הרב יעקב פילבר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו) לשעבר ראש הישיבה לצעירים ומייסדה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, מייסד "מרחביה" - האגודה לקידום החינוך התורני, שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם". מגדולי פרשני הראי"ה קוק, כותבם של שמונה ספרים תורניים ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.
'''הרב יעקב הלוי פילבר''' הוא ראש "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק" ומלמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], לשעבר ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים]] ומייסדה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, מייסד "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", מגדולי פרשני [[הראי"ה]] קוק. לשעבר רבו של [[קיבוץ חפץ חיים]]. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.
 
 
== ביוגרפיה==
== ביוגרפיה==
נולד בכ"ז ב[[אדר]] תרצ"ו וגדל ב[[תל אביב]]. למד ב[[ישיבת כפר הרא"ה]] ונמנה עם בכירי תלמידיו של [[הרב משה צבי נריה]]. היה מהאידאולוגים של "שבט איתנים" ב[[בני עקיבא]], שעשו מהפכה בבני עקיבא והשפיעו על דור הכיפות הסרוגות. נמנה בין ראשי גרעין גחל"ת, שיסד ב[[חשוון]] תשי"ד את [[ישיבת כרם ביבנה]]. ב[[אייר]] שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.


הרב פילבר נולד וגדל בתל אביב המנדטורית, למד בישיבת בני עקיבא כפר הראונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב משה צבי נריה. היה מהאידאולוגים של שבט איתנים, שעשו מהפכה בבני עקיבא והשפיעו על דור הכיפות הסרוגות. נמנה בין ראשי גרעין גחל"ת, שיסד בחשוון תשי"ד את ישיבת כרם ביבנה. באייר שלאחר מכן (1954) היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד בישיבת מרכז הרב. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.
היה מקורב ל[[הרצי|רב צבי יהודה קוק]], אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בהקדמה לספר [[עזרת כהן]] ברך אותו על חלקו בלשון: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". היה מקורב גם ל"רב הנזיר", [[הרב דוד כהן]], וכן למד מחוץ לישיבה אצל [[הרב שלמה זלמן אויערבאך]] ו[[הרב יחזקאל אברמסקי]], וכן אצל פרופ' [[נחמה ליבוביץ]].
 
היה מקורב לרב צבי יהודה קוק, אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. בהקדמה לספר "עזרת כהן" ברך אותו על חלקו בלשון: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן".


היה מקורב גם ל"רב הנזיר", רבי דוד הכהן, וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יחזקאל אברמסקי, ואצל הפרופסור נחמה ליבוביץ.
בשנת תשכ"ד ייסד בהדרכת הרצי"ה ו[[הרב אברהם שפירא]] את [[ישיבת ירושלים לצעירים]], [[ישיבה תיכונית]] ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת תשכ"ט פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נועם", אותו ייסד בשנת תש"ל.  


בשנת תשכ"ד ייסד את ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבה תיכונית ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת תשכ"ט פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נועם", אותו ייסד בשנת תש"ל.
בשנת תש"מ התמנה לרב קיבות חפץ חיים, ולאחר חמש שנים, בשנת תשמ"ה, חזר לירושלים, והקים את "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק". במסגרת המכון ערך את "[[אגרות הראי"ה]]" חלק ד' ואת הספר "[[עין איה]]" והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1986 - 1985 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה". היה שותף להקמתם של ה"מכללה ירושלים" בראשות [[הרב יהודה קופרמן]] ומכון מאיר בראשות [[הרב דב ביגון]].


בשנת תשמ"ה, לאחר חמש שנים כרבו של קיבוץ חפץ חיים, חזר לירושלים, והקים את המכון לחקר משנת הראי"ה קוק. במסגרת המכון ערך את "אגרות הראי"ה" חלק ד' ואת הספר "עין אי"ה" (חיבורו של הראי"ה קוק על אגדות חז"ל בש"ס) והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1986 - 1985 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה".


הרב פילבר הרצה בעשרות יישובים בארץ ואף במקסיקו ובישיבה יוניברסיטי שבניו יורק. כן לימד במכללת ירושלים לבנות בבית וגן. במשך כעשר שנים פרסם מידי שבוע מדור לפרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "באהבה ובאמונה", היוצא לאור כל שבת על ידי מכון מאיר.
הרב פילבר הרצה בעשרות ישובים בארץ ואף במקסיקו וב[[ישיבה יוניברסיטי]] שבניו יורק. כמו כן לימד ב"[[מכללה ירושלים]]" לבנות ב[[בית וגן]]. במשך כעשר שנים פרסם מידי שבוע מדור לפרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "[[עלון פרשת השבוע#באהבה ובאמונה|באהבה ובאמונה]]", היוצא לאור כל שבת על ידי מכון מאיר.


בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".
בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".
שורה 20: שורה 16:
בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה ושימש כמזכיר חברת רכבת ישראל בשנים 2004-2009. קודם לכן היה מנכ"ל מועצת יש"ע.
בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה ושימש כמזכיר חברת רכבת ישראל בשנים 2004-2009. קודם לכן היה מנכ"ל מועצת יש"ע.


כיום, עוסק הרב פילבר בכתיבה ובהעברת שיעורים בישיבת מרכז הרב וחוצה לה.


== פרסים בהם זכה==
== פרסים בהם זכה==
שורה 30: שורה 27:


== מספריו==
== מספריו==
 
* '''איילת השחר'''- שיצא בעשר מהדורות וב-35.000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית.  
* "איילת השחר", שיצא בעשר מהדורות וב-35.000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית.  
* '''ביאורים ומקורות ל[[אורות התשובה]]'''- מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של [[הרב קוק]].
 
* '''חמדת ימים'''- על [[פרשת השבוע]].  
* "ביאורים ומקורות ל[[אורות התשובה]]", מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של [[הרב קוק]].
* '''לאורו'''- עיונים במשנת הרב קוק.
 
* '''כוכבי אור'''- עיונים במשנת הרב קוק.
* "חמדת ימים", על [[פרשת השבוע]].  
* '''קדושה ומלכות'''- נושאים אקטואלים כמו [[דמוקרטיה]], [[סובלנות]], משפט מנהיגות, [[בחירה חופשית]].  
 
* '''חגים וזמנים'''- מאמרים על מועדי השנה.  
* "קדושה ומלכות", נושאים אקטואלים כמו [[דמוקרטיה]], [[סובלנות]], משפט מנהיגות, [[בחירה חופשית]].  
* '''ארץ ושמים'''- ביאור פרקי [[מדרש]] בנושאי הווה ונצח.  
 
* '''מראה כהן'''- אלבום תמונות המציג את חיי הרב קוק בשילוב מובאות מהגותו.
* "חגים וזמנים", מאמרים על מועדי השנה.  
 
* "ארץ ושמים", ביאור פרקי [[מדרש]] בנושאי הווה ונצח.  
 
* "מראה כהן", אלבום תמונות המציג את חיי [[הרב קוק]].
 
* "לאורו", עיונים במשנת [[הרב קוק]].
 
* "כוכבי אור", עיונים במשנת [[הראי"ה]].


== דרכו==
== דרכו==


הרב פילבר, אחד מפרשניו הבולטים של הראי"ה קוק, עסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק אלא ניסה ליישם בפועל את משנתו החינוכית. הוא ראה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית. למימוש מטרה זו פעל בשתי דרכים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה יזם והקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מצד שני שאף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור, "בגובה העיניים". בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמא: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, עם הרב יהודה עמיטל, הרב מאיר שלזינגר והרב יהושע בן-מאיר, להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית. היה שותף להקמתם של מוסדות נוספים כמו "מכללה ירושלים" בראשות הרב יהודה קופרמן ומכון מאיר בראשות הרב דב ביגון.
הרב פילבר עוסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק, אלא מנסה ליישם בפועל את משנתו החינוכית. הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית<ref>"חברה תורנית-ממלכתית", הקדמה ל"איילת השחר"</ref>. למימוש מטרה זו פעל בשתי דרכים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה הקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מן הצד השני, הוא שואף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור. בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמא: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, יחד עם [[הרב יהודה עמיטל]], [[הרב מאיר שלזינגר]] ו[[הרב יהושע בן מאיר]], להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית.  


