אפרושי מאיסורא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
חובת מניעת והפרשת אדם מישראל מלעשות דבר איסור.
הרואה את חברו עושה דבר איסור, חייב למונעו ולהפרישו מעשיית האיסור ואפילו על ידי פעולות. למשל: הרואה את חברו לבוש בבגד שעטנז בשוגג, חייב להודיעו שהוא לבוש כלאיים כדי להפרישו מן האיסור, ואם לבשו במזיד, מוטלת על הרואה חובה לקרוע מעל חברו את הבגד אפילו בפרהסיא.
נחלקו הפוסקים, האם יסודו של חיוב זה הוא כענף ממצות "הוכח תוכיח"[1] או מדין "לפני עיוור", אם הוא מדאורייתא [2] או מדרבנן.