שיחה:מילתא דאתיא בקל וחומר

הבני יששכר כתב על זה (אדר, מאמר י): "והנה אודיעך ידידי אגב אורחא בכאן ותשכיל ותדע, בזה הים הגדול רחב ידים תלמוד שלנו, תמצא בו כמה פעמים מלתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא, ולמה כזאת, ולמה לא מצינו כזאת בשארי המדות הי"ג שבתורה לומר מלתא דאתיא בגזירה שוה ובבנין אב וכיוצא טרח וכתב לה קרא, (הגם שהר"ן ז"ל דחק לפעמים מחמת הכרח איזה קושיא לומר מלתא דאתיא בגזירה שוה טרח וכו' , אבל לא מצינו בש"ס בפירוש רק מדת קל וחומר), ומהראוי להבין למה ישתנה בזה מדת הקל וחומר מכל המדות, וגם טורח זה למה לנו גם במדת הקל וחומר, ונראה לי, דהנה כל המדות אינם על פי שכל אנושי רק מקובלים בתורה, ומדת קל וחומר בלבד הוא גם כן על פי השכל, ובכדי שנדע שהתורה הוא למעלה מן השכל והוא רצונו ית"ש ואין להשתמש בחקירות אנושיית בדרכי התורה, על כן מלתא דאתיא בקל וחומר (שהוא שכל אנושיי) טרח וכתב מן התורה, וכיון שנכתב הדבר בתורה הרי הוא למעלה מן השכל". וב'עמק הנצי"ב' (פירוש הנצי"ב לספרי) פרשת חוקת פסקה ב' ביאר שכוונת התורה ללמדנו שלא כל דבר אפשר ללמוד בק"ו, כדי שלא נחשוב שהכל אפשר ללמוד בק"ו ואפילו אזהרה ועונש. שהרי כלל הוא, שאין עונשין ואין מזהירין מן הדין.