Difference between revisions of "הרב אברהם סופר - (שרייבר)"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(הרב אברהם סופר (הראשון))
(Tags: Mobile edit, Mobile web edit)
(קורות חיים)
(Tags: Mobile edit, Mobile web edit)
Line 7: Line 7:
 
סופר נולד ב[[אגר (עיר)|אגר]] (ערלוי) שב[[הונגריה]]. בנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] ונינו של ה[[חת"ם סופר]].  
 
סופר נולד ב[[אגר (עיר)|אגר]] (ערלוי) שב[[הונגריה]]. בנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] ונינו של ה[[חת"ם סופר]].  
  
בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב ב[[ישיבה]] ב[[פרשבורג]], והוסמך לרבנות. בשנת [[1921]] נישא ועבר לחיות ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].  סופר שימש כרב, תחילה ב[[קורפו]] ([[1925]]–[[1928]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] (1928 - [[1936]]) וב[[פיומה]] (1936 - [[1939]]). בשנת 1939 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]{{הערה|{{הצופה||ב"שערי ציון"|1941/01/31|00801}}}}. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם ב[[צרפת]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|{{דבר||הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת|1946/01/07|00405}}}}. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] וחצי שנה התגורר בירושלים.
+
בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב ב[[ישיבה]] ב[[פרשבורג]], והוסמך לרבנות. בשנת [[1921]] נישא ועבר לחיות ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].  סופר שימש כרב, תחילה ב[[קורפו]] ([[1925]]–[[1928]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] (1928 - [[1936]]) וב[[פיומה]] (1936 - [[1939]]). בשנת 1939 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]{{הערה|הצופה||ב"שערי ציון"|1941/01/31|00801}}. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם ב[[צרפת]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|{{דבר||הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת|1946/01/07|00405}}}}. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] וחצי שנה התגורר בירושלים.
  
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב [[מנחם המאירי]] לתלמוד{{הערה|{{הצופה||ספר חדש|1940/01/12|00703}}}}{{הערה|{{הצופה||בית הבחירה|1950/12/29|00600}}}}. בהמשך הוציא ספרי [[ראשונים]] נוספים ובהם: חידושי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על מסכת [[עבודה זרה]], ביאור רבי [[משה קזיס]] ל[[מסכת מדות]], חידושי ה[[ר"ן]] ל[[בבא בתרא]] וחידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת שבועות]]. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן{{הערה|{{הצופה|נפתלי בן מנחם|שיירים מתורת חת"ם סופר|1960/07/22|00508}}}}. ספרים אלו בוארו על ידו.  
+
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב [[מנחם המאירי]] לתלמוד{{הערה|הצופה||ספר חדש|1940/01/12|00703}}{{הערה|הצופה||בית הבחירה|1950/12/29|00600}}. בהמשך הוציא ספרי [[ראשונים]] נוספים ובהם: חידושי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על מסכת [[עבודה זרה]], ביאור רבי [[משה קזיס]] ל[[מסכת מדות]], חידושי ה[[ר"ן]] ל[[בבא בתרא]] וחידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת שבועות]]. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן{{הערה|הצופה|נפתלי בן מנחם|שיירים מתורת חת"ם סופר|1960/07/22|00050}}. ספרים אלו בוארו על ידו.  
  
בשנת [[תש"ג]], זכה ב[[פרס הרב קוק]] על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין{{הערה|{{הצופה||סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית|1943/12/29|00102}}}}{{הערה|{{הצופה||מי הם חמשת חתני הפרס?|1944/01/07|00601}}}}. בשנת 1947 קיבל את [[פרס שכטר]]{{הערה|{{הצופה||פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23|00410}}}}. כעבור ארבעים שנה, בשנת [[תשמ"א]], זכה בפרס ישראל לספרות תורנית{{הערה|{{דבר||הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית|1981/05/06|03902}}}}.
+
בשנת [[תש"ג]], זכה ב[[פרס הרב קוק]] על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין{{הערה|{{הצופה||סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית|1943/12/29|00102}}}}{{הערה|הצופה||מי הם חמשת חתני הפרס?|1944/01/07|00601}}. בשנת 1947 קיבל את [[פרס שכטר]]{{הערה|הצופה||פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23|00410}}. כעבור ארבעים שנה, בשנת [[תשמ"א]], זכה בפרס ישראל לספרות תורנית{{הערה|דבר||הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית|1981/05/06|03902}}.
  
 
===משפחתו===
 
===משפחתו===

Revision as of 05:39, 15 January 2019

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב אברהם סופר (שרייבר) (9 באוקטובר 1897 - 10 באפריל 1982) היה רב ומהדיר ספרות תורנית. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וחתן פרס הרב קוק.

הרב אברהם סופר (הראשון)

הרב אברהם סופר (הראשון) הינו הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של של פרסבורג וראש הישיבה בה וסבו של הרב אברהם סופר (השני) מהדיר סדרת הספרים בית הבחירה להמאירי. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.

קורות חיים

סופר נולד באגר (ערלוי) שבהונגריה. בנו של הרב שמעון סופר ונינו של החת"ם סופר.

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב בישיבה בפרשבורג, והוסמך לרבנות. בשנת 1921 נישא ועבר לחיות בווינה, אוסטריה. סופר שימש כרב, תחילה בקורפו (19251928) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (1928 - 1936) ובפיומה (1936 - 1939). בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב בן ציון חי עוזיאל[1]. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה[2]. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה בבית המדרש לרבנים באמריקה וחצי שנה התגורר בירושלים.

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב מנחם המאירי לתלמוד‏[3][4]. בהמשך הוציא ספרי ראשונים נוספים ובהם: חידושי הראב"ד על מסכת עבודה זרה, ביאור רבי משה קזיס למסכת מדות, חידושי הר"ן לבבא בתרא וחידושי הרשב"א למסכת שבועות. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן‏[5]. ספרים אלו בוארו על ידו.

בשנת תש"ג, זכה בפרס הרב קוק על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין‏[6][7]. בשנת 1947 קיבל את פרס שכטר[8]. כעבור ארבעים שנה, בשנת תשמ"א, זכה בפרס ישראל לספרות תורנית‏[9].

משפחתו

בניו הם:

קישורים חיצוניים

  • הצופה
  • תבנית:דבר
  • הצופה
  • הצופה
  • הצופה
  • תבנית:הצופה
  • הצופה
  • הצופה
  • דבר