הרב שאול ידידיה שוחט
|
|
הרב שאול ידידיה שוחט (נכתב גם שאחעט או שאכעט; כ"א באב תר"ך, 1860 – תרפ"ו, 1926) היה רב, פוסק, דרשן וסופר ספרים תורניים, מחכמי ליטא שהיגר לארצות הברית. בוגר ישיבת וולוז'ין שקיבל סמיכה מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה של קובנה. כיהן ברבנות בקהילות קארקלאן ועוד עיירות בליטא, אחר כך בהול שבאנגליה, ובפרת אמבוי, קנזס סיטי ולואיוויל בארצות הברית. את שנותיו האחרונות העביר בשיקגו, שם שימש כרבן של קהילות בית אהרן ולאחר מכן בית ישראל. חיבר ששה ספרים: תפארת שאול, בית ידידיה, ברכת שאול, אהבת שאול, תפארת ידידיה וחכמת ידידיה.
על ספרו בית ידידיה ניתנו הסכמות מהרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (אז רב בויסק שבלטביה), הרב יעקב דוד וילבסקי זצ"ל (הרידב"ז, אז רבה של סלוצק) ומהרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק זצ"ל, מחבר המזכיר על הש"ס.
מולדתו ויחוסו
הרב שאול ידידיה שוחט נולד בכ"א באב תר"ך (1860) בעיירה זאגער הישנה (אלט-זאגער; כיום ז'אגארה בליטא), שהיתה אז בפלך קובנה של האימפריה הרוסית. את תאריך לידתו ואת מולדתו ציין בעצמו בהקדמת ספרו חכמת ידידיה: "ובן ס' ויום כ"א מנחם אב בשנת תר"ך נולדתי בעיר זאגער ישן פלך קאוונא ארץ רוסיא"[1].
אביו, הרב אברהם חיים שוחט זצ"ל, שימש כשוחט וכחזן בעיירה זאגער הישנה, וכמורה הוראה בעיירה. הוא מחבר הספר תפארת חיים על מסכתות הש"ס. הרב שאול ידידיה כותב בהקדמתו לחכמת ידידיה על אביו: "כל הרבנים בזמנו הזכירו את ספריו לתוך לימודיהם".
סבו של הרב שוחט מצד אביו היה ר' דוד שוחט מזאגער ז"ל, שגם הוא שימש כשוחט בעיירה.
דודו של אביו - כלומר אחי סבו - היה הרב אליהו מדיאלטעץ זצ"ל, מחבר הספר שני אליהו על מסכת אבות דרבי נתן. הוא היה ידוע בפי כל בכינוי "ר' אליהו בעל שם", והרב שוחט מתארו בהקדמת חכמת ידידיה כ"גאון המקובל אלוקי". ייחוס משפחתי זה לבעל שם מצביע על זיקת המשפחה לעולם הסוד ולקבלה מעשית.
חינוכו
לאחר ילדותו בזאגער, עבר הרב שוחט לישיבת וולוז'ין - הישיבה המרכזית של יהדות ליטא בדורו. הישיבה, שנוסדה על ידי רבי חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, הייתה אם הישיבות וממנה יצאו רוב גדולי הרבנים הליטאים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
על פי תאריך לידתו, סביר להניח שלמד בישיבת וולוז'ין בשנים תרל"ה עד תרמ"ב לערך (1875–1882), בתקופה שבה כיהן הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) כראש ישיבה.
בהקדמתו לחכמת ידידיה מתאר הרב שוחט את שיטת לימודו בפלפול: "עיקר לימוד תורתינו הקדושה הוא על ידי דרך הפלפול, כידוע השתמש השם יתברך עמדי בפלפולא דאורייתא להבי המבן".
סמיכה לרבנות קיבל מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מקובנה, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בדורו, ששימש כפוסק המרכזי בענייני עגונות וגיטין לכל יהדות מזרח אירופה.
חיים אישיים
זיווגו הראשון
הרב שוחט נשא לאישה את הרבנית פיגא דינה ("פיגא" = "פייגא", שם יידי שמשמעותו "ציפור"). היא הייתה בתו של הרב שמואל יצחק הורוויץ זצ"ל, שכיהן כמורה צדק בעיירה קרטינגן שבליטא. אביה היה ידוע בפי כל בכינוי "הקרעטיננער רעבעלע" - "הרב הקטן מקרטינגן" - כינוי חיבה שניתן לרבנים שלא היו רבני קהילה רשמיים אלא מורי הוראה בעלי השפעה ציבורית.
