פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנט ד-ה
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ד-ה | כיסה בדבר שאינו ניטל
הברייתא אומרת (נא.) שאם טמן וכיסה בדבר שמותר בטלטול, או אפילו אם רק כיסה בדבר המטלטל (למרות שטמן בדבר שאינו מטלטל) מותר להוציא ולהכניס את הקדירה הטמונה. אבל אם כיסה וטמן או אפילו רק כיסה בדבר שאינו מטלטל - אם חלק מהקדירה מגולה אוחז בו ומוציאה, אבל אם כולה מכוסה אסור להוציאה, שהרי אין לו במה לאחוז.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
הראשונים מתקשים מדוע אסור להוציא כשטמן בדבר המטלטל וכיסה בדבר שלא מטלטל, הרי יכול לפנות את הדבר שטמן בו ולהוציא את הקדירה מהצד.
◄ רש"י: כיוון שהקדירה נעשתה בסיס לאיסור[1]. (אבל אם אין כולה מכוסה, שמותר להוציא, אין איסור כיוון שזה טלטול מהצד והכיסוי נופל מאליו).
◄ תוספות: באמת מותר להוציא מהצד אלא שכאן מדובר על קדירה שנמצאת בתוך קופה שאי אפשר לנער את הדבר שטמן בו מבלי שיגביה מעט (ואין כאן בסיס לאיסור כמו שפירש רש"י, כיוון שהניחו על מנת ליטלו משם בשבת עצמה[2]).
☜ כך פוסק משנ"ב (שמותר לפנות את סביבות הקדירה ולמשוך את הקדירה, ואין כאן בסיס לאיסור משום שהגיזות משמשות את הקדירה[3]).
הערות שוליים
- ↑ וקצת צ"ב מה ההבדל בין כאן לבין סעיף א שפסק השו"ע שהקדירה אינה בסיס למוכין מאחר והם משמשים אותה ולא היא אותם, והרי גם כאן הם משמשים אותה ולא היא אותם.
- ↑ ועיין בסימן שט שרש"י ותוספות נחלקו האם בסיס לדבר האסור נקבע בכוונה לבין השמשות או לכל השבת.
- ↑ נראה שהמשנ"ב התיר כדברי התוספות אבל לא מטעמיה כיוון שטעמו של תוספות הוא שרק אם חשב לכל היום הוי בסיס, ולהלכה המשנ"ב סמך על זה רק במקום הפסד (סימן שט ס"ק כא), וכאן הוא התיר בלי חילוק, אלא נראה שהוא סמך על הסברא שהזכיר השו"ע בסעיף א (שהגיזות משמשות לקדירה) כמו שהוא כותב במפורש בס"ק טו, למרות שאין זה הטעם במובא בראשונים.