הרב יונה שטנצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|הרב יונה שטנצל הרב '''יונה שטנצל''' נולד כ"ב באב ה'תרס"ה, 1905 - [[י"ט בתמו...)
 
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Yona S.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יונה שטנצל]]
'''הרב שטנצל'''  היה [[רב]] ב[[תל אביב]], מייסד מפעל לימוד [[משנה יומית]] ו[[הלכה יומית]], להנצחת היהודים שנספו ב[[שואה]].  
הרב '''יונה שטנצל''' נולד [[כ"ב באב]] [[ה'תרס"ה]], [[1905]] - [[י"ט בתמוז]] [[תשכ"ט]], [[5 ביולי]] [[1969]]) היה מרבני המפורסמים של תל אביב של שנות החמישים  מייסד מפעל לימוד [[משנה יומית]] ו[[הלכה יומית]], להנצחת היהודים שנספו ב[[שואה]].  


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
[[תמונה:קהלת שלמה זצ'ל.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אביו הרב שלמה שטנצל]]
[[File:STENCEL Chaim Dow Boris.jpg|ימין|ממוזער|100px|סביו הרב חיים דב (בעריש) שטנצל]]
[[File:STENCEL Chaim Dow Boris.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סביו הרב חיים דב (בעריש) שטנצל]]
נולד בעיר סוסנוביץ שבפולין בכ"ב ב[[אב]] תרס"ה  ל[[הרב שלמה שטנציל|רב שלמה שטנציל]] ומרים ביילה (צוויגנאפט). היה תלמידו של [[הרב אריה צבי פרומר]], ראש [[ישיבת חכמי לובלין]], ומקורב ל[[חסידות רדומסק]] ול[[חסידות סוכטשוב]]. נישא לבת שבע (פישל), בתו של חיים הלוי פישל, מ[[חסידות גור]].   
נולד בעיר [[סוסנוביץ]] שב[[פולין]] לרב [[שלמה שטנציל]] ומרים ביילה (צוויגנאפט). היה תלמידו של הרב [[אריה צבי פרומר]], ראש [[ישיבת חכמי לובלין]], ומקורב ל[[חסידות רדומסק]] ול[[חסידות סוכטשוב]]. נישא לבת שבע (פישל), בתו של חיים הלוי פישל, מ[[חסידות גור]].   


בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] בתל אביב. בראשית ימיו בארץ התפרנס ממפעל לייצור דבק "יונה" שפתח בתל אביב. במשך עשרות שנים שימש כרב [[שטיבל|בית החסידים]] "ארלנגר" ומגיד  שיעור ב[[הדף היומי|דף היומי]]. יחד עם [[שמואל אליהו טאוב|האדמוממודזיץ']] מונה לאחראי מחלקת ה[[כשרות]] ברבנות של תל אביב. בהמשך מונה כרב האחראי על מחלקת ה[[שבת]] של הרבנות ב[[תל אביב]], ובתפקידו היה אחראי על התקנת ה[[עירוב]] בעיר תל אביב  נועץ ב[[חזון איש]] שבא לראות בעיניו את העירוב.
בשנת תרצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר בשכונת נווה שאנן בתל אביב. בראשית ימיו בארץ התפרנס ממפעל לייצור דבק "יונה" שפתח בתל אביב. במשך עשרות שנים שימש כרב בית החסידים "ארלנגר" ומגיד  שיעור ב[[הדף היומי|דף היומי]]. יחד עם [[רבי שמואל אליהו טאוב]] ה[[אדמו"ר]] ממודז'יץ. שימש כאחראי מחלקת ה[[כשרות]] ברבנות תל אביב. בהמשך מונה כרב האחראי על מחלקת ה[[שבת]] של הרבנות תל אביב, ובתפקידו היה אחראי על התקנת ה[[ערוב]] בעיר תל אביב  ונועץ ב[[חזון איש]] שבא לראות בעיניו את העירוב.


