ישיבת תפארת התלמוד

ישיבת תפארת התלמוד תולדות הישיבה הישיבה הוקמה בשנת ה'תשמ"ג (1983) על ידי הרב ברכיהו שינקר, ראש הישיבה, בנשיאותו של הרב שך. עם הקמת הישיבה, אישר הרב שך בניית פנימייה לישיבה, בשונה מהנוהג המקובל אז בישיבות קטנות. הישיבה נוסדה ברחוב סורוצקין בעיר ובהמשך עברה לשכונת גוש שמונים.

בשונה משאר ראשי הישיבות, הרב שינקר אינו מוסר שיעורים בישיבה. הישיבה נחשבת לכזו המאפשרת עצמאות יחסית לתלמידיה.

בשנת ה'תשע"ד (2014), לאחר שעלו שמועות שהישיבה משתייכת לפלג הירושלמי, כתב הרב אשר אריאלי מכתב תמיכה בישיבה בשם הגראי"ל שטיימן.[1]

צוות הישיבה ר"מים עיון: הרב שבתי פיין, הרב זאב קראוס[2], הרב בנימין גורטלר[3], הרב צבי צאהן (בוגר הישיבה) והרב חיים שינקר[4].

ר"מים בקיאות: הרב יעקב במברגר, הרב יצחק סטפנסקי, הרב שלמה פאלי, הרב אליהו וינבך, והרב אפרים קליין.

משגיחים: הרב יהודה אריה וגשל והרב ישראל קליין.

בוגרי הישיבה ידועים הרב אברהם קפלן ראש ישיבת נתיב הדעת. הרב אריה שפירא ראש ישיבת שערי שמועות. הרב חיים אריה חדש ראש ישיבת אור אלחנן. הרב ישראל יעקב שמואלביץ ראש ישיבת מגדל עוז. הרב חנוך הרטמן ר"מ בישיבת חברון. הרב רפאל שמואלביץ ר"מ בישיבת פוניבז'. הרב חנוך הבלין ר"מ בישיבת פוניבז'. הרב מיכאל קופמן ר"מ בישיבת פוניבז'. הרב נתן צבי שמואלביץ ר"מ בישיבת נתיבות אביעזר. הרב דוד כהנוביץ ר"מ בישיבת עטרת שלמה. הרב מרדכי קרליבך מחבר ספר חבצלת השרון על התורה. הרב אברהם ישראל הכהן קליין משגיח בישיבה. הרב שלמה וויזר נו"נ בישיבת נתיבות אביעזר

סגנון הישיבה: הישיבה מתנהגת בשיטת חינוך מיוחדת שמונהגת ע"י הרב ברכיהו שינקר שליט"א ראש הישיבה והשיטה שהבחור מתנהל בסוג של חופש מסוים ללא משגיחים והמשגיחים נמצאים רק בתפילות ומוסרים שיחה פעם בשבוע לכל שיעור והראש ישיבה מנהל את הישיבה בידו הרמה הידועה בעולם הישיבות כשהוא מעיר לתפילה ע"י שפיכת ספלי מיים קרים על בחורים כדי שיקומו לתפילה אך עדיין הוא מתנהג עם הבחורים בחביבות מיוחדת והא מניעס איתם והראשיבה מכיר את כל הבחורים ומעלתם ואוהב את כל הבוחרים והם אוהבים אותו