פרשני:תנ"ך:שיר השירים ג ו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ו} מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן-הַמִּדְבָּ֔ר כְּתִֽימֲר֖וֹת עָשָׁ֑ן מְקֻטֶּ֤רֶת מוֹר֙ וּלְבוֹנָ֔ה מִכֹּ֖ל אַבְקַ֥ת רוֹכֵֽל:
רוכל. מוכר בשמים.
אומרת כנסת ישראל, ביציאתי ממצרים, כל האומות ראו את גדולתי ותמהו עליה, וראו אותה מרחוק, כתימרות עשן. מלשון עץ התמר, ורוצה לומר עמוד עשן זקוף כעץ תמר. וכן הריח הטוב שלו היה נודף כאילו היה עשוי ממור ולבונה ומכל שאר הבשמים הנמצאים אצל הרוכל[1].
- ↑ מצודות