הרב שוחט מתאר את אשתו הראשונה בחכמת ידידיה: "זוגתי היקרה הצדקנית הרבנית פיגא דינה בת הרב הגאון הצדיק ר' שמואל יצחק הורוויץ זצ"ל הכ"ץ מקרעטינגען". התואר "הכ"ץ" (הכהן צדק) שמיוחס לחמיו רומז על שייכותו לכהונה.
מהזיווג הראשון נולדו לרב שוחט שלושה ילדים, שאותם הוא מונה במפורש בספרו אהבת שאול חלק א': משה דוד, הענא רבקה, ושיינא עטיא. מאופי הכתיבה בהספד שכתב על אשתו באהבת שאול חלק ג', עולה ש"לא זכתה להביא אף אחד מצאצאיה לחופה". יש להניח שחלק מהילדים נפטרו בילדותם. הרב שוחט מזכיר ייסורים אלה בהקדמת חכמת ידידיה בלשון "צער גידול בנים".
בשנת תרע"ז (1917), בעוד הרב שוחט מכהן ברבנות בשיקגו, נפטרה עליו הרבנית פיגא דינה. הוא קונן עליה באהבת שאול חלק ג'. על התקופה שלאחר פטירתה כותב הרב שוחט בהקדמת חכמת ידידיה: "ושלשה שנים עברו עלי בצרות וטלטולים, כידוע מאמר חז"ל טלטולא דגברא קשה מאיתתא" - על פי המאמר במסכת יבמות (קי"ח ע"ב).
זיווגו השני
לאחר שלוש שנות אלמנות, נשא הרב שוחט בזיווג שני את הרבנית דאבע, אלמנה, בתו של ר' שרגא פאוויעס. הרב שוחט מתאר אותה בחכמת ידידיה כ"אשת חיל ויראת אלהים מרת דאבע בת ר' שרגא פאוויעס אשר מאמצת בכל כחה לסייעה אותי".
לאשתו השנייה היה מנישואיה הראשונים בן בשם שרגא פייוויל, שהרב שוחט מתארו כ"המופלג בתורה החו"ב וי"א מהור"ר שרגא פייוויל" - תלמיד חכם שלמד אצלו.
רבנותו בליטא
את דרכו ברבנות החל הרב שוחט בעיירה קארקלאן (Karklėnai) שבפלך קובנה - עיירה קטנה בליטא. תפקיד זה מתועד מפורשות בהסכמת הרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק לספרו בית ידידיה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה הוא מכונה במפורש "אב"ד דקארקלאן"[2]. לפי אהלי שם של הרב שמואל נח גוטליב, הרב שוחט שירת גם בעיירות נוספות בליטא.
בעודו ברבנות בליטא הדפיס הרב שוחט את שני ספריו הראשונים בעיר פיוטרקוב שבפולין: תפארת שאול בשלושה חלקים (תרנ"ט, 1899), חידושים על מסכתות הש"ס; ובית ידידיה (תרס"ז, 1907), ספר שאלות ותשובות. על פי עדות המחבר בהקדמת תפארת ידידיה, תפארת שאול הודפס פעמיים בשל הביקוש הגדול, ושני ההדפסים נמכרו במלואם.
הגירה לאנגליה וארצות הברית
מליטא עבר הרב שוחט לאנגליה וכיהן כרב בעיר הול (Hull) - עיר נמל בצפון-מזרח אנגליה, שדרכה עברו רבים מיהודי מזרח אירופה בדרכם להגירה לארצות הברית. על פי אהלי שם היגר הרב שוחט לארצות הברית בשנת תרס"ד (1904). תאריך זה מאושש על ידי תוכן ספרו תפארת ידידיה, שכולל תשובות שנכתבו בקנזס סיטי כבר מתרס"ה (1905) ואילך.
בארצות הברית כיהן הרב שוחט כרב במספר קהילות בזו אחר זו: בפרת אמבוי שבניו ג'רזי, בקנזס סיטי שבמיזורי, ובלואיוויל שבקנטקי. מעבר תכוף זה בין קהילות היה אופייני לדור הראשון של רבני ההגירה.
