פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא כח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:05, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שא כח


סעיף כח | מטבע לרפואה וסנדל מסומר

המשנה אומרת (סה.) שמותר לצאת בסלע שעל הצינית. הגמרא מבארת שהכוונה למי שיש ברגלו מכה וקושר אליה מטבע לרפואה ושלא תנגף רגלו.

☜ וכך פוסקים טור ושו"ע.

  1. משמע שאם המטבע אינה עשויה לרפואה, אלא רק כדי שלא תנגף רגלו, אסור. אך באליה רבה הוכיח מכמה פוסקים שמותר לצאת בזה (וכן דעת המהרש"ק, וכן הביא הגר"א שסובר הרמב"ם). לכן מי שנחתך ומניח חתיכת בגד שלא יסרט, מותר לצאת בו. ואם כורך סמרטוט על אותו מקום, לכו"ע מותר לצאת בו (וצריך לקנח את הדם לפני שמניח, כדי שלא יצבע את הבגד) (משנ"ב).

  2. מותר לצאת במטבע הקשור לרגלו רק אם קשר בדבר שאינו חשוב, שאז הוא בטל, אך אם קשר בדבר חשוב, אסור לצאת בו, וכנזכר בסעיף כב (משנ"ב).

המשנה אומרת (ס.) שאסור לצאת בסנדל המסומר. הגמרא מבארת שגזרו עליו חכמים משום מעשה שהיה (שנהרגו בגללו אנשים בשעת שמד, וגזרו רק בשבת, שכן המעשה קרה בשבת). הגמרא אומרת שרק הצורה המסוימת שהייתה להם אסורה ולא צורה אחרת.

רא"ש: צורתו נעלמה ממנו ולכן מותר לצאת כיום בסנדל מסומר.

הגהות מימוניות בשם תוספות: לא נראה סנדל מסומר בנינו ומותר, אלא שנהגו בו איסור על עצמם (כי יש חשש שנופל מהרגל (רשב"א). אולי חששו לחופר בקרקע (רי"ו)).

כלבו: גם בימינו אסור לצאת עם סנדל המסומר (ותמה עליו בבית יוסף).