דבר שאינו מסוים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
דבר בלתי מוגדר. המקנה לחברו דבר בלתי מוגדר, כגון שאומר לחברו: "כל מה שיש בבית זה אני מוכר לך בסכום כזה וכזה", או "כל מה שיש בתיבה זו או בשק זה אני מוכר לך בסכום כזה וכזה", והסכים הקונה ומשך - לא קנה, לפי שלא סמכה דעתו של הקונה, שכן אין הוא יודע מה יש שם תבן או זהב.
דבר בלתי מוגדר. המקנה לחברו דבר בלתי מוגדר, כגון שאומר לחברו: "כל מה שיש בבית זה אני מוכר לך בסכום כזה וכזה", או "כל מה שיש בתיבה זו או בשק זה אני מוכר לך בסכום כזה וכזה", והסכים הקונה ומשך - לא קנה, לפי שלא סמכה דעתו של הקונה, שכן אין הוא יודע מה יש שם תבן או זהב.






כמו כן, אין נשבעים על דבר בלתי מוגדר. לדוגמא: האומר לחברו: "בית מלא תבואה מסרתי לך לשמירה" או שאמר לו: "כיס מלא כסף מסרתי לך לפיקדון", וחברו אומר: "איני יודע כמה תבואה או כסף מסרת לי, אלא מה שמסרת אתה נוטל", אם התובע טוען שלא מצא את הכמות שמסר לחברו, הנתבע פטור משבועת מודה במקצת {{מקור|(ע"ע)}}, לפי שלא הייתה הודאתו במידה או במשקל או במניין, אלא אמר לו סתם: "מה שהנחת אתה נוטל", ואין נשבעים על "דבר שאינו מסויים".
כמו כן, אין נשבעים על דבר בלתי מוגדר. לדוגמא: האומר לחברו: "בית מלא תבואה מסרתי לך לשמירה" או שאמר לו: "כיס מלא כסף מסרתי לך לפיקדון", וחברו אומר: "איני יודע כמה תבואה או כסף מסרת לי, אלא מה שמסרת אתה נוטל", אם התובע טוען שלא מצא את הכמות שמסר לחברו, הנתבע פטור משבועת מודה במקצת {{מקור|ע"ע|כן}}, לפי שלא הייתה הודאתו במידה או במשקל או במניין, אלא אמר לו סתם: "מה שהנחת אתה נוטל", ואין נשבעים על "דבר שאינו מסויים".





גרסה מ־10:32, 5 בספטמבר 2012

דבר בלתי מוגדר. המקנה לחברו דבר בלתי מוגדר, כגון שאומר לחברו: "כל מה שיש בבית זה אני מוכר לך בסכום כזה וכזה", או "כל מה שיש בתיבה זו או בשק זה אני מוכר לך בסכום כזה וכזה", והסכים הקונה ומשך - לא קנה, לפי שלא סמכה דעתו של הקונה, שכן אין הוא יודע מה יש שם תבן או זהב.


כמו כן, אין נשבעים על דבר בלתי מוגדר. לדוגמא: האומר לחברו: "בית מלא תבואה מסרתי לך לשמירה" או שאמר לו: "כיס מלא כסף מסרתי לך לפיקדון", וחברו אומר: "איני יודע כמה תבואה או כסף מסרת לי, אלא מה שמסרת אתה נוטל", אם התובע טוען שלא מצא את הכמות שמסר לחברו, הנתבע פטור משבועת מודה במקצת (ע"ע), לפי שלא הייתה הודאתו במידה או במשקל או במניין, אלא אמר לו סתם: "מה שהנחת אתה נוטל", ואין נשבעים על "דבר שאינו מסויים".