעים כל ימות הסוכות חוץ מימי שבת שבסוכות.

סדר החג

חג הסוכות בארץ ישראל הוא 7 ימים ובחו"ל חוגגים גם 7 ימים.

ארץ ישראל

• היום הראשון - ביום הראשון של סוכות אסור לעשות כל מלאכה.

• חול המועד - בחול המועד מותר לעשות מלאכות.

• הושענא רבה - הושענא רבה הוא היום השביעי והאחרון בסוכות.

• שמחת תורה - שמחת תורה הוא נקרא גם חלק מסוכות.

חו"ל

• יום ראשון - אסור לעשות כל מלאכה.

• יום שני - אסור לעשות כל מלאכה.

• חול המועד - ביום השלישי הרביעי החמישי והשישי והשביעי של החג

• הושענא רבה - ראה להלן

• שמיני עצרת, שמחת תורה - בחו"ל אחרי הושענא רבה יש את שמיני עצרת שהוא נקרא גם חלק משמחת תורה ואז יש את שמחת תורה וגם בשמיני עצרת אסור לעשות כל מלאכה.

סוכה

מצווה לשבת בסוכה, מקורו של המצווה הוא מספר ויקרא‏^[3] ושם כתוב ששבוע ימים (מט"ו בתשרי עד כ"א בתשרי) צריך לשבת בסוכה וכל אחת בסוכתו וזאת בשביל שידעו הדורות הבאים שהשם הושיב את עם ישראל בסוכות.

ביום הראשון של סוכות כשמקדש יברך "על ישיבה בסוכה" ו"שהחינו".

זמן בניית הסוכה

רבי יעקב מולין והרמ"א אומרים ש"המדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה"‏^[4].

שמחת בית השואבה

בבית המקדש היו נהוג לעשות כל שנה בכל לילות חול המועד סוכות "שמחת בית השואבה" לרגל שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על גבי המזבח.

במסכת סוכה כתוב שמרוב שהיה שמח בשמחת בית השואבה: "מי שלא ראה שמחה כזאת (שמחת בית השואבה) לא ראה שמחה כזאת מימו".

ראה גם

• סוכה
• שמחת תורה
• עליה לרגל
• ארבעת המינים
• מסכת סוכה

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י ספרא (לכתיבת הודעה) (עריכותי באתר) 08:11, 17 במרץ 2021 (IST)

חג הסוכות
ארבעת המינים: • אתרוג (ראה: קטגוריה:אתרוג) • לולב (ראה: קטגוריה:לולב) • הדס (ראה: קטגוריה:הדס) • ערבה (ראה: קטגוריה:ערבה) • ימי החג: חג הסוכות • חול המועד • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • מצוות: סוכה • ארבעת המינים •

הערות שוליים

קטגוריה:סוכות קטגוריה: ימים טובים קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת