הינומה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} המקור למנהג שהכלה שמה על ראשה הינומא הוא מהמשנה בכתובות (ב, א) בה נאמר: " אם יש עד...")
 
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[תמונה:הינומה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הינומה אטומה הנהוגה במגזר החרדי]]
[[הינומה]] היא כיסוי בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה בו מכסה החתן את הכלה לפני יציאתה לחופה. מקור מנהג ההינומה הוא כבר מימי הגמרא וניתנו טעמים רבים ללבישתה בחתונה כגון צניעות, חלק מהחופה ומעשה הנישואין וכן כיסוי הפנים על מנת להראות שאין האישה מקפידה במה היא מתקדשת. בעבר חלק מקהילות הספרדים לא נהגו לשים הינומה בעת החתונה, אם כי כיום גם ספרדים רבים נוהגים במנהג זה.
==מקור==
כבר ב[[תורה]] יש רמז למנהג ההינומה ולכיסוי הפנים בעת החתונה. כאשר [[רבקה]] פוגשת לראשונה את [[יצחק]] נאמר כי "וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" ומסבירים זאת המפרשים שעשתה כן לשם צניעות {{מקור|רלב"ג|כן}}.


המקור למנהג שהכלה שמה על ראשה הינומא הוא מהמשנה בכתובות (ב, א) בה נאמר: " אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים".
במשנה ב[[מסכת כתובות]] {{#makor-new:כתובות ב א|בבלי-כתובות|ב|א}} מובא כי המנהג באותה התקופה היה שהכלה מכסה את ראשה בהינומה {{ציטוטון|אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים}}.
בגמרא (שם יז:) שאלו מה פירוש המילה הינומא? ומביאה שני הסברים, נבארם ע"פ רש"י. יש אומרים: כמו חופה של הדס עגולה. ויש אומרים: קריתא - צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה.


מכאן שיש מנהג קדום ששמו על ראש הכלה בד המכסה את עיניה. ומשמע שבד זה לא היה שקוף שהרי לא ראו את עיניה. אלא שיש להבין מה הסיבה שעשו זאת? התוספות ביומא (יג:) כותב שהחופה זה ההינומא ומכאן פסק הרמ"א (שו"ע אבן העזר נה, א): שי"א חופת אלמנה היא ע"י ההינומא. ולכן נהגו בקהילות אשכנז שהחתן הולך ומכסה את פני הכלה ויש עדים שבאים לראות זאת.
ב[[גמרא]] {{#makor-new:כתובות יז ב|בבלי-כתובות|יז|ב}} הביאו שני פירושים למילה הינומה. יש שהסבירו שההינומה הייתה כעין חופה של הדס עגולה, ויש שאמורה שהיא הייתה צעיף שהשתרבב על עיניה (בדומה להינומה בימינו) ולכן אף נקראת הינומה משום שלפעמים הייתה מנמנמת הכלה בתוכו.
עוד טעם הובא בפוסקים למנהג ללבוש הינומא משום צניעות, כיוון שכלה בתולה נכנסת לחופה ללא כיסוי ראש נהגו להשים כיסוי זה.


כל זה למנהג אשכנז, אך המחבר בשולחן ערוך לא הזכיר מנהג זה, וכן הטעמים שהובאו לא קיימים לשיטת פוסקי ספרד. החופה לשיטה זו נעשית בבית לאחר שנגמרת החתונה, (וי"א שהחופה היא הכלונסאות שתחתם עומדים החתן והכלה אך ודאי לא ההינומא). וכיוון שהחופה נעשית בבית מותר לכלה ללכת ללא כיסוי ראש אף לאחר הקדושין.
לבישת ההינומה בחתונה נפסקה גם להלכה בשו"ת הרשב"א {{הערה|הלכות קידושין סי' יג עמ' 56}} וכן ב[[בית יוסף]] {{#makor-new:אבן העזר לא|בית-יוסף-אבן-העזר|לא|null}}{{ציטוטון|נהגו בנות ישראל הצנועות שמכסות פניהן בשעת קידושין}} וכן מובא להלכה ב[[רמ"א]] {{#makor-new:אבן העזר לא ב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|לא|ב}} וב[[מהרי"ל]] {{#makor-new:הלכות נישואין |מנהגים-מהריל-נישואין||null}}{{הערה|(הלכות נישואין אות ב, עמ' תסד במהד' מכון ירושלים}}.
אך בספרי המנהגים הביאו שיש חלק מקהילות בני ספרד שנהגו במנהג זה.  
==טעם המנהג==
[[תוספות]] {{#makor-new:יומא יג ב|ראשונים-תוספות-יומא|יג|ב}} הסבירו שההינומא היא חלק משלב ה[[חופה]] שהוא החלק המסיים את מעשה הנישואין. לפי הסבר זה, נהגו בקהילות אשכנז שהחתן הולך ומכסה את פני הכלה ויש עדים שבאים לראות זאת. עוד טעם הובא בפוסקים למנהג ללבוש הינומא משום צניעות, כיוון שכלה בתולה נכנסת לחופה ללא כיסוי ראש נהגו להשים כיסוי זה משום שלאחר הנישואין הרי שהיא צריכה לכסות את שיער ראשה.  


למנהג בני ספרד, אין צורך בכיסוי אטום, וכך כתב הרב עובדיה יוסף בשויחוה דעת (חלק ה סימן סב) וז"ל:
ה[[רשב"א]], וכן מובא גם ברמ"א, הביא גם טעם נוסף שעל ידי שמכסים את פניה בבד שמונע ממנה לראות כמו שצריך הרי שאין חוששים שמא היא מקפידה בכמה שווי היא מתקדשת ואז אין חשש לנישואין במידה ולאחר מכן מתברר ששווי הטבעת היה שונה מהמצופה. שו"ת "שארית יעקב" {{הערה|אבה"ע סי' יח, "עוד ממנהגי חתן וכלה}} מציע נימוקים נוספים: למנוע עין הרע, להראות שאסורה לאחרים ולמנוע חילול השם שעלול להיות בגלל שבחי שקר.
"מותר לכלה מעיקר הדין להשאר בכיסוי הראש של ההינומא (אף על פי שהוא שקוף, ונראין שערותיה דרכו) אף לאחר גמר השבע ברכות שתחת החופה. ורק משעת הייחוד ואילך נחשבת כנשואה ממש, וחייבת לכסות ראשה במטפחת או בכובע כדת וכהלכה".


למנהג בני אשכנז, יש יותר מקום להחמיר שההינומא לא תהיה ממש שקופה, וכן ראוי שלאחר שהתייחדו, הכלה תצא בכיסוי ראש.
המנהג כיום הוא שהחתן בתחילת החתונה צועד לקראת הכלה, שיושבת לרוב על "כיסא הכלה", לוקח את ההינומה שנמצאת מאחורי ראשה ומעביר אותה אל עבר פניה. הכלה נשארת לרוב מכוסה בהינומה עד לסוף החופה.
 
==הינומה למנהג עדות ספרד==
על אף שההינומה מוזכרת כמנהג כבר בגמרא, היא מוזכרת להלכה רק בדברי הרמ"א ואילו המחבר ב[[שולחן ערוך]] לא הזכיר מנהג זה. לשיטת חכמי ספרד החופהבבית לאחר שנגמרת החתונה, וכיוון שהחופה נעשית בבית מותר לכלה ללכת ללא כיסוי ראש אף לאחר הקדושין. בספרי המנהגים הביאו שיש חלק מקהילות בני ספרד שנהגו במנהג זה.
 
אמנם, גם הנוהגים מבני ספרד לשים הינומה אין צורך בכיסוי אטום, וכך פסק גם [[הרב עובדיה יוסף]] {{#makor-new:חלק ה סב|שות-יחווה-דעת-ה|סב|null}} שרק משעת הייחוד ואילך נחשבת כנשואה ממש ולכן בעת השבע ברכות אין היא חייבת לכסות את ראשה.
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/18597 כלה המסרבת לשים הינומה בחתונה] שו"ת במראה הבזק
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/125285 האם ספרדים צריכים לשים הינומה בחופה?] הרב משה אבינר
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסכת קידושין]]
[[קטגוריה:נישואין]]

גרסה אחרונה מ־23:27, 19 בנובמבר 2020

הינומה אטומה הנהוגה במגזר החרדי

הינומה היא כיסוי בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה בו מכסה החתן את הכלה לפני יציאתה לחופה. מקור מנהג ההינומה הוא כבר מימי הגמרא וניתנו טעמים רבים ללבישתה בחתונה כגון צניעות, חלק מהחופה ומעשה הנישואין וכן כיסוי הפנים על מנת להראות שאין האישה מקפידה במה היא מתקדשת. בעבר חלק מקהילות הספרדים לא נהגו לשים הינומה בעת החתונה, אם כי כיום גם ספרדים רבים נוהגים במנהג זה.

מקור[עריכה]

כבר בתורה יש רמז למנהג ההינומה ולכיסוי הפנים בעת החתונה. כאשר רבקה פוגשת לראשונה את יצחק נאמר כי "וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" ומסבירים זאת המפרשים שעשתה כן לשם צניעות (רלב"ג).

במשנה במסכת כתובות כתובות ב א מובא כי המנהג באותה התקופה היה שהכלה מכסה את ראשה בהינומה "אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים".

בגמרא כתובות יז ב הביאו שני פירושים למילה הינומה. יש שהסבירו שההינומה הייתה כעין חופה של הדס עגולה, ויש שאמורה שהיא הייתה צעיף שהשתרבב על עיניה (בדומה להינומה בימינו) ולכן אף נקראת הינומה משום שלפעמים הייתה מנמנמת הכלה בתוכו.

לבישת ההינומה בחתונה נפסקה גם להלכה בשו"ת הרשב"א ‏[1] וכן בבית יוסף אבן העזר לא"נהגו בנות ישראל הצנועות שמכסות פניהן בשעת קידושין" וכן מובא להלכה ברמ"א אבן העזר לא ב ובמהרי"ל הלכות נישואין[2].

טעם המנהג[עריכה]

תוספות יומא יג ב הסבירו שההינומא היא חלק משלב החופה שהוא החלק המסיים את מעשה הנישואין. לפי הסבר זה, נהגו בקהילות אשכנז שהחתן הולך ומכסה את פני הכלה ויש עדים שבאים לראות זאת. עוד טעם הובא בפוסקים למנהג ללבוש הינומא משום צניעות, כיוון שכלה בתולה נכנסת לחופה ללא כיסוי ראש נהגו להשים כיסוי זה משום שלאחר הנישואין הרי שהיא צריכה לכסות את שיער ראשה.

הרשב"א, וכן מובא גם ברמ"א, הביא גם טעם נוסף שעל ידי שמכסים את פניה בבד שמונע ממנה לראות כמו שצריך הרי שאין חוששים שמא היא מקפידה בכמה שווי היא מתקדשת ואז אין חשש לנישואין במידה ולאחר מכן מתברר ששווי הטבעת היה שונה מהמצופה. שו"ת "שארית יעקב" ‏[3] מציע נימוקים נוספים: למנוע עין הרע, להראות שאסורה לאחרים ולמנוע חילול השם שעלול להיות בגלל שבחי שקר.

המנהג כיום הוא שהחתן בתחילת החתונה צועד לקראת הכלה, שיושבת לרוב על "כיסא הכלה", לוקח את ההינומה שנמצאת מאחורי ראשה ומעביר אותה אל עבר פניה. הכלה נשארת לרוב מכוסה בהינומה עד לסוף החופה.

הינומה למנהג עדות ספרד[עריכה]

על אף שההינומה מוזכרת כמנהג כבר בגמרא, היא מוזכרת להלכה רק בדברי הרמ"א ואילו המחבר בשולחן ערוך לא הזכיר מנהג זה. לשיטת חכמי ספרד החופהבבית לאחר שנגמרת החתונה, וכיוון שהחופה נעשית בבית מותר לכלה ללכת ללא כיסוי ראש אף לאחר הקדושין. בספרי המנהגים הביאו שיש חלק מקהילות בני ספרד שנהגו במנהג זה.

אמנם, גם הנוהגים מבני ספרד לשים הינומה אין צורך בכיסוי אטום, וכך פסק גם הרב עובדיה יוסף חלק ה סב שרק משעת הייחוד ואילך נחשבת כנשואה ממש ולכן בעת השבע ברכות אין היא חייבת לכסות את ראשה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הלכות קידושין סי' יג עמ' 56
  2. (הלכות נישואין אות ב, עמ' תסד במהד' מכון ירושלים
  3. אבה"ע סי' יח, "עוד ממנהגי חתן וכלה