אנציקלופדיה תלמודית:תגלחת נזיר

הגדרת הערך - מצוה על הנזיר לגלח שערו ביום מלאת ימי הנזירות.

הכלל

הנזיר מצווה על גילוח שערו בשני אופנים: גלוח טהרה וגלוח טומאה: גלוח טהרה היא ביום מלאת ימי הנזירות, וגלוח טומאה היינו נזיר שנטמא, שמגלח ביום טהרתו שנאמר: וגלח ראשו ביום טהרתו. הערך שלפנינו עוסק במצות תגלחת טהרה. על תגלחת טומאה ע"ע תגלחת טומאה.

מצוה על הנזיר לגלח את שערות ראשו, ביום מלאת ימי הנזירות, שנאמר: וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו וגו', וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו, המצוה נמנית במנין-המצות*.

השער

השער שצריך לגלח היינו שער הראש, שנאמר: וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו. אבל שער זקנו אינו מצוה לגלחו, וכן שאר שער גופו אינו מצוה.

תער

התגלחת בתער דוקא, וכל שגלח שלא בתער לא עשה כלום, שנאמר באיסור הגילוח בימי הנזירות: תער לא יעבור על ראשו עד מלאת, הא במלאת לא יהיה אלא בתער, או שאם אינו ענין לאיסור בימי הנזירות, שהרי אסור אף של בתער לסוברים כן, תנהו ענין לתגלחתו. ויש מן האמוראים סוברים שדוקא בתגלחת טמא אינו אלא בתער, אבל בתגלחת הטהור אין צריך דוקא תער, שכיון שמגלח לאחר זריקה וכלה נזירותו חשוב שערו כנשור ואין קפידה כיצד יסירנו.

שיור ב' שערות

המגלח ושייר ב' שערות, לא עשה כלום, שנאמר בתגלחת נזיר טמא: ביום השביעי יגלחנו, ללמד שיגלח כולו, שהכתוב מיותר, שכבר כתב וגלח ראשו, ויש מפרשים שלמדים מהכתוב וגלח ראשו, היינו כולו ולא מקצתו, שהכתוב מיותר שכתוב: ביום השביעי יגלחנו. ולמדים תגלחת הטהור מתגלחת הטמא. ויש מן האמוראים סוברים שתגלחת הטהור אינו צריך שיגלח כולו, אלא רובו, שרובו ככולו.

מקום התגלחת

מקום התגלחת, אמרו תנאים שאין מגלחים בעזרה, ואותה שאמר הכתוב: וגלח הנזיר פתח אהל מועד, לא בא הכתוב ללמד על התגלחת שהיא בעזרה, שהרי דרך בזיון הוא, או שלמדים מהכתוב: ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים, שמגלח במקום שמבשל השלמים, ואין בישול השלמים בעזרה. ונחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם היכן מתגלחים: יש סוברים שלכתחילה מתגלחים במקדש במחנה לויה, שאין מוציאים הכתוב 'פתח אהל מועד', לגמרי מפשוטו ובא ללמד שיגלח במקדש, וכן שנינו שהיו מתגלחים בלשכת הנזירים שבעזרת נשים. ויש סוברים שיכול לכתחילה להתגלח בכל מקום ואפילו חוץ לירושלים, אלא שנהגו לגלח בלשכת הנזירים שבעזרת נשים. ר' שמעון בן שזורי חולק וסובר שמגלחים פתח אהל מועד, בעזרה. ויש חולקים ומפרשים אף בד' ר' שמעון בן שזורי שאין מגלחים בפתח אהל מועד.

פתח העזרה פתוח

כל זמן שפתח העזרה אינו פתוח אמר ר' אליעזר שאינו מגלח שנאמר: וגלח הנזיר פתח אהל מועד, בא הכתוב ללמד שכל שאין פתח אהל מועד פתוח אינו מגלח, שלא בא הכתוב ללמד שיגלח באהל מועד שהרי דרך בזיון הוא.

