מילון הראי"ה:גאוה קדושה

 הגאוה הקדושה ^[1]- הקדושה גדולה שהיא שורש הגאוה. הגאוה בד', באלהים הגדול חרב גאותנו; הגאוה ביחד עם כל העולמים, עם כל היצורים, כי כולנו יצורי אלהים חיים אנו, כולנו הננו קשורים באור החיים השלמים העליונים, כי סוף הכל להאגד בחיי כל; הגאוה בגאות ד', מקור הענוה, מקור השלום, אש אוכלה המכלה את כל הזוהמא של גסות והפרדה של כל טומאת רעיון, של כל חולשה וטמטום [קובץ ו קנח].

גאות קודש

הגאוה הטהורה, המתפארת בהניצוץ האלהי שבתוכיותו, <שאין קץ לערכו> [קובץ ב קע].

הערות שוליים