היה פעיל למען שמירת הצביון הדתי בתל אביב. בשנות החמישים, כאשר [[חברת דן]] רצתה להפעיל לראשונה תחבורה ציבורית בשבת, יצא עם עשרות מתפללי בית הכנסת שלו שהיה סמוך לתחנה המרכזית ויחד מנעו את נסיעת האוטובוסים. על מעשה זה הועמד למשפט אך יצא זכאי.  
היה פעיל למען שמירת הצביון הדתי בתל אביב. בשנות החמישים, כאשר חברת דן רצתה להפעיל לראשונה תחבורה ציבורית בשבת, יצא עם עשרות מתפללי בית הכנסת שלו שהיה סמוך לתחנה המרכזית ויחד מנעו את נסיעת האוטובוסים. על מעשה זה הועמד למשפט אך יצא זכאי.  


נפטר בשנת [[תשכ]]  [[1969]]), [[5 ביולי]] [[1969]] ונטמן ב[[בית הקברות שומרי שבת]] ב[[בני ברק]].
נפטר ביב[[תמוז]] תשכ"ט בתל אביב, ונטמן ב"בית הקברות שומרי שבת" ב[[בני ברק]].


==מפעל המשנה היומית וההלכה היומית==
==מפעל המשנה היומית וההלכה היומית==
בני משפחתו הרבים של הרב שטנצל נרצחו בשואה. לזכרם ולזכר שאר הנספים בשואה, ייסד את מפעל לימוד המשנה היומית הכולל לימוד שתי משניות ליום, על פי ההסבר הידוע שאותיות המילה "משנה" זהות לאותיות "נשמה". מפעל זה זכה להסכמות גדולי הרבנים, ובהם ה[[אמרי אמת]] מגור, רבי [[איסר זלמן מלצר]] ורבי [[משה פיינשטיין]].
רבים מבני משפחתו נרצחו בשואה. לזכרם ולזכר שאר הנספים, ייסד את מפעל לימוד ה[[משנה]] היומית הכולל לימוד שתי משניות ליום, על פי ההסבר הידוע שאותיות המילה "משנה" זהות לאותיות "נשמה". מפעל זה זכה להסכמות גדולי הרבנים, ובהם [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מגור, [[הרב איסר זלמן מלצר]] ו[[הרב משה פיינשטיין]].


בהתייעצות עם החזון איש ייסד את מפעל לימוד [[הלכה יומית]], שבו נלמדות מדי יום שלוש הלכות במסגרת [[שלחן ערוך]], וכך בתוך תקופה של שלוש שנים וחצי מסיימים את כל לימוד שולחן ערוך [[אורח חיים]].  
בהתייעצות עם החזון איש ייסד את מפעל לימוד [[הלכה]] יומית, שבו נלמדות מדי יום שלוש הלכות במסגרת [[שולחן ערוך]], וכך בתוך תקופה של שלוש שנים וחצי מסיימים את כל לימוד שולחן ערוך [[אורח חיים]].  


==ילדיו==
==ילדיו==
*רחל קליקשטיין מ[[ניו יורק]] מפלשינג, אלמנתו של [[פרופסור]] קלמן קליקשטיין, מחבר הספר "קידוש הלבנה".
*רחל קליקשטיין מניו יורק, אלמנתו של פרופ' ר' קלמן קליקשטיין, מחבר הספר "קידוש הלבנה".
*אסתר רובינסון אשתו של פרופסור מאיר רובינסון מתגוררת בקווינס, ניו יורק.
*אסתר רובינסון אשתו של פרופ' מאיר רובינסון מתגוררת בניו יורק.
*הרב [[שלמה שטנצל]] מבני ברק. למד בישיבת [[פוניבז']], בישיבת [[ישיבת באר יעקב]] ובישיבת [[ישיבת חברון]]. כיום משמש כיו"ר מפעלי [[משנה יומית]] והלכה יומית וחידונים ארציים במשנה לנוער.
*הרב שלמה שטנצל מבני ברק. למד ב[[ישיבת פוניבז']], ב[[ישיבת באר יעקב]] וב[[ישיבת חברון]]. כיום משמש כיו"ר מפעלי [[משנה יומית]] והלכה יומית וחידונים ארציים במשנה לנוער.
   