זמנה

זמן תגלחת טהרה הוא אחר שחיטת הקרבנות שמקריב הנזיר - שמקריב הנזיר ביום טהרתו חטאת עולה ושלמים - שכן פרשת תגלחת נאמרה אחר הקרבת הקרבנות, שמתנאי מצות הגילח הוא הקרבת הקרבנות. יש מן הראשונים שכתבו דהיינו אחר שחיטה. ויש מן הראשונים והאחרונים שכתבו דהיינו אחר זריקת הדם, קודם הקטרת האימורים. ונחלקו תנאים אחר איזה קרבן: ר' יהודה אומר שהוא אחר השלמים, שנאמר: וגלח הנזיר פתח אהל מועד, ובא ללמד שיגלח אחר השלמים האמור בו: ושחטו פתח אהל מועד. ור' אלעזר אומר שהוא אחר החטאת, וכן הלכה. על סדר הקרבת הקרבנות ע"ע איל נזיר, וע' חטאת נזיר, וע' נזירות. על המקריב קרבן פסול, ע"ע נזירות. בדיעבד אם גלח אחר אחד מן הקרבנות יצא. גילח על שלמי נדבה ולא על שלמי נזיר, יש מן האמוראים סוברים בדעת תנאים שבדיעבד יצא, לפי שאמר הכתוב אחר פרשת גילוח: ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים, אמר 'שלמים' ולא 'שלמיו', ללמד שאף שאינו שלמי נזיר יצא.

שילוח השערות לאש

אחר הגילוח נותן הנזיר על השער מן הרוטב של זבחי השלמים, שבכתוב של השלכת השערות לאש, נאמר 'זבח', שהוא מיותר, ללמד שאם השערות יהא גם מזבחו. ואחר כך משליך את השער לאש תחת דוד השלמים, שנאמר: ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים, ואם השליכו תחת החטאת, יצא, שכן אמר הכתוב 'זבח', לרבות שאר זבח. השלכת השער לאש נחלקו תנאים וראשונים ואחרונים בדעתם: יש סוברים שהוא דוקא אם גילח במקדש, ויש סוברים דוקא אם גילח בירושלים ולא חוץ לירושלים. ויש סוברים שבכל מקום שמגלח משליך שערו לאש.

אם מעכב

תגלחת הנזיר אם מעכב הנזיר בהיתר היין והיתר הטומאה, נחלקו תנאים: ר' אליעזר אומר שמעכב, לפי שנאמר בנזיר אחר פרשת הקרבנות והתגלחת: ואחר ישתה הנזיר יין, אחר מעשה כולם. וחכמים אומרים שאינו מעכב, שלמדים הכתוב 'ואחר ישתה הנזיר יין' מהכתוב 'אחר התגלחו את נזרו', ששותה אחר מעשה יחידי. הלכה כחכמים.

מי שאין לו שער

מי שאין לו שער ("ממורט"), נחלקו תנאים ואמוראים בדעתם: א) יש סוברים שיעביר תער על ראשו אף על פי שאין לו שער, ומקיים מצות תגלחת. ב) ויש סוברים שאינו יכול לקיים מצות תגלחת, ולסוברים שתגלחת מעכבת בטהרת הנזיר, אין לו תקנה. ג) ויש סוברים שאינו צריך תגלחת, וטהור, וכן כתבו ראשונים להלכה.

נזירה

נזירה, אף היא מתגלחת. ויש סוברים בדעת ר' שמעון בן שזורי שאמר על הכתוב: וגלח הנזיר פתח אהל מועד, ולא נזירה, שאינה מתגלחת.

מקום תגלחת נזירה

הנזירה שמתגלחת לסוברים כן, יש מפרשים בדעת ר' שמעון בן שזורי שאמר על הכתוב: וגלח הנזיר פתח אהל מועד, ולא נזירה שמא יתגרו בה פרחי כהונה, שאינה מתגלחת בפתח אהל מועד אלא במדינה, במקום צנוע במקום שאין רואים אותה פרחי כהונה.