רבנותו בשיקגו
לבסוף עבר הרב שוחט לשיקגו, שהייתה אז שנייה רק לניו יורק בגודלה ובחשיבותה בקרב קהילות ישראל בארצות הברית. בתחילה כיהן כרבן של קהל בית אהרן (Congregation Beth Aaron). חתימתו על שער ספרו תפארת ידידיה משנת תר"פ (1920) מציינת: "החופ"ק בשיקאגא בקאנגרעגיישאן בית אהרן"[3].
מאוחר יותר, בערך משנת תרפ"ב (1922), עבר הרב שוחט לכהן ברבנות קהל בית ישראל (Congregation Beth Israel). בהקדמתו לחכמת ידידיה (תרפ"ג) הוא כותב: "אדבר לדבר אקדים לי ברכה לאנשי קהלתי בית ישראל בעיר שיקאגא איל' אשר מחזיקים אותי בכבוד, יזכרם אלהים לטובה".
משנתו ההלכתית
שיטת הפסיקה של הרב שוחט בנויה על המתודולוגיה הקלאסית של בית המדרש הליטאי: בקיאות מפליגה בש"ס ובפוסקים, בשילוב פלפול והכרעה מסודרת בין הראשונים והאחרונים. על שער תפארת ידידיה מציין הרב שוחט שספרו "כולל בתוכו שאלות ותשובות בנוים על אדני השכל הישר על ארבעה חלקי שלחן ערוך".
תחומי פסיקה מרכזיים
התחום המרכזי שבו עסק הרב שוחט בכתיבתו ההלכתית היה אבן העזר - בעיקר הלכות גיטין ועגונות. כל ספרו תפארת ידידיה (תר"פ) מוקדש לתחום זה. תחום זה היה במיוחד בוער בארצות הברית של אותה תקופה, שכן גלי הגירה אדירים יצרו מצבים של נשים שבעליהן נסעו לאמריקה ולא חזרו, ושל גברים שהשאירו אחריהם נשים בליטא.
נושאים נוספים שבהם דן:
- כתיבת שמות בגיטין - בחכמת ידידיה (סימן ג') דן בכתיבת השם "וועלוועלע" בגט, ומכריע: "צריכין לכתוב וועלוועלע ביוד".
- הלכות חג - אפר מקלה בתעניות ציבור (זכר לעקדת יצחק); קריאת מגילה בפורים; הנהנה ביום הכיפורים.
- חליצה - האם החליצה היא מטעם מצוה או קניין, ודין חליצת קטן.
- ייחוס וגיורים של מהגרים.
- מילה לחולה - בחכמת ידידיה (סימן כ"ו) דן בילד שירדה לו רוח באחד מאיבריו, ומתי יש למולו.
הרב שוחט היה גם דרשן מוכר. ספרו אהבת שאול (תרע"ו) הוא אוסף דרשות על חמישה חומשי תורה ועל מועדי השנה.
ספריו
הרב שוחט פרסם בחייו ששה ספרים בעברית. בהקדמת ספרו האחרון חכמת ידידיה הוא מציין: "ולכן כאשר אחכה להוציא לאור את ספרי חכמת ידידיה דהיינו חיבורי הששית".
תפארת שאול (תרנ"ט)
ספרו הראשון. שלושה חלקים. חידושים על מסכתות הש"ס. יצא לאור בפיוטרקוב בשנת תרנ"ט (1899), בעודו רב צעיר בקארקלאן. הודפס פעמיים בשל הביקוש לו.
בית ידידיה (תרס"ז)
ספרו השני. ספר שאלות ותשובות שנדפס בפיוטרקוב בשנת תרס"ז (1907). זמין בקטלוג היברו בוקס.
על הספר ניתנו שלוש הסכמות:
- הרב יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), אז רבה של סלוצק, בהסכמה מי"ט שבט תרס"ג (1903). בהסכמתו: "וחזקא ידעתי הרב הנ"ל מכמה שנים לגברא רבה גדול בישראל גדול ממש כאחד מהרבנים המובהקים".
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אז רב בבויסק שבלטביה לפני עלייתו לארץ ישראל, בהסכמה מיום ב' פרשת יתרו תרס"ב (1902). ההסכמה הודפסה מחדש בתפארת ידידיה עם התוספת "וכעת בירושלים עיר הקדושה".