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 57: שורה 45:
*[http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=find-b&find_code=AUT&local_base=rmb01&con_lng=heb&request=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91 מאמריו באתר רמבי]
*[http://aleph3.libnet.ac.il/F/?func=find-b&find_code=AUT&local_base=rmb01&con_lng=heb&request=%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91 מאמריו באתר רמבי]
* {{רמבי"ש|1622}}
* {{רמבי"ש|1622}}
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=313&id=192&q=| שיעורי הרב פילבר באתר ישיבה]
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=38&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=35&imgsrch.y=6| מאמרי הרב פילבר] באתר ישיבת מרכז הרב
*[http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=107| שיעוריו] באתר ישיבת מעלה אדומים
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3827| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]]


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פילבר יעקב}}
{{מיון רגיל:פילבר יעקב}}
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות תיכוניות]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:לויים]]

גרסה אחרונה מ־22:37, 9 בספטמבר 2015

הרב יעקב הלוי פילבר הוא ראש "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק" ומלמד בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש ישיבת ירושלים לצעירים ומייסדה, ממנהיגי החינוך התורני בישראל, מייסד "מרחביה - האגודה לקידום החינוך התורני", מגדולי פרשני הראי"ה קוק. לשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בכ"ז באדר תרצ"ו וגדל בתל אביב. למד בישיבת כפר הרא"ה ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב משה צבי נריה. היה מהאידאולוגים של "שבט איתנים" בבני עקיבא, שעשו מהפכה בבני עקיבא והשפיעו על דור הכיפות הסרוגות. נמנה בין ראשי גרעין גחל"ת, שיסד בחשוון תשי"ד את ישיבת כרם ביבנה. באייר שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד בישיבת מרכז הרב. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.

היה מקורב לרב צבי יהודה קוק, אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בהקדמה לספר עזרת כהן ברך אותו על חלקו בלשון: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". היה מקורב גם ל"רב הנזיר", הרב דוד כהן, וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יחזקאל אברמסקי, וכן אצל פרופ' נחמה ליבוביץ.

בשנת תשכ"ד ייסד בהדרכת הרצי"ה והרב אברהם שפירא את ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבה תיכונית ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת תשכ"ט פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נועם", אותו ייסד בשנת תש"ל.

בשנת תש"מ התמנה לרב קיבות חפץ חיים, ולאחר חמש שנים, בשנת תשמ"ה, חזר לירושלים, והקים את "המכון לחקר משנת הראי"ה קוק". במסגרת המכון ערך את "אגרות הראי"ה" חלק ד' ואת הספר "עין איה" והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1986 - 1985 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה". היה שותף להקמתם של ה"מכללה ירושלים" בראשות הרב יהודה קופרמן ומכון מאיר בראשות הרב דב ביגון.


הרב פילבר הרצה בעשרות ישובים בארץ ואף במקסיקו ובישיבה יוניברסיטי שבניו יורק. כמו כן לימד ב"מכללה ירושלים" לבנות בבית וגן. במשך כעשר שנים פרסם מידי שבוע מדור לפרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "באהבה ובאמונה", היוצא לאור כל שבת על ידי מכון מאיר.

בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".

בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הראשונה ושימש כמזכיר חברת רכבת ישראל בשנים 2004-2009. קודם לכן היה מנכ"ל מועצת יש"ע.

כיום, עוסק הרב פילבר בכתיבה ובהעברת שיעורים בישיבת מרכז הרב וחוצה לה.

פרסים בהם זכה[עריכה]

על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים:

  • פרס הרב בר שאול
  • פרס שפירא, לזכר השר חיים משה שפירא לשנת תשל"ז, על ספרו "באורים ומקורות לאורות התשובה"
  • פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות יהודית לשנת תשנ"ב.
  • פרס ירושלים לספרות תורנית ולמחשבת ישראל לשנת תשנ"ו.

מספריו[עריכה]

  • איילת השחר- שיצא בעשר מהדורות וב-35.000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית.
  • ביאורים ומקורות לאורות התשובה- מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של הרב קוק.
  • חמדת ימים- על פרשת השבוע.
  • לאורו- עיונים במשנת הרב קוק.
  • כוכבי אור- עיונים במשנת הרב קוק.
  • קדושה ומלכות- נושאים אקטואלים כמו דמוקרטיה, סובלנות, משפט מנהיגות, בחירה חופשית.
  • חגים וזמנים- מאמרים על מועדי השנה.
  • ארץ ושמים- ביאור פרקי מדרש בנושאי הווה ונצח.
  • מראה כהן- אלבום תמונות המציג את חיי הרב קוק בשילוב מובאות מהגותו.

דרכו[עריכה]

הרב פילבר עוסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק, אלא מנסה ליישם בפועל את משנתו החינוכית. הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית[1]. למימוש מטרה זו פעל בשתי דרכים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה הקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מן הצד השני, הוא שואף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור. בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמא: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, יחד עם הרב יהודה עמיטל, הרב מאיר שלזינגר והרב יהושע בן מאיר, להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. "חברה תורנית-ממלכתית", הקדמה ל"איילת השחר"