   
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{בשבע||אותיות נשמה|9655}}
* [http://www.temanim.org/shtaygen/kviota/3.pdf על הרב יונה שטנצל ומפעלו המשנה היומית]  
* [http://www.temanim.org/shtaygen/kviota/3.pdf על הרב יונה שטנצל ומפעלו המשנה היומית] {{PDF}}
* שלמה שטנצל, [http://www.hebrewbooks.org/20840 קהלת שלמה], אתר [[hebrewbooks]]


{{מיון רגיל:שטנצל, יונה}}
 
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת]]
{{מיון רגיל:שטנצל יונה}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:זיכרון השואה]]
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]
[[קטגוריה:לימוד תורה מחזורי]]
[[קטגוריה:רבני תל אביב ויפו]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: רבנים]]
{{אין בינוויקי|תאריך=09:10, 14 בנובמבר 2010 (IST)|סוג=רבנים}}

גרסה אחרונה מ־11:54, 13 ביולי 2015

הרב שטנצל היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, להנצחת היהודים שנספו בשואה.

ביוגרפיה[עריכה]

סביו הרב חיים דב (בעריש) שטנצל

נולד בעיר סוסנוביץ שבפולין בכ"ב באב תרס"ה לרב שלמה שטנציל ומרים ביילה (צוויגנאפט). היה תלמידו של הרב אריה צבי פרומר, ראש ישיבת חכמי לובלין, ומקורב לחסידות רדומסק ולחסידות סוכטשוב. נישא לבת שבע (פישל), בתו של חיים הלוי פישל, מחסידות גור.

בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת נווה שאנן בתל אביב. בראשית ימיו בארץ התפרנס ממפעל לייצור דבק "יונה" שפתח בתל אביב. במשך עשרות שנים שימש כרב בית החסידים "ארלנגר" ומגיד שיעור בדף היומי. יחד עם רבי שמואל אליהו טאוב האדמו"ר ממודז'יץ. שימש כאחראי מחלקת הכשרות ברבנות תל אביב. בהמשך מונה כרב האחראי על מחלקת השבת של הרבנות תל אביב, ובתפקידו היה אחראי על התקנת הערוב בעיר תל אביב ונועץ בחזון איש שבא לראות בעיניו את העירוב.

היה פעיל למען שמירת הצביון הדתי בתל אביב. בשנות החמישים, כאשר חברת דן רצתה להפעיל לראשונה תחבורה ציבורית בשבת, יצא עם עשרות מתפללי בית הכנסת שלו שהיה סמוך לתחנה המרכזית ויחד מנעו את נסיעת האוטובוסים. על מעשה זה הועמד למשפט אך יצא זכאי.

נפטר בי"ט בתמוז תשכ"ט בתל אביב, ונטמן ב"בית הקברות שומרי שבת" בבני ברק.

מפעל המשנה היומית וההלכה היומית[עריכה]

רבים מבני משפחתו נרצחו בשואה. לזכרם ולזכר שאר הנספים, ייסד את מפעל לימוד המשנה היומית הכולל לימוד שתי משניות ליום, על פי ההסבר הידוע שאותיות המילה "משנה" זהות לאותיות "נשמה". מפעל זה זכה להסכמות גדולי הרבנים, ובהם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב איסר זלמן מלצר והרב משה פיינשטיין.

בהתייעצות עם החזון איש ייסד את מפעל לימוד הלכה יומית, שבו נלמדות מדי יום שלוש הלכות במסגרת שולחן ערוך, וכך בתוך תקופה של שלוש שנים וחצי מסיימים את כל לימוד שולחן ערוך אורח חיים.

ילדיו[עריכה]

  • רחל קליקשטיין מניו יורק, אלמנתו של פרופ' ר' קלמן קליקשטיין, מחבר הספר "קידוש הלבנה".
  • אסתר רובינסון אשתו של פרופ' מאיר רובינסון מתגוררת בניו יורק.
  • הרב שלמה שטנצל מבני ברק. למד בישיבת פוניבז', בישיבת באר יעקב ובישיבת חברון. כיום משמש כיו"ר מפעלי משנה יומית והלכה יומית וחידונים ארציים במשנה לנוער.

קישורים חיצוניים[עריכה]