- הרב שמואל יעקב רבינוביץ', מחבר המזכיר על הש"ס, בהסכמה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה מכונה הרב שוחט "אב"ד דקארקלאן".
ברכת שאול
חיבור על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין. הספר מוזכר בהקדמות לתפארת ידידיה ולחכמת ידידיה כאחד מששת ספרי המחבר, אך לא ידוע מקום ושנת ההדפסה.
אהבת שאול (תרע"ו)
ספר דרשות ופרשנות על חמישה חומשי תורה. שלושה חלקים. נדפס בשיקגו בשנת תרע"ו (1916). חלק ג' כולל קינה על אשתו פיגא דינה שנפטרה בתרע"ז. חלק ב' זמין בקטלוג היברו בוקס. הספר נחשב כ"נשכח" עד שנת 2019, כאשר הרב אברהם מאיר מורגנשטרן משיקגו גילה אותו מחדש וכתב עליו.
תפארת ידידיה (תר"פ)
ספר שאלות ותשובות בענייני אבן העזר, בעיקר בהלכות גיטין ועגונות. נדפס בסנט לואיס בשנת תר"פ (1920) בבית הדפוס "מוינסטר פרינטינג", ברחוב 1318 קאר. הקדמת המחבר נחתמה בא' אלול תר"פ. הספר כולל שני חלקים עם 378 עמודים, ובו למעלה מ-100 סימנים ארוכים.
בפתיחת הספר הציג המחבר מחדש את שלוש ההסכמות שניתנו לספרו הקודם בית ידידיה. בסוף הספר מצורפת רשימת חותמים (פראנעמעראנטען) נרחבת על פני תשעה עמודים, ובה מאות שמות של רבני שיקגו ובעלי בתים. רשימה זו היא מקור היסטורי חשוב לחקר יהדות שיקגו של תחילת המאה ה-20.
הספר משקף את רשת ההתכתבות ההלכתית של הרב שוחט עם פוסקים בני זמנו בארצות הברית, ובהם הרב טוביה גפן מאטלנטה והרב צבי הירש גרודז'ינסקי.
חכמת ידידיה (תרפ"ג)
ספרו השישי והאחרון שיצא בחייו, שלושה חלקים, בסנט לואיס בשנת תרפ"ג (1923), שלוש שנים לפני פטירתו. הספר כולל 252 עמודים, וזמין בהיברו בוקס.
הספר כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך (חלק א'), וכן חידושים על מסכתות הש"ס וחידושים על התורה (חלק ב'). ההקדמה הארוכה לספר היא מסמך אוטוביוגרפי חשוב.
הרב שוחט מסביר בהקדמתו מדוע הוציא ספר זה ללא הסכמות: "המנהג של המחברים לקחת הסכמות על ספריהם, אבל בעיני הוא למותר. כי הרוצה לעיין בהסכמות שלי יכול לעיין בספר תפארת שאול ובספרי בית ידידיה ובספרי תפארת ידידיה, ואין זה אלא גאוה".
פטירתו
הרב שאול ידידיה שוחט זצ"ל נפטר בשיקגו בשנת תרפ"ו (1926), בהיותו בן 64. מודעת אבל ותולדות חייו פורסמו בכתב העת התורני אפריון בחוברת ג' של אותה שנה. זהו מקור המידע הראשוני העיקרי לתולדות חייו.
ספריו (סיכום)
- תפארת שאול - שלושה חלקים, פיוטרקוב, תרנ"ט (1899). חידושים על הש"ס.
- בית ידידיה - פיוטרקוב, תרס"ז (1907). שאלות ותשובות.
- ברכת שאול - על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין.
- אהבת שאול - שלושה חלקים, שיקגו, תרע"ו (1916). דרשות על התורה.
- תפארת ידידיה - שני חלקים, סנט לואיס, תר"פ (1920). שאלות ותשובות באבן העזר.
- חכמת ידידיה - שלושה חלקים, סנט לואיס, תרפ"ג (1923). שאלות ותשובות וחידושים.
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- בית ידידיה באתר היברו בוקס
- אהבת שאול חלק ב' באתר היברו בוקס
- הרב שאול ידידיה שוחט בבלוג Exploring Kotzk